ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

פסקת ההתבגרות

הפרשה בחיי המעשה פרשת חיי שרה תשפ"ג

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

מבין הנושאים המרכזים שעמדו במרכז השיח הציבורי, והועמדו לבחירה בבחירות האחרונות, היו יחסי 'דת ומדינה', וזהותה היהודית של המדינה. ליתר דיוק, היחס בין המדיניות של המוסדות הייצוגיים של המדינה ובין המסורת והמורשת היהודית. נושאים אלה הובלטו בשיח שבין המפלגות ובקמפיינים. מצד אחד היה גוש מפלגות שהדגישו אותם והציבו אותם בקדמת הקמפיין שלהם, ומצד שני היו מפלגות שהדגישו את ההיפך, את הצורך באימוץ עולם ערכים מערבי ליברלי ואוניברסלי, מבחינתם מדינת ישראל צריכה להיות 'מדינת כל אזרחיה'. היו אף מפלגות שהובילו קמפיין השחרה והפחדה מפני סכנת הפיכת המדינה ל'מדינת הלכה' ומפני 'כפיה דתית'. בתווך היו מפלגות שגם אם הזהות היהודית חשובה עבורן, אולם הם לא מצאו לנכון להציב אותה בקדמת הקמפיין שלהם והעדיפו להבליט נושאים אחרים.

הציבור אמר את דברו, תמך והעניק את הרוב למפלגות הגוש שהעמידו במקום מרכזי את השמירה על זהותה היהודית של המדינה.

העמדתו של נושא זה במרכז השיח והבחירות משקף את ה'בגרות' של המדינה והחברה בישראל. החברה, כמו האדם היחיד, עוברת תהליכי התפתחות מ'ילדות' ל'בגרות'.

השנה אנו מציינים את שנת השבעים וחמש למדינה. המדינה נמצאת באמצע 'עשור הגבורות' - העשור השמיני לקיומה. מאז הקמתה עברה המדינה כברת דרך ארוכה. במדינה כבר צומח דור רביעי לדור המייסדים. העשורים הראשונים לקיומה היו שנות חבלי הלידה וההתבגרות, מטבע הדברים הן התמקדו בביסוס הקיום הביטחוני והכלכלי של המדינה, בבנין הארץ, בקליטת עליה, ביצירת תשתיות, ובכל מה שנחוץ וקיומי. מה שהניע אותה ואיחד את כל חלקיה היה חדוות ההתחדשות והצורך לשמירה על הקיום הלאומי. ואכן היא זכתה להתפתחות חסרת תקדים. שלב ההתבגרות היה כרוך בתהיה ובערעור על הנחות היסוד. כעת מדינת ישראל והחברה הישראלית הגיעו 'לגבורות' ו'לבגרות'. אמנם עדיין לא הוסרו כל האיומים הקיומיים, וחלק מהם אף התעצמו בצורה חסרת תקדים, ועדיין יש אתגרים כלכליים וחברתיים שמבקשים את פתרונם, אולם החברה הישראלית מרגישה 'בוגרת' ו'בשלה', ובעלת 'בטחון  עצמי' בקיומה. כעת היא מבקשת להציף ולהעלות את שאלות המהות, היחוד והיעוד שלה כמדינה יהודית. במה היא שונה מאחרים? מהי צדקת קיומה הערכי והתרבותי, ולאן פניה מועדות. זהו שלב שמצריך התבוננות לעומק בכל מה שיקנה משמעות לקיום הלאומי של המדינה מכאן ואילך. תוצאות הבחירות משקפות את בחירת הרוב המכריע, של האוכלוסיה היהודית, ובכלל. המעוניינים לראות במדינת ישראל מדינה שהזהות היהודית שלה תופסת מקום מרכזי, ומגדירה את היעוד שלה. ביניהם גם ציבור מסורתי גדול שעבורו הזהות היהודית אינה במשמעות הדתית המלאה של המושג. אולם עוד כברת דרך ארוכה לפנינו בטיפוח והעמקת הזהות.

העיסוק בשימור הזהות היהודית אינו חדש. הוא ליווה את קיום  האומה בכל הדורות.  בפרשתנו אנו קוראים על יצחק אבינו שהגיע לפרקו ואברהם מבקש למצוא לו בת זוג. השלב של בחירת בת זוג כרוך בעיסוק בשאלות של זהות ויעוד למשפחה שהולכת לקום. אברהם רוצה להיות בטוח שבת הזוג תהיה שותפה למפעלו של יצחק בפיתוח האמונה והזהות היהודית לכן ציווה על אליעזר עבדו:  "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּד' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. וגו'. וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה" (בראשית כד ג- ח). זוהי בחירה גורלית שתשפיע לדורות. ועל כן: "הזהירו בשבועה שלא יקח אישה לבנו מבנות כנען וכו'. וכמו שידוע מענין שלמה ע"ה בנשים נוכריות שנשא עמוניות מואביות צידוניות חיתיות, שהעיד עליו הכתוב (מלכים א יא, ד) נשיו הטו את לבבו, ועל כן הוקבע בישראל מנהג לקרוא פרשה זו לחתן וכו', ביום חתונתו. להזכיר העם שיזהר בנשואיו, ושלא יקח אישה לשם יופי וכו', ולא לשם ממון, וכו', אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים ושידבק במשפחה הגונה, לפי שהבנים נמשכים במדותיהם בטבע אחר משפחת האם" (רבנו בחיי שם).

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון