על יועצים ומבצעים
פרשה ומימושה - לפרשת מקץ – חנוכה - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט
מהו תפקידם של היועצים?
והאם מקבלי ההחלטות חייבים לקבל את עצותיהם?
עיון בפרשה בעצתו של יוסף לפרעה תסייע לשפוך אור על הסוגיה.
חלומו המוזר של פרעה מעמיד אותו חסר אונים. ליבו אמר לו שיש משמעות דרמטית ומרחיקת לכת לחלום זה שחוזר ונשנה, אולם הוא לא מצליח לפענח מה המסר שהוא טומן בחובו. פרעה הוא מלך העולם באותה תקופה ובהתאם לכך האחריות הרובצת על כתפיו: "'ופרעה חולם' - וכל הבריות אינן חולמין? אתמהא! אלא -חלום של מלך על העולם כולו הוא" (בראשית רבה פט ד עפ"י תו"ש בראשית מא י).
במצוקתו פונה פרעה לסיוע: "וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה" (בראשית מא ח). אמנם "פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה. שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח" (רש"י שם). פתרונות החלום שהציעו יועציו ושריו לא ישבו את דעתו: "'ופותר אין אותו' - אמר לו יוסף: מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי? אמר לו: כשם שראיתי את החלום כך ראיתי פתרונו לכך אינן יכולין לשחוק בי". (מדרש הגדול בראשית מא טו). החלום הבלתי פתור אינו נותן לו מנוח, ומטריף את דעתו: "שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשו מבקשת לצאת" (בראשית רבה פט ז).
רק כאשר הציג יוסף את פתרונו לחלום, הפתרון הניח את דעתו. "הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ" (בראשית מא כט). הגדלות של פתרון החלום ע"י יוסף היה בכך שהוא גם מציע את הדרך המעשית כיצד להתמודד עם האתגר שניצב בפני פרעה; הקמת מערך לוגיסטי לאחסון של התבואה משנות השבע שנות הרעב, ומערך חלוקה של המזון בפריסה ארצית בשנות הרעב, באופן שיויוני.
ליבו של פרעה אמר לו שזהו הפתרון האמיתי של החלום. וזוהי המשמעות הגורלית של החלום. כמלך של האימפריה הגדולה ביותר באותה תקופה הוטלה על כתפיו אחריות כבדה ואתגר לוגיסטי ושלטוני מורכב להתכונן בשנות השבע לשנות הרעב. שום דבר ממה שעשה עד כה לא הכין אותו לאתגר הזה.
המענה לאתגר היה למנות איש ממשל בכיר שינהל את הפרויקט ויקים מנהלת ומנגנון שינהל אתו: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם ישיתהו על ארץ מצרים" (בראשית מא לג). "נבון וחכם - נבון זה המבין דבר מתוך דבר, חכם זה בעל חכמה, נבון ואינו חכם דומה לגיבור ואין כלי זין בידו, חכם ואינו נבון דומה לחלש וכלי זין בידו, נבון וחכם הרי זה גיבור ומזויין (מדרש בתו"ש בראשית מא אות ס"ט). היועצים אמורים לשרת את תהליך קבלת ההחלטות של בעלי האחריות הממונים. הם מייעצים ולא מכתיבים. גם לאחר שגיבשו את עצתם נתונה למקבלי ההחלטות הזכות והחובה האם לקבל את העצה, או לדחות אותה. הם נושאים באחריות על ההחלטות לא היועצים. ישנם יועצי אחיתופל נותני עצות שגויות ומטעות שאינן משרתות את טובת בעליהן. ויש יועצים מוכשרים וחכמים שעצותיהם מחכימות ומועילות, אולם אין ביכולתם לממש את עצותיהם. בנקודת זמן גורלית זו פרעה היה זקוק ליועץ 'נבון וחכם' שיש בו יכולת לייעץ וגם לבצע, לגבש את הפתרון וגם לנהל ולממש אותו. 'איש אשר רוח אלקים בו' - בפתרון חלומות, וכל שכן בחכמת דרך ארץ" (רשב"ם בראשית מא לח).
למי שיעמוד בראש המערכת נדרשים כישורי ניהול, ולרשותו מנהלת כפופה שתסייע לו: "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו" (רמב"ן בראשית מא לג).
בנוסף לניהול המערכת צריך היה גם לפתח שיטות אחסון ושימור ארוכות טווח כדי לשמר את התבואה משנות השובע לשנות הרעב.
השילוב המופלא בין יכולת היעוץ ויכולת הביצוע הביאה להצלחה.
מי יתן שנזכה לכאלה גם בימינו.