ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

אתגר הילודה והדמוגרפיה
הפרשה בחיי המעשה – פרשת שמות -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ
פרשתנו פותחת ספר חדש ועידן חדש בהיסטוריה של עם ישראל. תחילתה של גלות מצרים. גלות זו היתה חלק מהתוכנית האלוקית שנאמרה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בפרשתנו אנו קוראים גם על הריאליה, כיצד הדבר התרחש הלכה למעשה. על מה שגרם לפרעה לשנות את המדיניות כלפי עם ישראל, עמו של יוסף, שהציל את מצרים מחידלון. הגורם העיקרי היה החשש של המצרים מפני הריבוי הטבעי של עם ישראל: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם" (שמות א ז). למצרים קם מלך חדש שלא ידע את יוסף ולא הכיר לעמו טובה. מלך זה ראה בריבוי הטבעי של עם ישראל איום על המאזן הדמוגרפי ועל ההגמוניה המצרית: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה. והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שם ט-י).
פרעה מגבש תוכנית לשעבוד של עם ישראל בעבודה קשה, כדי לדכא אותו ולהצר את צעדיו: "וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם. ויבן ערי מסכנות לפרעה" (שם יא). עבדים העובדים בעבודת פרך מדוכאים ומושפלים ואין להם פנאי ומשאבי נפש לעסוק במחשבות על שיתוף פעולה עם האויבים. אולם גם הגזירות לא שינו את היקף הילודה: "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרוץ" (שם יב). על כן גיבש פרעה תוכנית שטנית להגבלת הילודה של עם ישראל: "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו': בילדכן את העבריות וראיתן על האובנים אם בן הוא והמיתן אותו, ואם בת היא וחיה" (שם טו-טז). הגזירה היתה דווקא על הבנים משום שבן אחד יכול היה לשאת כמה בנות ולהעמיד מהן צאצאים (רא"ם). בזכות תושייתן של המיילדות העבריות, המהלך של פרעה לא צלח, ולכן פרעה החריף את הגזירות על הילודה באופן הדרגתי: "ואמר רבי יוסי ברבי חנינא: שלש גזרות גזר: בתחלה, (שם) "אם בן הוא והמיתן אתו". ולבסוף (ואחר כך על כולם א.ש.) – "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו", ולבסוף - אף על עמו גזר" (סוטה יב א).
הגזירות החלו לתת את אותותיהן, קיומם של המשפחות עמד בסכנה מחשש שמא יוולדו ילדים שגורלם יהיה למיתה: "תנא עמרם גדול הדור היה כיון (שראה שאמר) שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר: לשוא אנו עמלין (בנינו יהיו מומתין א.ש.) עמד וגירש את אשתו. עמדו כולן וגירשו את נשותיהן" (סוטה שם).   תושייתה ומסירותה של מרים ביתו חוללה את השינוי: "אמרה לו בתו (מרים א.ש.): אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה! שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות" (שם). ובעקבות כך הילודה המשיכה, ונולד משה, מושיען של ישראל. 
תוך כדי השעבוד המתסכל והמייאש לקחו הנשים על כתפיהן את המשא הכבד של המשך הילודה: "דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים! בשעה שהולכות לשאוב מים הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתיים וכו'. וכיון שמתעברות באות לבתיהם" (סוטה יא ב).
כאז כן גם עתה יש לילודה ולדמוגרפיה משקל מכריע בקביעת העתיד של תרבויות, חברות, מדינות ושל העולם כולו. השפעתם גדולה אף יותר מהשפעת תפיסות העולם והדעות, במיוחד בעולם המערבי הדמוקרטי שבו גודלה של אוכלוסיה מסויימת משפיעה באופן ישיר על הכח האלקטורלי שלה ועל כח השפעתה בבית המחוקקים ובממשלה.
המסגרת של התא המשפחתי היא אחת המסגרות המאותגרות ביותר בעידן הפוסט מודרני. הערעור הפוסט מודרני על כל ערך מקודש לא פסח גם על המסגרת היסודית של הקיום האנושי. המהפיכה הפמיניסטית והרצון הנשי לקריירה ולמימוש עצמי נתפס לעיתים כסתירה לתובענות של חיי משפחה וגידול ילדים. העירעור הפוסט מודרני על המסגרת הקלאסית של המשפחה שיש בה אב ואם, מייצר לגיטימציה לפורמט משפחתי שאינו בעל פוטנציאל של הולדה בדרך הטבעית. יש אף המערערים על קיום רגש אימהי טבעי המבקש מימוש בדמות אמהות ולידה. כתוצאה מכך ישנן חברות בעולם המערבי בעלות דמוגרפיה שלילית, הגורמת לכך שהן הולכות וקטנות מבחינה דמוגרפית וכלכלית, והשפעתן הגיאו-אסטרטגית הולכת וקטנה. 
מול מגמות אלה מתעצם אתגר הבחירה הערכית של בני זוג להקים תא משפחתי ולהביא ילדים לעולם ולשקף בכך את סדרי העדיפויות שלהם בבחירת היעדים של חייהם.
 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון