היכן מתי איך ובמי יבחר
הפרשה בחיי המעשה - לפרשת ראה - תש"פ
הרב אליעזר שנוולד
לזכר הרב עדין אבן ישראל - שטיינזלץ ז"ל
בכ"ח באייר תשכ"ח בבוקר שהינו במקלט בצפת עם אמא ז"ל. האבות כולם, כולל אבא, היו מגוייסים והילדים שהו במקלט עם האמהות. המתח היה גדול. כולם חששו לגורל יקיריהם והיו צמודים למכשירי הרדיו-טרנזיסטור כדי לשאוב מידע. במהלך הבוקר נשמעה הידיעה על כיבוש הר הבית 'הר הבית בידנו'! וכולם נעמדו על רגליהם בהתרגשות ושרו 'ירושלים של זהב'. כילד בן שבע אני זוכר ששאלתי את אמא בתמימות: האם עכשיו יבנו את בית המקדש?! כנראה שלא הייתי היחיד ששאל!
בפרשתנו ישנה התייחסות מיוחדת לבנין בית המקדש – בית הבחירה: "כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים יב ה). הכתוב אינו מזכיר היכן המקום שבו יבנה הבית! (ראה מורה נבוכים ג מה) אלא רק שהוא יבנה ב'מקום אשר יבחר' ד': "אל נקבע את המקום הזה כראות עיננו הסובייקטיבית, אלא הקדשת המקום תהיה תלויה בבחירתו המפורשת של ד'. לא אנחנו נקדיש מקום לד' אלא ד' יסמן לנו את המקום שהוא קבע למקדשו" (רש"ר הירש שם). התורה מבקשת להדגיש שקדושת המקדש נובעת מהבחירה האלוקית שלו ושל מקומו, ולכן לעת עתה מקומו לא מוזכר כלל: "הוא יתברך הבוחר ולא אתם! כי אין כבודו יתברך תלוי במקום אלא הקב"ה מכבד מקומו! לפיכך 'לשכנו תדרשו', לא תדרשו אל המקום אלא 'תדרשו' לשכנו 'איה מקום כבודו' כי הוא יתברך עיקר והמקום טפל לו" (כלי יקר שם). מכאן שה'בחירה' קשורה גם למהות של בית המקדש ולא רק למקומו. על כן אחד משמותיו הוא 'בית הבחירה': "שלש מצוות נצטוו ישראל בביאתן לארץ: נצטוו למנות להן מלך ולבנות להן בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק" (תוספתא סנהדרין ד). וכן קרא הרמב"ם להלכות בנין הבית: 'הלכות בית הבחירה'.
הפרשה כולה עומדת בסימן ה'בחירה' בתחילה היא עוסקת בבחירה: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ד' אלהיכם וגו'. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ד' אלהיכם וגו'." (דברים יא כו-כח). ובהמשך הפרשה הקרבת עולות ואכילת שלמים רק ב'מקום אשר יבחר' (שם יב יד), אכילת מעשר שני, בכור, נדרים ונדבות רק ב'מקום אשר יבחר' (שם יב יז-יח, ועוד), ובחתימת הפרשה מצוות המועדות, בהזכרה מיוחדת; העליה לרגל בשלושת הרגלים, השמחה והקרבת קרבנותיהם ב'מקום אשר יבחר' (שם טז א-יז).
ביחס לבנית 'בית הבחירה' לא רק 'המקום' אלא גם 'הזמן' הוא כ'אשר יבחר'. הוא לא ציוי מיידי וגם ולא נאמר מתי. ואכן עברו ארבע מאות חמישים ושמונה שנים מאז הכניסה לארץ ועד הקמת המקדש ע"י שלמה. "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (רמב"ם בית הבחירה א ב). ה'זמן' גם תלוי בכך שיקדם לו מינוי מלך ואח"כ מחית עמלק ורק לבסוף הקמת בית הבחירה: "איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לד' בעמלק', משישב המלך על כיסא ד' את מכרית זרע עמלק. ומנין שכיסא ד' זה המלך, שנאמר 'וישב שלמה על כיסא ד' למלך'. ועדין איני יודע איזה יקדום, אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'אשר ד' אלהיכם מנחיל אתכם', ואומר 'ויהי כי ישב המלך בביתו וד' הניח לו מסביב ואומר ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלקים יֹשב בתוך היריעה'" (ספרי דברים יב י). מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל סבר שסדר זה רלוונטי גם למקדש השלישי: "אז הגמרא, והמפרשים, והרמב"ם קובעים לנו – סידור מלכות לפני הכל. וכו'. ואחר כך - בניין בית המקדש" (הקלטה מתשכ"ט).
גם זהותו של מי יבנה את הבית היא בבחינת 'אשר יבחר'. הרשות לא ניתנת לכל אחד: "ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל . ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ד' אלקי ישראל. ויאמר ד' אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך. רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי" (מלכים א ח טז-יט).
גם תוכנית המבנה עצמו היא בבחינת 'אשר יבחר' משום שמידותיו ומידות כליו אינם זהים למידות המשכן וכליו כמצווה בתורה: "ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד העיד להן על מקום המזבח ואחד העיד להן על מדותיו וכו'. מזבח שעשה משה ושעשה שלמה ושעשו בני הגולה ושעתיד להעשות כולן עשר אמות גובה כל אחד מהן וזה הכתוב בתורה ושלש אמות קומתו מקום המערכה בלבד ומזבח שעשו בני הגולה וכן העתיד להבנות מדת ארכו ורחבו ל"ב אמות על ל"ב אמות" (רמב"ם בית הבחירה ב ד-ה).
כך גם לגבי עיתוי בנייתו של 'בית הבחירה' העתידי, אמנם מצוות הבניה היא 'לדורות' אולם אין אנו יודעים מתי. גם הוא יתקיים בזמן 'אשר יבחר' להכשרת השעה והתנאים לבניתו. שכן "לשם כך אנו זקוקים לנבואה" (הרב גורן זצ"ל הר הבית ד-ה)
ושמא 'בחירה' זו תלויה גם בבחירתנו: "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף, עד שיחוננו אבניה ועפרה" (כוזרי ה כז).
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ד' אֱלהֵינוּ וֵאלקֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות.