שפה אחת ודברים אחדים - דוגמטיות מסוכנת
פרשת השבוע - פרשת נח תשפ'ד
הרב אליעזר שנוולד
מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד עולות תהיות רבות. את רובן יש לדחות למחרת סיום המלחמה. אולם יש מהם שצריך לעסוק בהן כבר כעת, משום שהן עלולות להשפיע על הפקת הלקחים, על קבלת ההחלטות ועל ההתנהלות בימים הקרובים. מספר אנשי בטחון הודו שה'קונספציה קרסה'. שהמחשבה שניתן לנרמל את עזה ולנהוג מולה בהגיון של "גזרים" ו"מקלות". אולם יש כשל במסקנה זו. לא 'הקונספציה' קרסה 'הדוגמה' קרסה! וזה לא אמור להפתיע כי "חזקה על ה'דוגמה' שתקרוס".
דּוֹגְמָה (ביוונית Δόγμα = דעה) היא תפיסת עולם, אמונה, או עיקרון בעל סמכות שלא ניתן לערער עליו, גם אם היא עוצבה בלי שיהיה בה הגיון. לרוב כחה של הדוגמה הוא בכך שהיא מתקבלת בחברה ע"י ההגמוניה, כאמת שאין לערער עליה, וכל מי שמביע עמדה שונה מושתק!!!
אם נבחן לעומק, נראה כיצד גובשה הדוגמה ביחס לחמאס, ואת מסע ההשתקה של הקולות שעירערו עליה. (כמובן גם בתחומים נוספים, פוליטיים, אקדמיים, סביבתיים ועוד).
חזקה על ה'דוגמה' שתקרוס! משום שכאשר ממשטרים את הדעות ואת התפיסות, מונעים שיח פתוח והבעת דעה נגדית, ולהצביע על המופרכות של ה'דוגמה', לפעמים עד כדי ניתוק מהמציאות, קרוב לוודאי שזה יוביל לטעות ואימוץ תפיסות עולם אבסורדיות שעלולות להיות טרגיות. או לתפיסות שיקרסו בשעת מבחן. המציאות מורכבת, כדי לאבחן אותה בצורה מדויקת, על כל צדדיה, מכיוונים שונים, צריך חופש הדעות והמחשבה. שיח של ריבוי הדעות מפרה ומאזן, ובעיקר, הוא מוביל לתפיסות ומסקנות הרבה יותר קרובות לאמת של המציאות.
בתחילת ספר בראשית מוזכרים כשלים ואירועים מכוננים בתולדות האנושות והעולם. אדם הראשון, המבול, דור הפלגה, האבות, סדום ועוד. כל אחד מהם הטביע את חותמו, ועיצב את התפתחות המתכונת של עולמנו. חטא אדם הראשון - בהתמודדות של האדם עם יצרו ויחסו עם יוצרו, המבול - במוסריות כיסוד החברה, וגם דור הפלגה - בהתפתחות התפיסות שמובילות את העולם, וההשפעה של הדינמיקה החברתית על היווצרות התפיסות הללו. הכיצד?
על חטא דור הפלגה נאמר:
"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (בראשית יא א).
המפרשים עסקו בשאלה מה ההבדל בין 'שפה' ל'דברים'? מה היה חטאם של בני דור הפלגה?
מדוע הוא הצריך התערבות אלקית? ומדוע הקב"ה קבע דווקא שהתגובה תהיה בלילת שפתם ופיזורם?
"ענין דור הפלגה נבוכו בו המפרשים חדשים גם ישנים לדעת מה פשעם ומה חטאתם שבעבורו נתחייבו לעונש ההוא מבלבול הלשונות ופזור הארצות ואיך היה מתיחס אותו העונש לאותו המרי. וכבר באו על זה המדרשים אבל בלתי מתיישבים על פשוטו של מקרא" (אברבנאל שם).
הרד"ק מפרש ש"שפה אחת" היא שפת הדיבור שיוצר את השיח ואת ההסכמות בין האנשים, "דברים אחדים" זו אחידות הדעות של בני דור המבול. שהוכתבה בכפייה ע"י העם מבלי להיוועץ בחכמיו: "'ודברים אחדים', הסכמה אחת היה להם, וכן (יהושע ט' ב') "ולהלחם עם יהושע פה אחד" ר"ל בהסכמה אחת, והסכמתם היתה ללכת בארץ ולבקש להם מקום רחב ידים וישכנו שם כלם ולא יפוצו הנה הנה בהיותם לעם רב". מצדדי ה'דוגמה' של דור המבול, ה'דעה האחת והאחידה', ביקשו להם שפה אחת וריכוז של כל האנושות במקום אחד, כדי שיוכלו למשטר את החברה בדעה אחידה. אולם הרעיון הזה הוא מנותק מהמציאות, האנושות לא תוכל להתכנס במקום אחד: "ולא היתה דעת כל חכמי הדור ההוא, שהאל ברא הארץ אלא לישבה כלה או רובה, וידעו גם כן כי ברבות בני אדם לא יכילם מקום אחד כבקעת בבל או גדולה ממנה, אם כן ההסכמה ההיא היתה בטלה בעיני חכמי הדור ההוא, אלאש שעל כרחם נטו אחר הרוב שלא היו חכמים, לבנות העיר והמגדל. ולפי שהיו כולם מדברים שפה אחת היו יותר קרובים להיות בהסכמה אחת". (שם)ש החכמים הבינו שמדובר ב'דוגמה' מופרכת ומסוכנת. אולם ההגמוניה היתה ביד ההמון, והיו מי שדאגו להשתיק אותם, ולדכא את המחשבה החופשית. זהו עקרון מפתח בחברה האנושית לכן 'נדרש' הקב"ה 'להתערב' ולבלול את שפתם האחידה ו'להכתיב' את פיזור האנושות ופיזור הדעות כמרכיב יסודי בעולם המתפתח.
החברה האנושית עלולה לשלם מחיר גבוה מאד על אחידות המחשבות ועל הדוגמטיות. לעיתים ההשתקה נעשית תוך ביזוי והעלבת בעלי הדעה הזו, כ'שוטים' ונבערים מדעת. ולפעמים גם נוקטים נגדם בפעולות דיכוי אלימות לסתימת פיות.
לקחי 'קריסת הדוגמה' צריכים להילמד כעת, כאשר מבקשים לתקן ולתת מענה למצב הבעייתי שנוצר. חובה לאפשר סביבו דיון פתוח ומפרה. נטול אג'נדות פוליטיות מגמתיות. זוהי ערובה להגיע למסקנות אמיתיות וקרובות למציאות.