ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

היציאה מהתיבה לחיי המעשה

הפרשה בחיי המעשה – פרשת נח  -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

תיבת נח היתה מקלט בטוח ושמרה על נח ומשפחתו ועל כל שאר בעלי החיים, מפני המבול והסערה שהתחוללה בחוץ. בתוך התיבה הסגורה, המבודדת והמובדלת, נוצר מיקרוקוסמוס יחודי. במשך שנה, התהווה בו תהליך מעצים של תיקון קלקולי דור המבול, ו'סידרת חינוך' והכנה לקראת היציאה מהתיבה כדי להתחיל עידן חדש של עולם מתוקן: "ולזה היה צריך חינוך שנים עשר חודש, ולהיות נעצרים מתשמיש, ומורגלים בצמצום מזונותיהם, ולהיות ניזונים מידו של אדם ויהיה מוראו עליהם, ולא יטרפו טרף. ואחרי שיהיו מגודלים בחינוך טוב וישר כזה, אז יצאו לאוויר העולם ויחיו הנהגה מיושרה וכמו שאמרו ז"ל שמן המבול ואילך גדרו עובדי כוכבים מן העריות" ('משך חכמה' על בראשית פרק ח פסוק יט).

בתחילת הפרשה מכונה נח "איש צדיק תמים" (בראשית ו ט). על כן הוא  "מצא חן בעיני ד'" (שם פס' ז). בזכות צדקותו זכה לשרוד את המבול בתיבה. בתום שנת המבול והתהליך הרוחני המעצים שעבר הצטווה נח לצאת מהתיבה אל העולם החדש (בראשית ח טז). עם צאתו של נח מהתיבה עדיין ניכרה צדקותו, הוא הקים מזבח להודות קב"ה (שם פס' כ),  "על טובות שגמלתהו ושהצילהו מהמבול ומצער הבהמות" (צרור המור שם). על המזבח הקריב נח עולות כסוג של תשובה: "לכפר על הרהור הלב ועל חטאתו אשר חטא, לפי שלא התפלל על דורו כמאמרם ז"ל (ברכות יב ע"ב): 'כל מי שיכול לבקש רחמים ואינו מבקש נקרא חוטא'" (שם).

אולם בהמשך הפרשה מוזכרת פעם נוספת יציאתו מהתיבה אל העולם, הפעם בהקשר לכשלונו וירידתו ממעלתו הרוחנית: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה וגו'. וַיָּחֶל נח איש האדמה ויטע כרם, וַיֵּשְׁתְּ מן היין וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בתוך אוהלֹה" (בראשית ט יח-כא).  את פעולת הנטיעה של הכרם מכנה הכתוב: "ויחל" לא רק מלשון 'התחלה' אלא מלשון 'חילול' –"עשה עצמו חולין" (רש"י שם). הכתוב מתאר את ירידתו הרוחנית 'בהורדתו' מדרגת 'איש צדיק' ל'איש האדמה': "חביב משה מנח. נח משנקרא 'איש צדיק' נקרא 'איש האדמה', משה, משנקרא 'איש מצרי' (שמות ב, יט) נקרא 'איש אלקים' (דברים לג, א)" (בראשית רבה, פר' נח, ג). הכינוי 'איש האדמה' בא לומר שהשקיעה האינטנסיבית של נח בחיי האדמה מבחינה מעשית וערכית הפך אותו למי שכל עניינו הוא האדמה ועולם החומר: "ואמרו (שם במדרש רבה) שהיה להוט אחר האדמה" (רמב"ן שם). ירידה זו גררה את התדרדרותו במדרון לשכרות וכל מה שנלווה אליה: "התחיל בפעל בלתי נאות (נטיעת הכרם א.ש.) ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא יעשו. כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו בסוף. כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה" (ספורנו שם). יש להדגיש שהירידה הרוחנית של נח לא נבעה מחולשתו הרוחנית מעיקרא, וגם לא מכך שההכנה בתיבה לא היתה אפקטיבית דיה אלא מסיבה אחרת. עולם רוחני זקוק להזנה תמידית בדומה לעולם הגוף. השקיעה הממושכת בעולם החומר והאדמה התובעני וההישגי, בתוך מעטפת טכנית נטולת מקורות הזנה רוחניים, גרמה לשחיקת עולמו הרוחני. במקום שצדקותו תשפיע על עולם 'האדמה' - צדקותו נכבשה על ידיה.

באופן עקרוני נח היה מותאם לשלב בין היותו 'איש צדיק' לבין 'איש האדמה': "שקיקותו הפנימית העליונה להתהלך את האלהים התאימה עם נטיותיו לישוב העולם כולו, 'איש צדיק' ו'איש האדמה' יחד בחוברת. כינוסם של שני כשרונות הללו ביחד ההא דבר מפליא, שבדורות יותר טובים היה מבהיק הרבה יותר. אבל הנטיה האדמתית סוף סוף יש לה איזה משקל מכביד וכו'" (הרב קוק זצ"ל שמונה קבצים  קובץ ד פט). לבסוף ה'משקל המכביד' של 'הנטיה האדמתית' גבר וזה מה שגרם לירידתו הרוחנית.

בעולם הקבלה והמחשבה הפכה 'תיבת נח' מודל לתהליכים רוחניים אינטנסיביים שלשם התקיימותם יש צורך בהתכנסות מבודדת ומבודלת מהשפעת הסביבה הכללית. תהליכים שנועדו להבשיל ולהשפיע אח"כ ביציאה לעולם. כדוגמא, הזוהר מדמה לתיבת נח את ההתכנסות של רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו במערה, שם התרחש תהליך רוחני אינטינסיבי שהביא להתעלות רוחנית מיוחדת במינה, לגילוי הנסתרות ולכתיבת הזוהר: "שלמדנו החסיד רבי משה חיים  לוצאטו ז"ל בפירושו ל'אדרא רבה' ('אדיר במרום' דף ז על זוהר בהעלותך קנג ב) מענין המבול ו'תיבת נח'. שדומה לו היה ה'אידרא' דרבי שמעון בר יוחאי ע"ה (ה'אסיפה' של רשב"י ותלמידיו וההתבודדות שלהם במערה א.ש.), שהתיקונים נתקנו בפנים האידרא, כמו שנתקן העולם כולו (שהתיקונים הרוחניים המיוחדים שהתרחשו ע"י רשב"י ותלמידיו דווקא מתוך ההתבודדות במערה נדמו לתהליכים שהיו בתיבת נח במהלך המבול א.ש.) ע"י גידול בעלי חיים והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם מצד שמידת הדין גרמה שיהיה מבול על פני כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת. וכמו-כן התיקונים הגדולים של מאורות הקדושה לא היה אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם ע"י זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות. אבל כשישלם העולם יצאו חפשי מהמאסר" (הרב קוק זצ"ל 'מוסר אביך' פרק ב א).

"ואם תאמר אם כן מה תועלת יש בתיקונים האלו? (אם הם מתקיימים רק בפנים א.ש.) וכו'. כי בהעשות כל הפעולות הגדולות האלה בפנים, אע"פ שאין הפעולות עצמן יוצאים לחוץ, אך סוף סוף (בסוף התהליך א.ש.) הארה יוצא משם לעשות תיקונים גדולים בכללות הגאולה" (אדיר במרום שם). התהליכים הללו לא נועדו להישאר מסוגרים במערה, נחלת יחידים, אלא לפרוץ החוצה ולהתפשט בעולם.

בסדרת מאמרינו השנה אנו מבקשים לעסוק בע"ה בהתמודדות עם האתגר של יישום 'התורה בחיי המעשה'. מודל התיבה נצרך כדי להמשיג את האתגר הגדול של ההשתלבות בחברה הכללית, שיש בה 'יציאה' מסויימת מ'התיבה' - מתוך המסגרת הדתית העוטפת; מהקהילה, מהישוב הדתי, ממערכת החינוך הדתי, מהישיבה או מהמדרשה, שבהם מתרחשים תהליכי הבנין וההעצמה הרוחנית. ההשתלבות בחברה הכללית, בצבא, באקדמיה, או בעבודה. במקומות שבהם אין מקורות הזנה רוחנית בהיקפים שכאלה מעלים את סיכויי השחיקה הרוחנית ומחייבים לגבש דרכים כדי להתמודד עם האתגר, כיצד נשפיע על העשיה בחברה הכללית ולא נישחק על ידה.

ואף אנו ננסה לתרום לכך את חלקנו. 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון