ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

Select your language

גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל הינה עמותה שמפעילה תוכניות ופרויקטים בתחומי ישיבה, קהילה, זהות יהודית חברה, צבא ורפואה

שיעורים אחרונים

 

 

כריכה מודעין לתורה תשפא

פרשת השבוע

פרשת צו 
צו שמיני – הצורך בהמחשת האיומים והסכנות - פרשה ומימושה – פרשת צו תשפ"ד -  צו שמיני – הצורך בהמחשת האיומים והסכנות פרשה ומימושה – פרשת צו – ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד הרב אליעזר חיים שנוולד מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים. הרמטכ"ל הנחה את הצבא להתחיל בתחקיר ובהפקת לקחים מהמלחמה, כדי שישמשו לקראת אפשרות של מלחמ...

שיעורים

חדשות

ערב הורים ובנים לקראת הגיוס

ביום רביעי הבא נקיים בע"ה בישיבה ערב הורים ובנים לשיעור ב' ו- ג' לקראת גיוסם לצה"ל. הם יצטרפו לעשרות התלמידים שמשרתים בצבא מאז תחילת המלחמה. ואנו מברכים אותם להצלחתם ושהקב"ה ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם

תלמידינו בגולני שנלחמים בגבול הצפוני קיימו את מצוות הפורים

תלמידינו בגולני שנלחמים בגבול הצפוני מול החיזבאללה ניצלו את ההפוגה וזכו גם הם לקיים עם חבריהם הלוחמים את מצוות הפורים כהלכתו. איתן קרא את המגילה. עידו סיים את מסכת מגילה. וכולם השתתפו בשמחת המצוה ובריקודים של סעודת פורים במוצב. אנו מברכים אותם...

זכינו לקיים את הפורים בישיבה כמיטב המסורת

כמידי שנה זכינו לקיים את הפורים בישיבה כמיטב המסורת. מסורת שבת זכור עם רב הפורים והצגות התלמידים ההומוריסטיים והרציניים. קריאת המגילה ברוב עם בבית המדרש מסיבת הפורים עם תזמורת הישיבה ונגניה הכשרוניים עד השעות המאוחרות של הלילה. בבוקר לאחר קריאת...

פסח מצה ומרור - ממשבר לצמיחה וגאולה

הפרשה בחיי המעשה – פרשת פסח ושבת חול המועד -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

בליל הסדר נזכיר את המשנה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'" (משנה פסחים י ה). בכל שנה עלינו לברר מהי המשמעות של יציאת מצרים עבורנו, למצבנו המיוחד, האישי והכללי. ליל הסדר הקרוב יהיה שונה ויחודי ביחס ל'סדרים' שהכרנו.

חג הפסח הוא 'חג החירות' ובשל כך אנו אוכלים מצה ובזמן בית המקדש גם קרבן פסח שמבטאים את היציאה לחירות. אולם מדוע אנו אוכלים גם מרור? מדוע עלינו להזכיר את טעם הגלות המרה והטרגית, לאחר שזכינו לצאת ממנה לחרות?

בתחילת המשנה שהזכרנו נאמר: "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה, ומרור. פסח - על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים וכו'. מצה - על שום שנגאלו אבותינו ממצרים וכו'. מרור - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים, וכו'". מדבריו אנו למדים שהזכרה זו היא חובה! ומי שלא 'אמר' לא יצא ידי חובתו בליל הסדר!

הראשונים נחלקו בשאלה האם 'לא יצא ידי חובתו' כלל'! או שלא יצא ידי חובתו 'כראוי', אבל בדיעבד יצא ידי חובתו? (המאירי פסחים קטז א, ריטב"א סוכה כח א, רמב"ם חו"מ ז ה, 'זבח פסח'-לאברבנאל על ההגדה ועוד).

וכן נחלקו על איזה מצוה נאמר ש'לא יצא ידי חובתו'? האם ידי חובת מצות עשה מדאוריתא שבאכילת קרבן פסח, מצה, ומרור כייון שלא באר את טעם אכילתם. או שמא כוונתו שלא יצא ידי חובת מצות עשה דאוריתא של סיפור יציאת מצרים אם לא 'אמר' מהי משמעות הפסח המצה והמרור, שכן הם עיקר ה'סיפור'. ומכאן שהמינימום הנדרש למצווה הוא אמירת דברי ר"ג.

לשיטה ש'לא יצא ידי חובתו' באכילה נשאלת השאלה: "לא מצינו בשאר מצוות דבעיא שיאמר בהן: "על שום מה?" דסגי להו בברכה על המצווה!" (מהרש"א פסחים שם). אמנם התוספות כבר השיבו על השאלה. מהפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא וגו'" אנו למדים שזוהי מצוה יחודית שחובה 'לומר' על את טעמו ומההיקש לומדים גם על המצה והמרור (שם).

מדוע יחוד זה קיים דווקא בליל הסדר?

פירוש רבנו מנוח (מפרשני הרמב"ם) עשוי להיות משמעותי עבורנו בליל הסדר השנה: "כל מי שלא אמר ג' דברים וג': כלומר צריך לאומרן ולפרש טעמן. כי לכל המצוות יש טעם. וידיעת טעם המצוות עיקר גדול אחר עשייתן (לשם קיומם א.ש.) וכו'.  ואם ידיעת טעם שאר המצוות טוב, כל שכן דרישת טעם מצות בפסח! לפי שבהזכרתם יתעורר האדם להאמין בשם אמונה תמה ושלימה כי בגאולה ההיא נגלה לכל ישראל וגלוי לכל העמים כי לו לבדו הממשלה בשמים ובארץ. (בליל הסדר עוסקים ביסודות האמונה. הזכרת טעמי הפסח, המצה והמרור מחזק את האמונה א.ש.)" (רנו מנוח על הרמב"ם חו"מ ז ה).

בהמשך התייחס למשמעות האמונית של המרור: "וזהו שהתקינו לומר אח"כ: 'בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו וכו'', ובזכירה הזאת תהיה יראת ד' על פניו תמיד בראותו השגחת ד' שהיתה בישראל ולא יסור לבו ממנו ית' לעולם. ואם יצר לו זמנו מאד יבטח בד' מקווה ישראל מושיעו בעת צרה, וכמו צרת גלות מצרים היתה סיבה להיטיב להם באחריתם, כן כל צרות הגלות הזה הם סיבה לישראל להושיעם תשועת עולמים" (שם).

אכילת המרור לדורות נועדה להטמיע את התודעה שתוך כדי השעבוד והסבל, מתחת לפני קרקע המציאות נרקם תהליך של גאולה ושינוי. 'בזמן אמת' לא רואים אותו, אולם  כאשר התהליך התת קרקעי מבשיל הוא מבצבץ ומופיע במציאות. לכן המרור הוא חלק בלתי נפרד מליל הסדר ואין פסח ומצה ללא מרור!

ראש הממשלה ציטט בשידור לאומה (בשמו של רב) את הסברו של מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל: "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיה ל ז) שאין הכוונה שהצרה תסתיים ותהיה תשועה, אלא שהתהליך של הצרה הוא אשר יוצר את התשועה.

"וזה בנה אב, שלכל עילוי שרוצה הקב"ה לתת לאדם או לעולם, הנה כל זמן הזדמן הטוב - אינו מזדמן ובא אלא מתוך עומק עצה נסתרת, ועל כן יקרה קודם לו צער". (דעת תבונות לרמח"ל סי' קמ"ו).

אנו מתפללים לסיום מהיר של מגיפת הקורונה העולמית  והקושי והסבל הכרוך בה. אולם בליל הסדר השתא תתחדד התובנה; שבמהלכה נרקם שינוי דרמטי בסדרי עולם. ואנו מתפללים שיהיה לטובה. ו"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז טו).

יצירת קשר

Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input