ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

סדר יום ציבורי חדש מתחיל

הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – ויקהל פקודי - החודש - תשפ"א  

שינויים דרמטיים בחיי היחיד, האומה או האנושות מחייבים לייצר סדר יום חדש. הטבע האנושי נוטה לקיבעון ולרצות לחזור לשגרה המוכרת מהעבר. הוא מתקשה להשלים עם העובדה שמה שהיה כבר לא יהיה, ולהסתגל כמה שיותר מהר למציאות החדשה, ולנסות לארגן סדר יום שימצה מתוכה את המיטב. תוך כדי ההתארגנות המחודשת צפויות טעויות ותקלות. יש מהמתקשים להשלים עם השינוי הבלתי נמנע ומנסים להלחם נגדו!  

היקף המתחסנים שגדל ב"ה (אם כי בקצב קטן ממה שהיה אפשרי) מאפשר להחזיר את החברה הישראלית והעולם אט אט למסלול של שגרה מבורכת. אולם צריך להכיר בכך שהתרחש כאן שינוי דרמטי. השגרה החדשה שאליה יכנס העולם תהיה שונה ממה שהיה לפני עידן הקורונה. גם משום שלא כולם מחוסנים וגם מחשש להתפרצות מוטציות ונגיפים חדשים. יש דברים שכנראה לא כל כך מהר יעלמו מחיינו: המסכות, הריחוק החברתי המסוים, צמצום ההתקהלויות ואירועים הומי אדם בצפיפות, היקף 'העבודה מהבית', צמצום המעברים ממדינה למדינה. יש תחומי עיסוק שישתנו מאד כדוגמת: תחום הפנאי, התיירות, והתחומים שבהם ניתן יהיה לעבוד מרחוק, בפיתוח, ברפואה, בתעשיה, ובאקדמיה. הגבלות במעברים בין מדינות. גם החיסון התקופתי (עדין לא ידוע באיזה מחזוריות) יהפוך להיות חלק מחיינו.

 תהליך בנית הקמת המשכן וכליו והקמתו, היה הפרויקט הלאומי הראשון של עם ישראל. לאחר תהליך ארוך הוא הושלם בר"ח ניסן – ראש לחודשים ולהתחדשות ('שבת החודש'): "...ויכל משה את המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ד' מלא את המשכן" (שמות מ לג). מכאן ואילך הופך אוהל מועד להיות מקום השראת השכינה ועבודת הקודש. מתחיל סדר יום חדש השראת שכינה במחנה.; עבודת המשכן היום יומית, ובזמנים מיוחדים. נוצר 'סדר יום לאומי' חדש שמתחיל עם 'תמיד של שחר' ומסתיים בהקרבת האימורים אל תוך הלילה.

אוהל מועד נהיה גם למקום ההתוועדות של משה עם הקב"ה: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" (שמות כה כב). מכאן ואילך הדיבור האלוקי למשה שמלווה את עם ישראל יהיה מבין הכרובים באוהל מועד. המשכן הפך גם למקום ההתוועדות של עם ישראל עם הקב"ה: "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" (שם כט מג). "ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים. וידעו כי אני ד' אלוקיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ד' אלוקיהם" (שם שם מה).

מכאן ואילך מתחיל סדר יום ציבורי חדש ושגרה ציבורית חדשה במחנה ישראל. השגרה כבר לא תהיה אותה שגרה שהיתה לפני כן: "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות, משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים" (משנה זבחים יד ד). משהוקם המשכן חל שינוי דרמטי. לא ניתן להקריב יותר בבמות פרטיות או שבטיות, כל העם מתרכז בהקרבתו באוהל מועד. ובכך מהווה אוהל מועד מוקד שמעביר את כובד המשקל מהרמה השבטית לרמה הלאומית. מעתה הופך אוהל מועד למקום ההתכנסות של העם כולו: "...ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד" (במדבר י ג). השינוי המחודש הזה גם חולל תקלה גדולה ביום הקמת המשכן, במות נדב ואביהוא בני אהרון: "וימת נדב ואביהוא לפני ד' בהקריבם אש זרה לפני ד'" (במדבר ג ד).

מכאן ואילך גם התחולל שינוי מעמדי דרמטי בעם ישראל. הכהנים תפסו את מקומם של הבכורים בהקרבה במשכן!  הבכורים התקשו לקבל את השינוי במעמדם, דבר שהוביל אותם  להצטרף למרד של קרח נגד משה רבנו: "'ויקח קרח' - זה הדבר היה במדבר סיני, כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלויים, כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו, גם לבני קהת שהם קרובים אליו, ולכל בני לוי שהם ממשפחתו. וכו'. ואלה נשיאי העדה היו בכורים וכו'" (אבן עזרא במדבר טז א).

הקמת המשכן גם יצר שינוי סדר חדש: "המשכן שעשה משה במדבר, שתרד השכינה לארץ, ביום ההוא משכן אחר הוקם למעלה כמו שהעמידוה" (תרגום מזהר תרומה קמג א). ומכאן גם: "עד שלא הוקם המשכן, היו המזיקין מתגרין בעולם לבריות, ומשהוקם המשכן, ששרה השכינה למטה, כלו המזיקין מן העולם" (במדבר רבה יב ג). יהי רצון שנזכה שהשינויים הבאים עלינו לטובה יהיו לברכה!

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון