ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בורא עולם בקנין השלם זה הבנין

הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – תזריע מצורע – ספירת העומר- תשפ"א  

כיצד הייתם פועלים אם היו אומרים לכם שבאמצעות מעשה קטן, גם אם כרוך במאמץ גדול, אתם יכולים להשלים דבר גדול, חיוני?!

ש'הגרוש' שלכם ישלים ל'לירה'?!

האם אתם מכירים אנשים שהתחילו ללמוד מסכת ולא סיימו? שנשאר להם רק כמה דפים, וכבר זמן רב הם לא מצליחים להתפנות לסיים!

או אנשים שהתחילו ללמוד מקצוע ולא סיימו? שנשאר להם 'רק כמה עבודות להגיש', וכבר זמן רב הם לא מצליחים להתפנות לסיים!

לסיים את הבגרויות?!

תוכלו דמיין לעצמכם את סבא וסבתא-רבה שלנו מתפללים לסיומה של הגלות המתמשכת ולא רואים את סופה?!

מכירים 'פילים לבנים' - פרויקטים של בניה שהתחילו לבנות ונעצרו בשלב מסויים, ולא סיימו, ונשארו כך?

האם מצאתם את עצמכם נושאים תפילה לקב"ה שמשהו בלתי נגמר סוף כל סוף יסתיים בהצלחה ש"בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. ישלים זֶה הַבִּנְיָן". ואת טעמה של ההודיה לקב"ה כשהכל סוף כל סוף הסתיים בהצלחה ב"ה?!

פרשת 'תזריע' פותחת בדיני יולדת: "אשה כי תזריע וילדה זכר וגו'" (ויקרא יב ב), "ואם נקבה תלד וגו'" (שם פס' ה). היא עוסקת בדינה של יולדת שילדה לידה טבעית וממנה למדו חכמים גם על דינה של מי שהפילה (משנה נידה ג א), או שילדה בניתוח קיסרי (רמב"ם איסו"ב י' ד-ה).

המפרשים שאלו: "צריך לדעת למה הוצרך לומר: 'כי תזריע וילדה', ולא הספיק לומר 'אשה כי תלד זכר'?" (אור החיים כאן) מה גם שבשל תוספת זו כל הפרשה נקראת: 'תזריע'?  

ניתן לבאר זאת עפ"י הזוהר, כאן, שמפרשתנו מתבררים היבטים שונים, רוחניים ופיזיים, על התהליך המופלא של היווצרות החיים מטיפת זרע - לאדם חי, שלם. ועל השפעת אופן העיבור על תהליך ההריון והלידה. (דף מב ע"ב). זהו תהליך יצירה מופלא וממושך, שהאשה ובני המשפחה מתפללים שיסתיים בהצלחה. ב"ה ברוב המקרים הוא  מסתיים בהצלחה, בלידה טבעית, ויש שהוא מסתיים, אך לא באופן טבעי. אולם יש והוא משתבש, חלילה, בהפלה, ולא מגיע לתוצאה כלל.

כתוצאה מחטא אדם הראשון התהליך המופלא של ההריון והלידה כרוך בקושי רב ובכאב: "ואל האשה אמר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרוֹנֵךְ בעצב תלדי בנים" (בראשית ג טז). "ואדני אבי ז"ל פירש: עצבונך-כובד ההריון, והרונך-אריכות ימי ההריון. בעצב תלדי בנים-בעת הלידה יש לה עצב וכאב גדול" (הרד"ק שם).

הרמב"ם מבאר שהמושג 'לידה' בתנ"ך הינו אב טיפוס לתהליכי היווצרות בתחומים נוספים: "אחרי כן הושאל ביטוי זה (הביטוי 'לידה' בתנ"ך, א.ש.) להבאת הדברים הטבעיים לידי מציאות: 'בטרם הרים יולדו'. הוא אף הושאל לציין שהארץ מצמיחה מה שהיא מצמיחה, תוך דימוי ללידה 'והולידה והצמיחה', כן הושאל הביטוי למאורעות הזמן המתחדשים כאילו הם דברים שנולדו: 'כי לא תדע מה ילד יום' וכו'" (מורה נבוכים ח"א פ"ז, בתרגום מ. שוורץ). כמו ההריון, התהליכים מתחילים מ'זרע' - מגרעין יסודי שממנו הולכת ונוצרת מציאות חדשה. יש שהתהליך מושלם ומסתיים בהצלחה ויש שהוא משתבש ולא מסתיים כלל. כשמדובר בתהליכים ארוכים, מורכבים, קשים שדורשים מאמץ, ישנו סיכוי לא קטן שהם לא יגיעו לכדי סיום והשלמה. למרות שעשו כברת דרך ארוכה, הם עלולים להשבר לפני קו הסיום והגמר. על כן חכמים מדגישים את החשיבות של הסיום וההשלמה של פעולות חשובות:  "'כל המצוה אשר אנכי מצווך היום תשמרון לעשות' (דברים ח א). אם התחלת במצוה הֶוֵי גומר את כולה! למה? אמר רבי יוחנן: כל מי שמתחיל במצוה ואחרי כן בא אחר וגוֹמְרָהּ, נקראת על שם גומרה" (תנחומא עקב סי' ו). האתגר של הסיום כל כך משמעותי שלבסוף המעשה והתהליך כולו נקרא על שם מי שסיים אותו. ומי שלא מסיים את שהתחיל מביא לחידלון: "אמר רבי ינאי: כל המתחיל במצוה ואינו גומרה קובר אשתו ושני בניו וכו', לפיכך, המתחיל במצוה יהא גומר את כולה" (שם). על כן צריך לעשות הכל ולהתפלל שיעלה בידנו לסיים תהליכים ולא להיתקע לפני סיום.

בימים אלה יש לכך מספר השלכות אקטואליות. ברמה הרוחנית:  אנו נמצאים בימי ספירת העומר. בתהליך של התעלות רוחנית מגרגירי השעורה של 'מנחת העומר' – מאכל בהמה, בפסח, שיושלם ב'שתי הלחם', מחיטה -מאכל אדם בחג השבועות.

ברמה הלאומית. אנו מתפללים שתהליך הקמת הממשלה יגיע סוף סוף לסיום מוצלח!

ולנו. אנו נמצאים לקראת סיום של תהליך בנית בית המדרש שלנו במודיעין.

ואנו מתפללים ל"בּורֵא עולָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן".

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון