נחפשה דרכנו לציונות דתית
הרב אליעזר שנוולד
הפרשה בחיי המעשה - לפרשת ניצבים - תש"פ
בפרשתנו מוזכרת התשובה בכמה הקשרים: "ושבת עד ד' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ד' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ד' אלהיך שמה וגו'. וֶהֱבִיאֲךָ ד' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ד' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ד' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" (דברים ל ב-ו). תשובה ראשונית ('קטנה') שמביאה לכך שהקב"ה משיב את עם ישראל לארץ ישראל ושם מושלם התהליך של התשובה ב'ומל ד'', 'את לבבך ואת לבב זרעך'. ובהמשך הפרשה אומרת התורה: "כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה היא" (שם פס' יא). וברמב"ן שם: "אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי 'והשבות אל לבבך' (בפסוק א) 'ושבת עד ה' אלהיך' (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן וכו'".
התשובה המוזכרת בפרשה אינה 'תשובה פרטית' המכוונת רק אל היחיד, אלא 'תשובה כללית' המכוונת אל הציבור כולו. ולכן היא קשורה גם לשיבה לארץ ישראל למסגרת הלאומית, כי רק בתוך מסגרת זו ניתן לחולל את התהליכים הכלליים השלמים. מהפרשה שלנו משתמע שהתעוררות האומה לחזור למסגרות של עם ומדינה ותקומת ישראל בארצו היא חלק מתהליך התשובה: "הִתְעוֹרְרוּת חֶפְצָהּ שֶׁל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לָשׁוּב אֶל אַרְצָהּ, אֶל מַהוּתָהּ, אֶל רוּחָהּ וְאֶל תְּכוּנָתָהּ - בֶּאֱמֶת, אוֹר שֶׁל תְּשׁוּבָה יֵשׁ בָּהּ. הַדָּבָר מִתְבַּטֵּא בְּבֵרוּר גָּמוּר בְּבִטּוּיָהּ שֶׁל תּוֹרָה: "וְשַׁבְתָּ עַד-ד' אֱלֹהֶיךָ", "כִּי תָשׁוּב אֶל-ד' אֱלֹהֶיךָ", הַמְקֻשָּׁר עִם "וֶהֱבִיאֲךָ ד' אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ". (אורות התשובה יז ב).
תשובה אישית מחוללת תהליך של שינוי ותיקון המתקיים בתוך האישיות של האדם. זהו תהליך מורכב. אדם קשה להשתנות ולחולל שינוי באישיותו. גם לא תמיד הוא מוכן נפשית לחולל שינוי ולכן הוא עושה אידיאליזציה מהמצב הקיים. אולם יש והאדם מתעורר ומכיר בכך שהוא חייב לחולל את השינוי המיוחל ולתקן את המצב הקיים. אבל אז לא ניתן לקיים את התהליך בלי לקחת בחשבון את הנפש, את מבנה האישיות, ואת הדינמיקה של מה שמתחולל בתוכה.
לעומתה תשובה כללית ציבורית אינה צביר של סה"כ התהליכים האישיים של הציבור. היא תהליך של שינוי ותיקון שמתקיים ב'נפש הציבורית', בהתנהלות של הציבור, במתכונת של תהליכים ציבוריים. על כן לא ניתן לחולל תהליך של תשובה כללית ציבורית בלי להכיר את דרכי ההתנהלות הציבורית ואת הדינמיקה של מה שמתחולל בתוכה, ולהתעלם מהם.
בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי בשאלות רבות הקשורות למושגי ה'תשובה הכללית' ולתיקון ערכי, חברתי, מוסרי ורוחני. חלקם נוגעים לתהליכים ערכיים ומוסריים שנוגעים בחלקים גדולים בעם, וחלקם נוגעים למגזרים מסויימים שבתוכו. לצערנו עדיין עיקר עיקר הקריאה ל'תשובה' ולתיקון באים ממגזר אחד לשני. עדיין יש יותר כאלה המכים על החזה של זולתם 'אשמת' 'בגדת' מאשר על החזה של עצמם 'אשמנו בגדנו'!
יש החושבים שבכך שדי בכך שהם מגנים תופעה מסויימת, שמשקפת בעיה ערכית רוחנית או מוסרית שקיימת בציבור, המצריכה שינוי. בכך הם כבר יצאו ידי חובתם ושהדברים יגרמו לשינוי. גם אם הם מתבטאים בצורה ציבורית נגדה בשפה קשה או אפילו כותבים עליה מאמר שמתפרסם ברבים, או פוסט ברשתות החברתיות כל אלה אינם ערבוה לכך שהדברים ישתנו. שינוי ברמה הציבורית אינו מתחולל בזמן קצר ולא בפעולות מעין אלה הוא תהליך חינוכי ציבורי ארוך טווח שמחייב פעילות נרחבת בתחומים שונים, וגיוס הציבור לשם כך. הוא מחייב בחינה לעומק של שורשי התופעות, לנתח את העובדות בצורה עמוקה ובאומץ. היא דורשת להשתחרר מאג'נדות שמנתבות את הסקת המסקנות או לחילופין להימנעות מהסקת מסקנות מסויימות שאינן נוחות ומחייבות שינוי תפיסתי מרחיק לכת.
גם בתוכנו בתוך המגזר הדתי לאומי מתקיים דיון נוקב המבקש ברור ותיקון. הוא נוגע לתהליך החילון הפוקד את הציבור הדתי לאומי, ועל היקיפו הגדול. אמנם יש ויכוח על גודלו והיקפו אולם אין חולק על קיומו ועל כך שהוא משקף כישלון המבקש תיקון. הציבור הדתי מבקש תיקון והוא תובע את מנהיגו להתוות את הדרך.
כדי לתקן את המצב חייבים להתבונן פנימה ולנסות להצביע על הגורמים לו, באומץ ובכנות מבלי לטייח ומבלי לחפש את האשם באחרים. אולם מי שיבקש לנהל תהליכי תיקון ותשובה מבלי לקחת בחשבון את הדינמיקה החברתית הציבורית וינסה להשליך מהדינמיקה של הפרט על הכלל, או שינסה להשליך את האג'נדות שלו על המציאות, ישגה בגדול ויטעה את הציבור.
כמי שהיה שותף מאחרי הקלעים להכנת המחקר הגדול בנושא זה, יש לדעתי כמה גורמים משמעותיים, הגורמים לכך. הם נבחנו במחקר. ונתוניו משקפים אותו.
בשבוע הבא בע"ה לקראת הגליון של ראש השנה הבעל"ט נציע בלי נדר את מסקנותינו.