ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

זהות יחוד ויעוד

הפרשה בחיי המעשה פרשת האזינו - סוכות תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

אחת הסוגיות שמלוות את קיומו של עם ישראל מאז עלייתו על במת ההסטוריה, ועד ימינו אנו, היא שאלת השתלבותו כעם בתוך עמי העולם, במישור של היחסים הבינלאומיים ובמישור התרבותי. עם ישראל היה תמיד עם מיוחד, שונה ויוצא דופן. בתקופות שונות הוא ניהל מערכות יחסים מורכבות עם עמים שונים. מורכבות זו נמשכה גם כאשר למעשה לא היה עם בעל ממלכה משל עצמו.

היחוד של עם ישראל הדתי והתרבותי שרד ונשמר לאורך אלפי שנים, באופן שאין דומה לו בהיסטוריה האנושית. בעיקר כתוצאה מההתעקשות, עד כדי מסירות נפש, לשמור על זהותו היחודית, על תורתו ואמונתו ועל מורשתו התרבותית. 'יחוד' שנובע מ'יעוד' יחודי - אמוני ומוסרי של עם ישראל בעולם.

לאורך השנים היו עמים ותרבויות שהשקיעו מאמצים ישירים ועקיפים כדי לגרום לו לטשטש את יחודיותו, להתמזג בתרבות הכללית ולהתבולל. לעיתים אף בכח. הדבר לא עלה בידם גם כאשר הם העמידו בפניו 'ברירה' אכזרית בין התבוללות לבין מוות.

מצד אחד עם ישראל הכיר בחכמה המדעית והיישומית שמתפתחת בעמי העולם, ועל כן היו מברכים ברכה מיוחדת כשראו חכם מחכמי העולם: "ברוך וכו', שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א; שו"ע או"ח רכד, ו-ז). רבי יוחנן היה אף נוהג לקום לכבודם (קידושין לג א). הרמב"ם אף הדגיש ב'שמונה פרקים' שהוא מביא גם: "... ומדברי הפילוסופים גם כן, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה". (רמב"ם 'שמונה פרקים'). אולם תמיד היתה אבחנה בין חכמה ומדע לבין 'תורה' מוסר ואורח חיים שאין ללמוד אותם מאחרים: "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... (ואם יאמר א.ש.) יש תורה בגוים - אל תאמן וכו'" (איכה רבה ב יג).

הכותרת שלנו: 'יחוד ויעוד' מתכתבת עם שם ספרו של בן גוריון משנות החמישים. אחד הנושאים שהרבה לעסוק בהם, בחינוך לשמירת היחוד של עם ישראל והזיקה בין ה'יחוד' ל'יעוד': "אין עוד דוגמה בהיסטוריה לעם שגורש מאדמתו נתפזר בין העמים, ואף-על-פי-כן הצליח לקיים יחודו ועצמאותו משך אלפים בשנה. נטוע בנו כוח מוסרי עליון, שלא נמצא בקרב הרבה עמים, וכוח זה הביאנו עד הלום... אולם כל החליפות והתמורות בחומר וברוח בתנאים מדיניים וחברתיים שנתרחשו במשך אלפי שנות קיומנו, לא עקרו ולא ערערו הכוח החיוני המופלא שקיים עמנו בכל תהפוכות הזמן ולא שמו לאַל ייחודו הלאומי, שלא כלרבים מבני-לוויתו ההיסטוריים בארצות שונות. צפון באומה זו וויטאמין נפלא השומר על קיומה ועצמאותה ונותן לה כוח ללא-חת לעמוד בפני כל השפעות זרות הסותרות מהותה הלאומית והמוסרית... הקו המנחה בחינוכו של הצבא, הנוער והעם הוא ייחודנו הלאומי, גם מבחינה מדינית וכלכלית וגם מבחינה מוסרית ורעיונית. הייחוד הלאומי הוא מטרה ואמצעי כאחד. מטרה – באשר הייחוד הוא זכות טבעית והיסטורית, אמצעי – באשר הוא חובה למילוי הייעוד וכו'" (בן גוריון 'נצח ישראל' ירושלים תשי"ד). זוהי אמירה חשובה, במיוחד בימים אלה, בהם יש נטיה פרוגרסיבית לטשטוש כל זהות: לאומית, תרבותית, דתית ומגדרית. המכנה אותם 'גזענות'.

בשירת האזינו מוזכר תהליך ההפרדה בין העמים, הארצות והתרבויות: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם וגו'. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ד' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב ז-ט). "בהפרידו בני אדם וכו'. כך נתפצלה משפחת האדם האחידה במקורה - שהרי כולם צאצאים של אדם - ונפרדה לעמים רבים השונים זה מזה בסגולות אופיים, וכל אחד מהם וכו'. מייצג צד מיוחד של אופי האדם" (רש"ר הירש שם). לא מדובר על תהליך אקראי: "יש כל מיני בני אדם, כל מיני גוונים, אבל צריך לדעת שאין כאן פירוד, חס ושלום. העמים השונים אינם גרגרי חול מפוזרים ללא קשר, אלא חלקים של אורגניזם אלוהי אחד ואחדותי. כולם גוונים של צלם אלוהים שבאדם" (שיחת מרן הרצי"ה קוק זצ"ל האזינו תשל"ד). וגם לעם ישראל יש מקום יחודי במערך הזה.

חג הסוכות מבטא את המורכבות של היחס בין ישראל לעמים. עפ"י הרמח"ל סוכות ענני הכבוד במדבר נועדו לייחד ולבדל את עם ישראל ביציאתו ממצרים: "כן היה נמשך להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד נבדלים מכל העמים, ומנושאים ומנוטלים מן העוה"ז עצמו, וכו'. ודבר זה נעשה בשעתו לישראל, להגיעם אל המעלה העליונה הראויה להם" ('דרך ד'' ח"ד ח ב).

בימות החג מובאים למקדש שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם (סוכה נה ב), והם מתמעטים והולכים (שבת כא ב). ואילו ב'שמיני עצרת' רק פר אחד, כנגד יחודיותו של עם ישראל ולבדיותו (סוכה שם) מצוות ארבעת המינים הם כנגד ארבעת הסוגים שבעם ישראל שצריך לאוגדם ולחזק את האחדות והזהות העצמית: "אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו" (ויקרא רבה ל יב).

 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון