ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

אתגרי הצניעות בעולם מתירני

הפרשה בחיי המעשה – פרשת מקץ-חנוכה -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

בפרשתנו אנו נחשפים ל'נסיון' הגדול של יוסף הצדיק עם אשת פוטיפר. יוסף הצעיר גדל בתוך ביתו של יעקב באוירה אמונית רוחנית ומתוך סטנדרטים גבוהים של הקפדה על הצניעות ביחסים שבין המינים. ועתה הוא מוצא את עצמו במצרים בבית פוטיפר במציאות תרבותית זרה ושונה בתכלית עם סטנדרטים אחרים של יחסים בין המינים: "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ויהי אחר הדברים האלה ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי. וימאן וגו'. ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" (בראשית לט ו). אשת פוטיפר הלכה אחר ליבה ויצרה וניסתה לחזר אחריו ולפתות אותו בדרכים שונות, ישירות ועקיפות: "אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו (מפתה אותו- רש"י) בדברים, בגדים שלבשה לו (בשבילו – רש"י) שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית, אמרה לו השמע לי, אמר לה לאו! וכו', נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה וכו'" (יומא לה ב). היה זה נסיון יום יומי שנמשך כשנה: "ושנים עשר חדש היתה מתגרה בו שנאמר: 'ויהי כדברה אל יוסף יום יום' ואין יום יום אלא שנים עשר חדש, שנא': 'מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר' וכשהיא באה לדבר היה מרכין ראשו וכובש פניו בקרקע" (דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית לט יב). בבוא היום הזדמנה לה הזדמנות: "ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית. ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" (בראשית לט יא).  ברגע קשה ומאתגר זה מגיע הנסיון לשיאו. יוסף מציל את עצמו מלהיכשל ברגע האחרון: "באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון"  (סוטה לו ב) הוא שאב כוחות נפש אדירים מבית אבא כדי לעמוד בנסיון הקשה. בזכות עמידתו האיתנה הוכתר יוסף בתואר (הנדיר בתנ"ך) 'יוסף הצדיק' – "על מכרם בכסף צדיק" (עמוס ב ו), וטבע את היכולת להתמודד עם פיתויים בעם ישראל לדורותיו.

שבת זו חלה בחנוכה. לפי המדרש הנסיבות שהובילו למרד החשמונאים גם הן קשורות לשמירת הסטנדרטים של הצניעות והיחסים שבין המינים: "כיון שראו יונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. וכו'. והיו יונים מתעללות בבתולות ישראל, וכו'" (מדרש מעשה חנוכה). היוונים הבינו שערך הצניעות הוא 'ציפור הנפש' של היהדות. הוא לא רק ענין אישי, הוא מאושיות התרבות והחברה היהודית, וסוד העוצמה המיוחדת שלה. ועל כן בקשו לפגוע בו.  גזירה אכזרית ונוראה זו הגדישה את הסאה. בת מתתיהו הכהן החשמונאית לא היתה מוכנה לקבל עליה את הגזירה ולוותר על צניעותה. בדרכה המיוחדת היא גרמה לבני משפחת החשמונאים להבין שאין ברירה ועליהם לשאת את נס המרד ולצאת למלחמה. מה שהביא בסופו של דבר לנס חנוכה. "הניצחון שנתן ד' ביד עבדיו הכהנים, שנתגברו על היוונים, שבקשו לא רק לעקור את עם ישראל ממעמדם החומרי, כי אם לעקור את תכונת החיים שישראל מודיעים בעולם, שהם צריכים להיות על פי שרשי התורה, שתהיה הטהרה והצניעות המטרה הראשית בחיי המשפחה, ואחריהן ימשכו יתר המידות והדעות הישראליות. זה שנאו עם היוונים וראו בזה צר ואויב לתרבותם הם שהעמידו לנס את עליצות החיים והנאותיו הגופניות והדמיוניות. על כן היתה שנאת היוונים רבה מאד לתורת ישראל. וכו'". (הרב קוק זצ"ל עין איה שבת ח"א עמ' 61).

אנו עוסקים במאמרינו השנה ב'תורה בחיי המעשה'. העידן הפוסט מודרני המתירני בו אנו חיים מאתגר את העולם הערכי והדתי. הפוסט מודרניזם ערער על תקפותן של אמיתות ומחוייבות ערכית. הוא טשטש את הגבולות שבין האסור למותר, ונתן לגיטימציה ללכת אחרי רצון הלב גם במחיר של פריצת מגבלות ערכיות ושבירת המוסכמות. המתירנות ערערה את כללי הצניעות בלבוש ובהתנהגות ושברה את המחיצות בין המינים.  

ההשתלבות והשותפות של האדם הדתי במרחב החברתי והכלכלי חושפת אותו לעולם שונה ומאתגרת את ערכי הצניעות והקדושה. הוא עלול למצוא את עצמו מתמודד עם פיתויים שלא התנסה בהם, ונדרש לדבוק בדרכו ולעמוד בנסיון.

על יועצים ומבצעים

פרשה ומימושה - לפרשת מקץ – חנוכה - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

מהו תפקידם של היועצים?

והאם מקבלי ההחלטות חייבים לקבל את עצותיהם?

עיון בפרשה בעצתו של יוסף לפרעה תסייע לשפוך אור על הסוגיה.

חלומו המוזר של פרעה מעמיד אותו חסר אונים. ליבו אמר לו שיש משמעות דרמטית ומרחיקת  לכת  לחלום זה שחוזר ונשנה, אולם הוא לא מצליח לפענח מה המסר שהוא טומן בחובו. פרעה הוא מלך העולם באותה תקופה ובהתאם לכך האחריות הרובצת על כתפיו: "'ופרעה חולם' - וכל הבריות אינן חולמין? אתמהא! אלא -חלום של מלך על העולם כולו הוא" (בראשית רבה פט ד עפ"י תו"ש בראשית מא י).

במצוקתו פונה פרעה לסיוע: "וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה" (בראשית מא ח). אמנם "פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה. שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח" (רש"י שם). פתרונות החלום שהציעו יועציו ושריו לא ישבו את דעתו: "'ופותר אין אותו' - אמר לו יוסף: מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי? אמר לו: כשם שראיתי את החלום כך ראיתי פתרונו לכך אינן יכולין לשחוק בי". (מדרש הגדול בראשית מא טו). החלום הבלתי פתור אינו נותן לו מנוח, ומטריף את דעתו: "שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשו מבקשת לצאת" (בראשית רבה פט ז).

רק כאשר הציג יוסף את פתרונו לחלום, הפתרון הניח את דעתו. "הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ" (בראשית מא כט). הגדלות של פתרון החלום ע"י יוסף היה בכך שהוא גם מציע את הדרך המעשית כיצד להתמודד עם האתגר שניצב בפני פרעה; הקמת מערך לוגיסטי לאחסון של התבואה משנות השבע שנות הרעב, ומערך חלוקה של המזון בפריסה ארצית בשנות הרעב, באופן שיויוני.

ליבו של פרעה אמר לו שזהו הפתרון האמיתי של החלום. וזוהי המשמעות הגורלית של החלום. כמלך של האימפריה הגדולה ביותר באותה תקופה הוטלה על כתפיו אחריות כבדה ואתגר לוגיסטי ושלטוני מורכב להתכונן בשנות השבע לשנות הרעב. שום דבר ממה שעשה עד כה לא  הכין אותו לאתגר הזה.

המענה לאתגר היה למנות איש ממשל בכיר שינהל את הפרויקט ויקים מנהלת ומנגנון שינהל אתו: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם ישיתהו על ארץ מצרים" (בראשית מא לג). "נבון וחכם - נבון זה המבין דבר מתוך דבר, חכם זה בעל חכמה, נבון ואינו חכם דומה לגיבור ואין כלי זין בידו, חכם ואינו נבון דומה לחלש וכלי זין בידו, נבון וחכם הרי זה גיבור ומזויין (מדרש בתו"ש בראשית מא אות ס"ט). היועצים אמורים לשרת את תהליך קבלת ההחלטות של בעלי האחריות הממונים. הם מייעצים ולא מכתיבים. גם לאחר שגיבשו את עצתם נתונה למקבלי ההחלטות הזכות והחובה האם לקבל את העצה, או לדחות אותה. הם נושאים באחריות על ההחלטות לא היועצים. ישנם יועצי אחיתופל נותני עצות שגויות ומטעות שאינן משרתות את טובת בעליהן. ויש יועצים מוכשרים וחכמים שעצותיהם מחכימות ומועילות, אולם אין ביכולתם  לממש  את עצותיהם. בנקודת זמן גורלית זו פרעה היה  זקוק ליועץ 'נבון וחכם' שיש בו יכולת לייעץ וגם לבצע, לגבש את הפתרון וגם לנהל ולממש אותו. 'איש אשר רוח אלקים בו' - בפתרון חלומות, וכל שכן בחכמת דרך ארץ" (רשב"ם בראשית מא לח).

למי שיעמוד בראש המערכת נדרשים כישורי ניהול, ולרשותו מנהלת כפופה שתסייע לו: "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקב, שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו" (רמב"ן בראשית מא לג).

בנוסף לניהול המערכת צריך היה גם לפתח שיטות אחסון ושימור ארוכות טווח כדי לשמר את התבואה משנות השובע לשנות  הרעב.

השילוב המופלא בין יכולת היעוץ ויכולת הביצוע הביאה להצלחה.

מי יתן שנזכה לכאלה גם בימינו.   

חנוכה -נר איש וביתו והקרב על קדושת הבית הישראלי.

שיעור כללי הרב אליעזר שנוולד

  ישיבת מאיר הראל מודיעין חנוכה תשע"ח

:לצפייה בשיעור

חלק א 

        חלק ב         

      

הבחירה הגדולה

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה- לפרשת מקץ - חנוכה  – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בפרשתנו אנו קוראים על אחת התחנות הדרמטיות במסלול המפותל שעבר יוסף עד הגיעו לארמון פרעה, כפותר החלום הטורדני של פרעה. משם הגיע יוסף להיות המשנה למלך פרעה. בעמדה בכירה זו מתגשמים החלומות שחלם בבית אביו, שהאחים יאלצו להשתחוות  לו, כאשר הגיעו בשליחות המשפחה לבקש להם אוכל.

יוסף לא היה מגיע לעמדה זו אלמלא עמד בנסיון עם אשת פוטיפר. באופן פרדוכסלי, יוסף לא היה נקרא לפתור את חלום פרעה אלמלא הושלך לבית האסורים, ושם התגלה כפותר החלומות של שר האופים ושר המשקים. בצעד נוסף לאחור, יוסף לא היה מגיע לבית האסורים אלמלא עמד בנסיון עם אשת פוטיפר, שהעלילה עליו. אם חלילה לא היה עומד בניסיון היה ח"ו מאבד את עולמו כלפי שמיא, ולא היה מושלך לבית האסורים. (קרוב לוודאי שאשת פוטיפר לא היתה מספרת. יתכן והיה מסיים את חייו כעבד  אנונימי בבית פוטיפר).

חכמים הצביעו על כך שעמידת יוסף בניסיון הקשה עם אשת פוטיפר היתה נקודת המפנה שממנה עלה יוסף לגדולה: "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו, יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד, ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם, וכו'?...'מידי אביר יעקב', מי גרם לו, שיחקק על אבני אפוד? אלא 'אביר יעקב' (שעמד בניסיון א.ש.). 'משם רועה אבן ישראל' משם זכה ונעשה רועה! שנאמר (תהלים פ): 'רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף'" (סוטה  לו ב). אין לפרש כפשוטה את התגלות דמות דיוקנו של יעקב. קרוב לומר שדמותו של אביו אוהבו חקוקה היתה בתודעתו וליוותה אותו כל העת. אולם בעת הנסיון הגדול יוסף חש את דמות אביו ואת המסר שהוא מן הסתם היה רוצה לומר לו, בצורה מוחשית וברורה יותר.  הנסיון של יוסף היה קשה מנשוא, הפיתוי לחטא היה גדול. 'הבחירה הגדולה' של יוסף היתה לגייס את כל תעצומות נפשו, לעוצמה הגדולה שנדרשה להתמודדות עם גודל הפיתוי. ה'מסר' של אביו סייע לו להכריע.

בתחילה עלה יוסף לגדולה בארמון פרעה ואח"כ בהנהגה של בית ישראל: "מידי אבירותיו של יעקב - משם זכה להיות רועה, ומשם זכה להיות באבן מאבני ישראל. 'נוהג כצאן יוסף' - קרי כצאן יוסף המנהיגים כצאנו של יוסף, אלמא מיקרו ישראל 'צאנו של יוסף' והוא הרועה (מכאן שישראל נקראו צאנו א. ש.)" (רש"י סוטה שם).

בעיצומם של ימי החנוכה אנו גם מציינים את נקודת 'הבחירה הגדולה' של מתתיהו כהן גדול ובניו, שבחרו במרד ביוונים, למרות הקושי והסיכויים הנמוכים להצלחתו: "ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האליליםולזבוח להם. וילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו. ויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור. הן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, וכו', לכן קרב נא אתה ראשונה, וכו'וישא מתתיהו את קולו ויאמר. אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהםלא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינוחלילה לנו לשוב ממצוות ד' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. וכו'. ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא. וירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבוא אחרי" (בתרגום המוכר: "מי ליד' אלי!", חשמונאים  א' ב, תרגום פרנקל עריכה י. איזנברג). מכאן ואילך מתגלגל המרד והקרבות מול היוונים שהביאו לנצחון המופלא והניסי, ששינה את ההסטוריה.

התבוננות בתולדותיהם של אנשים גדולים; תלמידי חכמים גדולים, ממציאים גדולים, ומנהיגים דגולים ששינו את פני החברה וההיסטוריה,  נמצא ביניהם מכנה משותף. הם לא נולדו כאלה. לכל אחד מהם היתה נקודת זמן בחייהם שבו התרחשה 'הבחירה הגדולה' של חייהם. מבחירה זו התחיל מסלול עלייתם, וממנה גם שאבו את כוחות הרצון וההתמדה העצומים שהניעו אותם בדרכם להישגים הגבוהים שהשיגו. בדרך הם נדרשו לעוד בחירות נוספות, אולם הם השתלשלו מ'הבחירה הגדולה'.

כל אדם צריך לבחור את דרכו בחייו. בנקודה מסויימת הוא אמור לבחור 'הבחירה הגדולה' שעל פיה הוא יוביל את חייו. בחירה זו אמורה להיות המפגש עם הנקודה הפנימית העצמית, המאפיינת בצורה האמיתית ביותר את אישיותו, וממנה נובעות שאיפותיו וחלומותיו. רק במיצוי שלה יוכל להרגיש שהוא עושה מה שמתאים לו, ומביא לו סיפוק גדול. חיבור לנקודה הפנימית בנפש, והכרה שהוא בוחר מה שמתאים לו באמת, היא בעלת פוטנציאל עוצמתי מיוחד. בנקודה זו נמצא גם ה'רצון הפנימי'. לרצון פוטנציאל עצום, כמעט ללא גבולות, שכן 'אין דבר העומד בפני הרצון'. ובאמצעותו יוכל להוביל את חייו לגדולות.

 פרשתנו מתארת את השתלשלות האירועים שהביאו את יוסף מ'בירא עמיקתא' ל'איגרא רמא', מבור האסורים לארמון פרעה כמשנה למלך. יוסף עלה לגדולה בעקבות פתרון חלומו של פרעה, ובזכות פתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים. החלומות של יוסף, מהפרשה הקודמת, הלכו והתממשו. האחים באו לשבור שבר להחיות נפשם: "וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות וגו'. ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם ויאמר אליהם וגו'". (בראשית מב ז).

האחים התייחסו לחלומות יוסף כסוג של חולמנות באספמיא שמנותקת מהמציאות. הם מכנים אותו "בעל החלומות", וחשדו בו שחלומותיו אינן אלא משאלת לב לשררה ושתלטנות. על כן סברו שבמכירתו יבוא הקץ על חלומותיו: "ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו". (בראשית לז יט).

לעומתם יעקב מתייחס לחלומות של יוסף כדבר שיש בו ממש, כרוח הקודש וכחזון עתידי, שיש לבחון את התקיימותו בעתיד, שכן בכל חזון יש פן עתידי שמנותק מהמציאות של ההווה, החזון הוא שאיפה לעצב בעתיד משהו שעדיין אינו קיים במציאות.

בפרשתנו מתקבלת משמעות חדשה של הכינוי "בעל החלומות", לא ככינוי מזלזל של חולמנות, אלא כהערכה ל'מומחה' בלעדי ובעל מוניטין בפתרון חלומות, כמאמרו של פרעה: "ואני שמעתי עליך לאמור תשמע חלום לפתור אותו".(בראשית מא טו).

בפרשה מתגלה יוסף גם כבעל יכולת שילובית נדירה, של חזון ומעש, שילוש בין ראיה גדולה של חזון ארוך טווח, ובין יכולת ניתוח איסטרטגית מחוננת, ובין כישורים אדמיניסטרטיביים. יוסף שירטט בפני פרעה את האסון הממשמש ובא על מצרים אחרי שנות השבע, והתווה את המתכונת האסטרטגית לפתרון.

פרעה אינו מסתפק ביעוץ האיסטרטגי של יוסף, הוא מזהה את כישוריו האדמיניסטרטיביים הנדירים, ועל כן הוא מטיל עליו לממש את תכניתו שלו. "ויאמר פרעה אלעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו? ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך וגו'. ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים". (בראשית מא לח).

פרעה מייחס את השילוב היחודי בין מכלול התכונות הללו לרוח הקודש הנבואית ששורה על יוסף: "איש אשר רוח אלקים בו". "די רוח נבואה מן קדם ד' ביה". (אונקלוס כאן). רוח הקודש באה לידי ביטוי גם בניהול העניינים הארציים: "אשר רוח אלהים בו - בפתרון חלומות וכ"ש בחכמת דרך ארץ".(רשב"ם כאן).

מאידך יש המתקשים לראות כיצד מתכנסים כישורים רוחניים כרוח הקודש וכישורים חומריים, כמו אסטרטגיה ואדמיניסטרציה באישיות אחת. הם נתפסים בעיניהם כסותרים זה את זה, וככאלה שהשילוב ביניהם עלול לבוא על חשבון ההתמחות וההעמקה בעולם הרוחני, ו"ככל שיוסיף הישוב בניין יוסיף השכל חורבן". (רבנו בחיי).

 

הרב קוק זצ"ל דווקא ראה בשילוב הזה יעוד ושליחות שאנשי הרוח צריכים לחתור אליו: "ההתעמקות הרוחנית בענינים נשגבים היא מושכת את האדם מהכרה ברורה בעולם הממשי, וזהו הפגם שיש ביסוד הנבואה, שממנו המחשכים נמשכים לכל משיג רוחני. וגורם הדבר שבאים רשעי עולם, שהמושגים הקדושים הם זרים להם, והם תופסים את הנהגת העולם בידם, והוד הקדושה נהפך לדוה. וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כחו נגד פרצה זו, ולהשתדל ללכת בעקבותיו של הרועה הנאמן, משה רבנו ע"ה, שהבהירות העליונה לא הכהתה את עינו הרוחנית מלראות באספקלריא המאירה גם את העולם המעשי וכל מכשיריו. וכל מה שיותר יוסיף האדם אומץ בתורה לשמה, בדעה צלולה, והעמקת אמת, יותר יתגלו לו פתחי אורה להבין ולהשכיל, איך שבאמת כל הופעה רוחנית היא מוסיפה בהירות ובירור מוחלט לההשגה הבריאה של העולם החמרי, וכל אגפיו. וכל העוסק בתורה לשמה, כל העולם כולו כדאי הוא לו, ונותנת לו מלכות וממשלה, וחקור דין". (אורות הקודש חלק א עמוד רע"ח).

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון