העם דורש רפורמה תקשורתית
פרשה ומימושה – פרשת תזריע - ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד
הרב אליעזר חיים שנוולד
מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
הקריאה בפרשת תזריע (ברוב השנים היא מחוברת גם לפרשת מצורע) מזמנת אותנו, מידי שנה, להתבוננות, ולחשבון נפש, אישי וציבורי, בתחום רגיש ורב עוצמה - הדיבור הבין-אישי והפרסום הציבורי. מאורעות השנה שחלפה, מאז הפעם האחרונה שקראנו את הפרשה, נותנים לכך משנה תוקף, הם קוראים לרפורמה תקשורתית. לתיקון וריפוי שורשי.
השבוע ציינו חצי שנה למלחמה. ויציאת כמעט כל כוחות צה"ל מהרצועה. נקודת ציון זו נוצלה לסיכום ביניים, של היבטים שונים במלחמה מאז פרצה. במקביל התחדשו הפגנות המחאה, נגד הממשלה, עם רוח גבית של חלק מאמצעי התקשורת, שלאורך כל המלחמה הרבו בביקורת לעומתית למהלכיה, מזערו את ההצלחות, וכעת הם מעצימים בדיווחיהם את היקף המחאה.
הפרשה עוסקת בנגעי הצרעת שעפ"י חז"ל באה על האדם בגלל פגיעה בכח הדיבור הבין-אישי: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב, (שם יד): "זאת תהיה תורת המצורע" - זו היא תורתו של מוציא שם רע". (ערכין טו ב). גם טהרתו של המצורע, בהבאת הצפרים קשור ללשון הרע: "לפי שהנגעים באין על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הזקקו לטהרתו צפרים, שמפטפטין תמיד בצפצוף קול". (רש"י כאן). כח הדיבור האנושי הוא כח אלוקי חיובי ויוצר, המבטא את מותר האדם על הבהמה. האדם נברא כשילוב של גשמי ורוחני: "וַיִּיצֶר ד' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב ז). "עשאו מן התחתונים ומן העליונים. גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים" (רש"י שם). נשמת החיים שהקב"ה נפח באדם היא כח אלוקי – "מי שנופח משלו הוא נופח" (ספר הקנה). הכח האלוקי בא לידי ביטוי בכח הדיבור: "וּנְפַח בְּאַפּוֹהִי נִשְׁמְתָא דְּחַיֵי, וַהֲוָת בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלְּלָא" (אונקלוס שם), - לרוח מדברת. מכאן נובעת עוצמתו של הדיבור: ""מוות וחיים ביד הלשון". (משלי יח כא). זהו כח אלוקי שביכולתו להרבות טוב, בנין, יצירה וחיים, ועלול להפוך לנשק קטלני, לפגוע בשמו הטוב של האדם ולהחריב עולמות.
אנו חיים בעידן שבו אמצעי תקשורת המונים, מסוגים שונים, מקיפים אותנו מכל עבר. הם מציפים אותנו במידע חדשותי זמין ובמאמרי דעה. אמצעים אלה בעלי 'כח דיבור' ודברור רבי עוצמה. התקשורת מתווכת את ההתרחשות לציבור שאינו נמצא בזירה. ביכולתה להציג תמונה אמינה ונייטרלית, אולם היא יכולה גם להציג תמונה מגמתית, ומסולפת. בכוחה להפיץ מידע חיוני, ניטרלי חף מכל אג'נדה. להביע ביקורת נצרכת כאשר דברים אינם מתנהלים כראוי, להרבות דעת ולשתף את הציבור בדברים טובים. היא יכולה להתנהל מתוך 'עין טובה'. בצד הביקורתיות היא יכולה להבליט את הטוב, ולהקפיד להציג תמונה מאוזנת. תקשורת חוקרת שמקפידה על כבוד האדם. מחזקת את המשותף הציבורי ומוסיפה אחדות בעם. אולם ביכולתה להעצים את הוצאת השם הרע, ולפגוע בשמו של אדם. כאשר היא מונעת מאג'נדה ומפוזיציה, היא עלולה להיות מנוצלת ככלי לתעמולה ו'להנדסת תודעה' ציבורית. ביכולתה לקדם קמפיינים בהתאם להשקפת עולמה, לסכסך ולקטב, או להשתיק ולהתעלם מדעות ומעובדות שנוגדות את השקפתה.
התקשורת בעידן המודרני הפכה לגורם משפיע רב עוצמה. היא משפיעה על דעת הקהל והמדיניות. מקובל לייחס לה תפקיד של ביקורת ציבורית, כ'כלב השמירה' של הדמוקרטיה, שחושפת לציבור את כשלי הרשויות השלטוניות. אולם במקומות רבים בעולם היא כבר מתפקדת כמו אחת מרשויות השלטון, והיא מנצלת את כוחה כדי לבקר ולהשחיר את שאר הרשויות, כאשר אלה אינן מתנהלות כלבבה. פעמים רבות היא מנסה לייצר מונוליתיות ולמנוע השמעת קולות אחרים, גם כאשר היא מייצגת דעות של מיעוט, והציבור חושב אחרת. היו פעמים שהיא אף יזמה סגירת כלי תקשורת שמשמעים קול אחר. אולם בשונה משאר הרשויות היא מעולם לא נשאה באחריות על התוצאות של אג'נדות שהיא קידמה בלהט. מאז מהפיכת הרשתות החברתיות, שזוכות לתפוצה גבוהה, איבדה התקשורת הרגילה את יכולת המונוליתיות שלה. הרשתות משמיעות את הקול של הציבור הרחב ומהוות מנגנון ביקורת למערכות התקשורת המסורתיות ומאזנות אותן. הם איפשרו הקמת גופי תקשורת המונים אלטרנטיבית שמשקפת את המכנה המשותף הרחב של החברה, לייצר גל פטריוטי, שמחזק את הסולידריות וגילויי הערבות ההדדית בהיקפים חסרי תקדים. זה היה ניכר בחצי השנה האחרונה. הציבור שצמא לרפורמה תקשורתית בחר לשנות את הרגלי צריכת התקשורת שלו ובחר בגופי תקשורת בעלי עמדה ציונית, ישראלית, ובעלת זיקה למורשת, שמחפש ניצחון. הוא מוצא את עצמו עומד מול מראה תקשורתית שבה הוא רואה את בבואתו כחיובית יותר ממה שטענו כלפיו לאורך השנים האחרונות. ובכך הוסיף לעצמו הרבה טוב גבורה ואחדות.
השבת נזכה לקרוא הפטרה נדירה, (נקראת רק בשנה מעוברת ולא בשבת החודש) על 'צרעת נעמן' ועל דרכי הריפוי שלה. יש בכך רמיזה לצורך בהמשך מגמה של תיקון וריפוי המערכות התקשורתיות. זהו נכס נצרך במישור הבין אישי והציבורי, שמוסיף חיים, יציבות וניצחון: "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם. מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפהו". (תהילים לד יב - טו).