ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בחירת קהילה – כמסגרת המשך לצמיחה רוחנית

הפרשה בחיי המעשה – פרשת חיי שרה  -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

לעת זקנתו זוכה אברהם לראות את מפעלו האמוני המהפכני זכה להצלחה וברכה. "ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל" בראשית כד א). סביבו קהילה של מצטרפים לדרך: "ילידי ביתו, שנולדו בביתו מהנפש אשר עשו בחרן ובארץ כנען" (רד"ק בראשית יד יד), וזכה למשפחה ובן שעתיד להמשיך את דרכו האמונית בעולם. בבן זה ובבת זוגו תלויה ההמשכיות של הדרך וגורלה לעתיד. על כן נדרש אברהם לסייע במציאת בת זוג מתאימה ליצחק בנו. למשימה זו הוא  רותם את אליעזר עבדו נאמן ביתו. אברהם מכיר היטב את האוכלוסיה הכנענית שהוא מתגורר בשכנותה ומבין שתרבותה ודרכיה אינם מתאימים לבחור ממנה אשה לבנו. על כן הוא משביע את אליעזר שילך לבני משפחתו לארם נהרים ומשם יביא בת זוג ליצחק: "לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק" (שם ג-ד). וכן שהיא תבוא לחיות בבית אברהם ולא שיצחק יצא לבית אביה. הדרישה הזו מעלה את שאלת המדרש: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך! והלא כולם עובדי עבודה זרה?!" (מדרש הגדול  שם– תורה שלמה כד אות נ). ואם כן מדוע להתעקש על כך? וכן מדוע יש להתעקש שלא ישיב את יצחק לבית בתואל בארם נהרים?

אברהם מבקש לייצר את התנאים להמשך ההצמיחה הרוחנית של יצחק, בהמשך הדרך, גם כשהוא כבר לא יהיה בין החיים. "נראה לפי עניות דעתי כוונתו דאלו הייתי יושב בארץ אחרת לקחתי אשה לבני מבנות כנעני לביתי ומדריכה בדרך ישרה, אבל על אשר אנוכי יושב בארצו ותמיד היא באה יחד עם קרוביה ומשפחתה בהתחברות לא יועיל הדרכתי לטובה" (תורת משה לחת"ס בראשית כד ג).

בשל כך אברהם מעוניין להבטיח לבנו את האוירה הרוחנית המתאימה, ואת התנאים הסביבתיים והמשפחתיים שינטרלו השפעה סביבתית, בעייתית, ומתמשכת, על בית יצחק: "ואמר 'פן תשיב את בני שמה', כי אמר פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני מאחר שאנכי יושב בקרבו מסתמא גם בני יגור אצלם, ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם אז יש ג"כ לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, אבל כשישא אשה משם וידור כאן אז ממאי נפשך אין כאן בית מיחוש, כי מן לבן ובתואל לא ילמוד שהרי לא ידור אצלם, ומן הכנעני לא ילמוד כי לא יהיה לו התערבות עמהם, ואדרבה ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם" (כלי יקר  בראשית כד ג).

ניתן ללמוד מכאן עקרון חשוב ורלוונטי. עד כמה יש לקהילה ולסביבה השפעה רוחנית ומוסרית על היחיד. מצד אחד היא עלולה להשפיע עליו בצורה שלילית ומאידך היא עשויה לאפשר לו את התנאים לצמיחה והתפתחות: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם" (רמב"ם הלכות דעות ו א).

לקהילה תפקיד חשוב וחיוני בעולמנו הרוחני. הקהילה אמורה להיות המסגרת והמעטפת המשלימה שתייצר את האוירה הרוחנית החברתית הנדרשת לפרט ולמשפחה. גם כדי למנוע השפעות חברתיות שליליות, וגם לשם העצמה וצמיחה רוחנית. לבוגרים ובעלי משפחות אמורה הקהילה לאפשר בנין 'קומה שניה' להתפתחות הרוחנית. לאחר שהעיצוב הראשוני היה ב'קומה הראשונה' –במוסדות החינוך התיכוניים או העל תיכוניים. 'הקומה השניה' הרוחנית הי 'קומה' משמעותית ביותר, משום שהיא נבנית בשלב חשוב ופורה בחיים, בגיל בשל ובוגר יותר, סביב גיל 'הבינה', ועל כן היא עשויה להוביל לתובנות ולהישגים רוחניים גבוהים יותר. 'קומה' זו אמורה להבנות במקביל לתהליכי התפתחות מקצועית וכלכלית ובמקביל לבנית  הזוגיות והמשפחה. זהו שלב מאתגר, קשה, מורכב ועמוס ביותר אולם דווקא הצורך לעסוק עיסוק גם בתחומים אלה עשוי להעשיר את העולם הרוחני ולבסס אותו. בשלב זה נועד לקהילה תפקיד חשוב ומכריע. המסגרת הקהילתית והאטמוספירה הרוחנית שבה, עשויים ליצור את המעטפת המעצימה לתהליכים רוחניים עמוקים ומפותחים. כדי שהקהילה תממש את יעודה בתחום זה יש צורך בבניתה ובבנית מסגרותיה ככהילה מעצימה ומצמיחה ולא רק כ'קהילת בית כנסת'. המיקוד של העשיה וההעצמה הרוחנית שבה, השיעורים והפעילויות יהיו מכוונים להורים לא פחות מהילדים והנוער.

כבר היום יש קהילות מסוג זה והן תלכנה ותרבינה ברבות הימים. הדינמיקה והצמיחה הרוחנית בקהילה תהווה אבן שואבת להצטרפות חברים נוספים, תקרין על הסביבה והישוב כולו, ותאפשר לפתוח את עצמה לאוכלוסיה שמחוצה לה.

אני מאמין, שבבוא היום, בבוא הפרט או המשפחה לבחור את מקום מגוריו, השיקולים יכללו לא רק את התנאים הטכניים והחברתיים שיש במקום, אלא גם את איכות הקהילה שיש בו.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון