ימי התקדשות והודיה בשמחה עצורה

פרשה ומימושה – פרשת קדושים – יום הזיכרון ויום העצמאות - ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד

הרב אליעזר חיים שנוולד

 מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.

יום הזיכרון ויום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בפתח. אנו נערכים לקראתם. יום העצמאות הוא יום של הודיה לקב"ה ושמחה על הנס הגדול של הקמת המדינה: קיבוץ גלויות, התגשמות חזון הנביאים, השבת הריבונות הממלכתית, והקמת כח המגן שמאפשר לנו להגן על עצמנו כדי שלא נהיה תלויים רק באחרים. להודות ולשמוח שזכינו בס"ד להקים מדינה משגשגת, מתקדמת ומובילה בתחומים רבים, שמאפשרת איכות חיים רוחנית וגשמית, שהוקם בה מרכז התורה היהודי הגדול ביותר בכל תולדות העם היהודי.

יום הזיכרון הממלכתי הצמוד לו, הוא יום התקדשות שבו אנו מתייחדים עם זכר הנופלים הגיבורים הקדושים, כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים, "שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם" (פסחים נ א), שמסרו את נפשם כדי להגן ולאפשר את קיומה של המדינה, ושילמו את המחיר היקר מכל, את חייהם, ומעלים על נס את גודל אבדנם. ביום זה אנו, כאומה, ניצבים ליד קבריהם הדוממים, מצדיעים להם על גבורתם ואצילות נפשם, ומוקירים להם תודה עילאית. אנו מאמצים אל ליבנו את משפחותיהם השכולות ששילמו מחיר יקר, ושואבים עוצמה מכח עמידתם. לצד כל אלה ראוי שכל אחד מאתנו גם ישאל את עצמו האם עשינו די כדי להיות ראויים לקרבנם הקדוש והנאצל.  

שנת העצמאות החולפת ה75 למדינת ישראל היתה שנה קשה, מאתגרת ורבת תהפוכות. ידענו תקופה קשה של פילוג ואחריה מלחמה קשה שהחלה במחדל בטחוני חסר תקדים ואסון קשה ונורא. החברה הישראלית עברה טלטלה קשה. אלפי משפחות הצטרפו למשפחת השכול ויותר ממאה משפחות החטופים מצפים בכיליון עיניים לשוב יקיריהם. תמונות הנרצחים במיתות משונות מפלצתיות ואכזריות חוזרות ומצטיירות לנגד עיננו, העדויות על האונס הברוטאלי השטני מהדהדות באזננו. עדיין המלחמה לא הסתיימה. מלחמה רב זירתית שמאיימת על הקיום של מדינתנו. לפני זמן מה החלו להתחדש הפגנות אלימות, תוך כדי מלחמה, ולאיים על האחדות. כל אלה משפיעים על התחושה הלאומית. ישנם מי שבשל כך קוראים לבטל את כל האירועים החגיגיים המסורתיים של יום העצמאות. ויש שאף מבקשים לבטל את הסממנים הממלכתיים המסורתיים מאירועי יום הזיכרון, ולמנוע מנציגי העם והממלכתיות לשאת דברים בטכסי הזיכרון הממלכתיים (כנראה גם ממניעים פוליטיים).

טעות גדולה תהיה להפוך את יום ההודיה והשמחה לעוד יום רגיל, ובוודאי לא ליום עצוב. גם אם יהיה נכון לצמצם אירועי בידור המוניים וקולניים ברחובה של עיר, נכון יהיה לקיים אירועים שיש בהם ביטויי שמחה עצורה ומידתית, והודיה לקב"ה. אמנם היה מחדל ואסון נורא, וליבנו עם חטופינו, אולם בזכות קיומה של המדינה בס"ד, ובזכות גבורתם של אלפים לוחמים ואזרחים שיצאו להגן בחרוף נפש נמנע אסון גדול פי כמה. שום דבר אחר לא היה מונע מאויבנו השטניים שרוצים להשמידנו להפיק את זממם - להשמיד ולהרוג ולזרוע הרס עד תל אביב. תוך זמן לא ארוך הפכנו את הקערה על פיה, החלנו בהשמדת התשתיות מעל ומתחת לפני הקרקע, בעומק השטח, ובפגיעה באלפי מחבלים באופן חסר תקדים. האם אין לנו להודות ולשמוח על כך שזכינו לנס שיש לנו מדינה יהודית שמאפשרת זאת, ואיננו תלויים רק ברצונם הטוב של אחרים?! האם לא ראוי להעלות על נס את גילויי הגבורה ומסירות הנפש הללו, של בני עמנו ושל אזרחים לא יהודים, שלא הכרנו כמותם בעבר?! האם לא ראוי לציין את גילויי האחדות המופלאה שלה זכינו בקרב הלוחמים בשדה הקרב, בעורף, ובתמיכה של העורף ויהודי העולם בלוחמים, בפצועים ובמשפחות השכולות. תוך כדי המלחמה, גם במצבים הקשים, בכל הגזרות שהייתי, היו מעמדים של רעות והתרוממות הרוח, תחושה של אצילות וקדושה, הרגשתי צורך להודות לקב"ה על הזכות הגדולה שזכינו להיות חלק מהעם המופלא הזה, ומהצבא הנפלא הזה!

יתר על כן, השמחה במהותה, הפרטית והלאומית, היא דבר מעצים ומחזק שנותן כוחות להתמודדות אישית ולאומית בשעת משבר, ובאמצעותם לנצח.

יש גם היבט נוסף – המטרה האסטרטגית של אוייבנו הטרוריסטים היא לכבוש את ארצנו ולפגוע בגופנו ובנפשנו, לשבור את רוחנו ולפגוע בצדקת דרכנו, לייאש ולדכא אותנו. אסור לנו לשתף איתם פעולה. בוודאי כשאין לכך סיבה.

אמנם איננו מתעלמים מהמצב, אולם עם ישראל חגג החודש 3336 שנים לקיומו. הוא התמודד עם משברים קשים פי כמה, ושרד. לכן הוא העם האופטימי ביותר בתבל! מנסיונו הוא למד לכאוב ולשמוח בו זמנית, זה לא או או, אלא גם וגם, 'עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת', או כלשון הפיוט מראש השנה: "עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ" (הפיוט 'עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד'). הוא יודע לשמוח שמחה עצורה "וְגִילוּ בִּרְעָדָה" (תהילים ב יא).

בשבת נקרא "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט ב). מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל לימדנו: "קדושים תהיו" - אתם מצווים להיות קדושים, ולא פחות מזה יש כאן הבטחה, קביעה, וכו': אתם קדושים ואתם תהיו קדושים". ('מתוך התורה הגואלת אורות ישראל ג ו') כנאמר: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט ו).

אשרינו שזכינו להיות חלק מהעם המופלא הזה, וזכינו למדינה המופלאה הזו! ביום הולדתה ה-76 נתחייב כולנו להתאחד ולשמור עליה מכל משמר.