ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

אתגרי הצניעות בעולם מתירני

הפרשה בחיי המעשה – פרשת מקץ-חנוכה -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

בפרשתנו אנו נחשפים ל'נסיון' הגדול של יוסף הצדיק עם אשת פוטיפר. יוסף הצעיר גדל בתוך ביתו של יעקב באוירה אמונית רוחנית ומתוך סטנדרטים גבוהים של הקפדה על הצניעות ביחסים שבין המינים. ועתה הוא מוצא את עצמו במצרים בבית פוטיפר במציאות תרבותית זרה ושונה בתכלית עם סטנדרטים אחרים של יחסים בין המינים: "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ויהי אחר הדברים האלה ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי. וימאן וגו'. ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" (בראשית לט ו). אשת פוטיפר הלכה אחר ליבה ויצרה וניסתה לחזר אחריו ולפתות אותו בדרכים שונות, ישירות ועקיפות: "אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו (מפתה אותו- רש"י) בדברים, בגדים שלבשה לו (בשבילו – רש"י) שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית, אמרה לו השמע לי, אמר לה לאו! וכו', נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה וכו'" (יומא לה ב). היה זה נסיון יום יומי שנמשך כשנה: "ושנים עשר חדש היתה מתגרה בו שנאמר: 'ויהי כדברה אל יוסף יום יום' ואין יום יום אלא שנים עשר חדש, שנא': 'מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר' וכשהיא באה לדבר היה מרכין ראשו וכובש פניו בקרקע" (דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית לט יב). בבוא היום הזדמנה לה הזדמנות: "ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית. ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" (בראשית לט יא).  ברגע קשה ומאתגר זה מגיע הנסיון לשיאו. יוסף מציל את עצמו מלהיכשל ברגע האחרון: "באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון"  (סוטה לו ב) הוא שאב כוחות נפש אדירים מבית אבא כדי לעמוד בנסיון הקשה. בזכות עמידתו האיתנה הוכתר יוסף בתואר (הנדיר בתנ"ך) 'יוסף הצדיק' – "על מכרם בכסף צדיק" (עמוס ב ו), וטבע את היכולת להתמודד עם פיתויים בעם ישראל לדורותיו.

שבת זו חלה בחנוכה. לפי המדרש הנסיבות שהובילו למרד החשמונאים גם הן קשורות לשמירת הסטנדרטים של הצניעות והיחסים שבין המינים: "כיון שראו יונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. וכו'. והיו יונים מתעללות בבתולות ישראל, וכו'" (מדרש מעשה חנוכה). היוונים הבינו שערך הצניעות הוא 'ציפור הנפש' של היהדות. הוא לא רק ענין אישי, הוא מאושיות התרבות והחברה היהודית, וסוד העוצמה המיוחדת שלה. ועל כן בקשו לפגוע בו.  גזירה אכזרית ונוראה זו הגדישה את הסאה. בת מתתיהו הכהן החשמונאית לא היתה מוכנה לקבל עליה את הגזירה ולוותר על צניעותה. בדרכה המיוחדת היא גרמה לבני משפחת החשמונאים להבין שאין ברירה ועליהם לשאת את נס המרד ולצאת למלחמה. מה שהביא בסופו של דבר לנס חנוכה. "הניצחון שנתן ד' ביד עבדיו הכהנים, שנתגברו על היוונים, שבקשו לא רק לעקור את עם ישראל ממעמדם החומרי, כי אם לעקור את תכונת החיים שישראל מודיעים בעולם, שהם צריכים להיות על פי שרשי התורה, שתהיה הטהרה והצניעות המטרה הראשית בחיי המשפחה, ואחריהן ימשכו יתר המידות והדעות הישראליות. זה שנאו עם היוונים וראו בזה צר ואויב לתרבותם הם שהעמידו לנס את עליצות החיים והנאותיו הגופניות והדמיוניות. על כן היתה שנאת היוונים רבה מאד לתורת ישראל. וכו'". (הרב קוק זצ"ל עין איה שבת ח"א עמ' 61).

אנו עוסקים במאמרינו השנה ב'תורה בחיי המעשה'. העידן הפוסט מודרני המתירני בו אנו חיים מאתגר את העולם הערכי והדתי. הפוסט מודרניזם ערער על תקפותן של אמיתות ומחוייבות ערכית. הוא טשטש את הגבולות שבין האסור למותר, ונתן לגיטימציה ללכת אחרי רצון הלב גם במחיר של פריצת מגבלות ערכיות ושבירת המוסכמות. המתירנות ערערה את כללי הצניעות בלבוש ובהתנהגות ושברה את המחיצות בין המינים.  

ההשתלבות והשותפות של האדם הדתי במרחב החברתי והכלכלי חושפת אותו לעולם שונה ומאתגרת את ערכי הצניעות והקדושה. הוא עלול למצוא את עצמו מתמודד עם פיתויים שלא התנסה בהם, ונדרש לדבוק בדרכו ולעמוד בנסיון.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון