סיפור הנצחון הגדול ביציאת מצרים פרשה ומימושה – פרשת מצורע – שבת הגדול תשפ"ד - הרב אליעזר חיים שנוולד -
סיפור הנצחון הגדול ביציאת מצרים
פרשה ומימושה – פרשת מצורע – שבת הגדול - ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד
הרב אליעזר חיים שנוולד
מוקדש לע"נ אחי סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד שהשבוע מלאו 29 שנים לנפילתו
ולהצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
האירועים שאנו מציינים מידי שנה אינם רק לזכרון היסטורי. "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", האם יש משמעות אקטואלית מיוחדת לסיפור יציאת מצרים השתא, כשאנו בעיצומה של מלחמה קיומית רב זירתית?
במהלך השיעורים השבועיים, בישיבת ההסדר, במדרשה לבנות ולציבור הרחב, מזדמן לנו לגעת מידי פעם ב'סיפור יציאת מצרים'. אנו נוהגים להזכיר את דברי ספר הכוזרי על 'החסיד' – היהודי האידיאלי, שמגייס את דמיונו כדי לדמות את האירועים המכוננים של עם ישראל מהעבר (כוזרי ג ה). בהקשר לכך אני מבקש לשאול: למה 'יציאת מצרים' דומה יותר? לקבוצת עבדים שמצליחים לברוח ממתקן הכליאה שלהם, או ל'עם' המנצח את אויבו המר, שהיה משועבד לו שנים רבות, ויוצא לחופשי במצעד ניצחון צבאי, כשהוא חמוש בנשק ששלל מאויבו?
מי ששמע שאלה זו פעם ראשונה בוחר בד"כ באפשרות הראשונה. אולם פשט הכתובים מורה יותר לאפשרות השניה!
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וגו'. וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג יז). עם ישראל יצא ממצרים חמוש בנשק: "אין חמושים אלא מזויינים וכו'" (רש"י שם). אופן היציאה היה כצבא הערוך לקרב: "והיו חלוצים כמו היוצאים למלחמה" (רמב"ן שם). כאמור: "כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב יז). הם יצאו 'חמושים' בארסנל מושלם של 'חמישה' מיני הנשק דאז: "וחמושים - מלמד שהיו מזוינים בחמשה (עשר) מיני זיין" (ירושלמי שבת פ"ו ה"ז). "על שם חמישה מיני כלי זיין הנזכרים בפסוק (יחזקאל לט, ט): מגן וצנה, ורומח, וחצים, ומקל יד" (בעה"ט שמות שם), נשיאת כל סוגי הנשק דאז, אפשר להם להתמודד עם כל משימה מלחמתית שהיא. את הנשק שללו מהמצרים כאשר באו לשאול מהם כליהם ('דעת מקרא' שמות יג יח).
וכיצד יצאו? "ויש אומרים שספר הכתוב שיצאו "ביד רמה" וחשבו להיות גאולים, ולא הלכו כדמות עבדים בורחים" (רמב"ן שם).
היציאה ממצרים ב"יד רמה" היתה כעין מצעד מנצחים צבאי, חמוש, הכוחות צעדו בסך בצורה מסודרת, במבנה מחומש, ודגלם הונף בראש הצועדים: "וחמושים – וכו'. והרצון בזה שנזדרזו כמלך ערוך למלחמה. ויצאו כדמות מלכים בטכסיסי מלוכה "ביד רמה", שזה רמז שיצאו בדגל פרושה לעיני כל רואה. וכו'. "וזהו ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמות יד ח), ובנס פרושֹה ממש. ובבטחון בשם ה' שהולך בראשם. וזהו "וד' הולך לפניהם יומם" (שם פס' כא), וזהו "ובשם אלהינו נדגול" (תהלים כ ו), וכו'. ולכן אמר בכאן "וחמושים עלו בני ישראל". כדרך כל מחנה שיש לו ד' משמרות לד' רוחות, והמלך או השר באמצע. וכו'. ולכן משה רבם ומלכם סדרם כסדר מחנות ההולכים למלחמה לד' רוחות העולם, והמלך והזקנים באמצע. וכו'" (צרור המור שמות יג יח).
מצינו בחז"ל ובמפרשים שסיפור היציאה מראשיתו היה במתכונת מלחמתית של עם ישראל, בסיוע הקב"ה, נגד מצרים.
בראשית היו עשרת המכות - 'תוכנית האש' ו'מהלומות מקדימות' שפגעו בתשתיות ובמצריים והתישו אותם: "בטכסיס בשר ודם הביא הקב"ה עליהם את המכות. מלך בשר ודם כשהמדינה מורדת עליו מהו עושה? משלח לגיונות והן מקיפין עליה, בתחילה הוא סוכר אמת המים שלהם, אם חוזרין מוטב ואם לאו הוא מורה בהן חצים, אם חוזרין מוטב ואם לאו זורק בהן נפט, אם חוזרין מוטב ואם לאו מגרה בהן לגיונות ואוכלוסים הרבה, אם חוזרים מוטב ואם לאו אוסר אותן בבית האסורין, אם חוזרין מוטב ואם לאו הורג הגדולים שבהם. כך הקב"ה בא על מצרים בטכסיס של מלכים. בתחילה סכר אמת המים שלהן שנאמר: "ויהפוך לדם יאוריהם", וכו' (ילק"ש קפב).
לאחר מכן, הש...