ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

השתלבות ללא ויתור על העצמיות

הפרשה בחיי המעשה – פרשת וישלח  -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

תולדות חייו של יעקב אבינו היו רצופים התמודדויות ואתגרים. כפי שתיאר אותם באזני פרעה: "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי וגו'"  (בראשית מז ט). פרשתנו מתארת מספר תחנות נוספות בתולדות חייו. בפתחה המפגש המאתגר עם עשיו לאחר שנפרד מלבן, בסיומו של פרק משמעותי, מאתגר ומורכב בתולדותיו. בבית לבן הקים את משפחתו, תוך שהוא נאלץ להתמודד עם נוכלותו של לבן. היה עליו לאזן במדוייק בין שני צרכים חיוניים: בין ההשתלבות במרחב, ובין שמירה על העצמיות ועל עצמאותו הרוחנית. מצד אחד הוא השתלב במשפחת לבן, כאחד מבני המשפחה ועבד בשיתוף פעולה עם בני המשפחה ברעיית הצאן, ומצד שני הוא נאלץ לבדל את עצמו מבחינה רוחנית מהנעשה במשפחת לבן, לשמר את עצמו ולא לוותר על עקרונותיו. על תקופה מאתגרת זו העיד יעקב על עצמו, בפרשתנו: "עם לבן גרתי ואחר עד עתה" (בראשית לב ה). חכמים דרשו: "...'גרתי' בגימטריא תרי"ג, כלומר 'עם לבן' הרשע 'גרתי' ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים" (רש"י שם, עפ"י המדרש). דהיינו: למרות מעשיו הרעים של לבן והנהגתו, יעקב לא הושפע ממנו, ולא ויתר על עקרונותיו, הוא עמד על שלו והקפיד לשמור על תרי"ג מצוות ועל לימוד התורה, כל אלה למרות העבודה התובענית והאינטנסיבית: "אעפ"י ש'גרתי' אצל לבן בעמל ויגיעה לא נתרשלתי מלעסוק בתורה שכוללת תרי"ג מצוות" (פירוש רבנו אפרים כאן). ואולי יש ללמוד מכאן שדווקא משום שיעקב הקפיד על לימוד התורה וקיום תרי"ג המצוות זכה בתעצומות הנפש לעמוד באתגר ולשמור על עצמו שלא ללמוד ממעשיו הרעים של לבן.

תחנה נוספת ומאתגרת בתולדותיו שמוזכרת בפרשה היא בעיר שכם. "ויבוא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבואו מפדן ארם ויחן את פני העיר" (בראשית לג יח). התורה מדגישה שהוא חונה 'את פני העיר'. מכאן למדו חכמים על ההשתלבות של יעקב עם אנשי המקום ושיתוף פעולה מיוחד איתם: "מהו ויחן? רב אמר: מטבע תקן להם, שמואל אמר: שווקים תקן להם, ור' יוחנן אמר: מרחצאות תקן להם" (שבת לג ב). יעקב תורם את חלקו לשיפור איכות החיים של תושבי העיר. גם כאן נדרש יעקב לאיזון מדוייק בין ההשתלבות במרחב, ובין שמירה על העצמיות, בכך שהוא חונה מחוץ לעיר ולא בתוכה כדי שלא יושפע הוא ומשפחתו מתרבות המקום: "'ויחן את פני העיר' - לפי הפשט. לא נכנס לדור בעיר אלא חנה בחוץ לעיר, ונקרא 'פני העיר'. והוא כמדתו של יעקב להיות בדד ולא מעורב עם אוה"ע" (העמק דבר שם). לעומת פירוש זה יש שפירשו שיעקב ביקש להתגורר עם אנשי המקום כדי להשתלב עמהם, מבלי לחשוש ומבלי לוותר על עקרונותיו: "'ויחן את פני העיר' - שלא חנה שם כמו בסכות, ששכן במקום בפני עצמו נבדל מן העיר ואנשיה, כי פה חנה לפני העיר מתערב עם אנשי העיר, כי קבע דירתו שם" (מלבי"ם שם).

אחד האתגרים הגדולים של 'התורה בחיי המעשה' בדורות האחרונים הוא הצורך לאזן בין הצורך להשתלב במרחב חברתי ותעסוקתי שערכיו ועולמו הרוחני שונים ולהיות שותף, בלי לוותר על העצמיות הרוחנית. זהו אתגר קשה. האדם כיצור חברתי נוטה להיות מושפע, להתמזג במעטפת החברתית, ו'ליישר קו' עם ערכיה ותפיסותיה. קשה להיות 'חריג'. קשה להרגיש שונה ולחברה קשה להכיל את השונות. על כן פעמים רבות ההשתלבות והשותפות עלולים לגבות מחיר כבד של שחיקת העצמיות הרוחנית. וויתור על עקרונות חשובים ותפיסות רוחניות.  כדי שהדבר לא יקרה צריך להתכונן מראש לאתגר. אין אנו יכולים לוותר על השותפות וההשתלבות במרחב אולם אין אנו אמורים לוותר לשם כך על עקרונותינו. צריך להצטייד באמצעים רוחניים שמאפשרים לשמור על העצמיות ולהתחזק מבחינה רוחנית, גם ברגעים של חולשה ושל קושי. 

 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון