ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

ניצבים באחדות מגזרית ולאומית

פרשה ומימושה – ניצבים תשע"ט – ראש השנה תש"פ - הרב אליעזר שנוולד  

בפתיחת פרשת ניצבים מכנס משה רבנו את כל העם למעמד של אחדות וכריתת ברית: "אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלוקיכם ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך. לעוברך בברית ד' אלוקיך ובאלתו אשר ד' אלוקיך כורת עמך היום" (דברים כט ט-יא). מעמד זה בערבות מואב' היה דומה במהותו למעמד הברית הקודם בהר סיני שהיה באחדות – 'בלב אחד כאיש אחד': "נתקבצו עתה בכאן כל ישראל בברית השני כשם שנתקבצו בברית הראשון במעמד הר סיני" (רבנו בחיי שם). ההתכנסות התקיימה בעיתוי מיוחד - ביום מותו של משה רבנו: "מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית" (רש"י שם).

הכתוב לא פרט האם היו קשיים בארגון הכינוס. והאם היו תופעות בדלניות שבני שבט אחד לא רצו להיות באותו כינוס ביחד עם בני שבט אחר או עם בעלי דעות אחרות, או רק בתנאי שנשיא אחד ימוקם לפני השני וכו' (תופעות שלצערנו אנו מכירים בימינו - החרמת כינוסים בטענה ש'השתתפות המשותפת' סביב שולחן אחד עלולה להתפרש כ'נתינת לגיטימציה' לדעה מנוגדת).

ההתכנסות של פרשת ניצבים נשאה מסר של 'אחדות': "ד"א אתם נצבים היום. וכו'. אימתי? כשתהיו כולכם אגודה אחת, שנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום" (דברים ד ד). בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת, ואילו נוטל אחת אחת אפי' תינוק יכול ומשברם" (תנחומא ניצבים ד). ההתייצבות המאוחדת של כל האומה היתה והינה מקור עוצמתה הלאומית, חוסנה ויכולת עמידתה. האחדות נותנת כח ל'התייצב' איתן מול כל מי שזומם לפגוע בעם ישראל.  

פרשתנו נקראת בדרך כלל בסמיכות לראש השנה. אחד מבעלי התוספות מצא לכך רמז: "אתם נצבים 'היום' – ב'ה' הידיעה, רצה לומר: כי ב'יום' הידוע, הוא יום ראש השנה, אתם נצבים ליום הדין, 'כולכם לפני ה' אלקיכם'" ('פענח רזא' -  ליצחק בן יהודה הלוי מבעלי התוס' ניצבים, וכן ב'ליקוטי תורה' נצבים מד א). אם ב'היום' של ראש השנה נהיה מאוחדים בבחינת 'כולכם' נהיה 'ניצבים' נעמוד כולנו ונזכה בדין. הרב קוק זצ"ל באר כיצד עלינו להתאחד לשם כך בליל ראש השנה: "אלא נראה שאנחנו מזרזים את עצמנו להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד כדי שיעשה כל אחד מצורף אל כלל עם ד', כי כל אחד כשהוא לעצמו צריך זכויות גדולות, גם יחיד אימתי דוקא בעשרת ימי תשובה הוא מתקבל בקל, אבל אנו חפצים שנזכה להכתב תיכף ומיד בכתיבה טובה בספר החיים, על כן צריך לזה זכות הרבים. על כן הדרך המוצלחת שהורונו חז"ל היא להתאחד עם הכלל כדי שכשנבא למחר בע"ה ונהיה מוכנים ליום הדין הגדול והקדוש, כבר תהיה זכות הרבים מסייעת אותנו וכו'. על כן לא יחזיק האדם עצמו לענין זכיותיו כעשיר לומר שאין צריך להשתתף עם הכלל, כי כל אחד הוא עני נגד גודל החיובים נגד הבורא יתברך ו"לישתף איניש נפשי' בהדי צבורא" (ברכות ל.). וביחוד הוא מחויב בר"ה, וביותר מחויב בליל ר"ה שהוא הקדמה אל הדין שבא ביום, ונתן לנו הקב"ה לילה להקדים את עצמו בזו השלמות של האחדות. על כן פוקד כל אחד את חבירו בשנה טובה בכתיבה וחתימה טובה, וכמו כן בתפילות שעושים לסימן טוב הכל הכונה על הכלל כולו, ונמצא שהוא זוכה לשלום, ועל כן הוא זוכה להכתב בספר החיים ששמו נקרא עליו וזוכה לברכה" ("מדבר שור" דרשה ט').

בראש השנה אנחנו ממליכים את הקב"ה ועל כן עלינו להתאחד כאיש אחד: "וצריך שתדע שהנה האדון ב"ה הוא אחד, ואין הארתו מתחזקת אלא במה שמתאחד, והנה ישראל אע"פ שבאישיהם הם רבים נקראים גוי אחד וכו'. וזהו: "ויעשו כולם אגודה אחת" (שמזכירים בתפילת ר"ה א.ש.) דהיינו כמו הענפים והבדים הרבים שחוזרים אחד בהתקשרם באגודה" (מאמר החכמה  לרמח"ל).

האחדות ביהדות היא 'ערך' שחשיבותו עומדת בפני עצמה. אולם יש באחדות גם ממד פרקטי. כמו אגודת הקנים שכל קנה בפני עצמו הוא שביר אבל האגודה המאוחדת מחזקת אותה ונותנת לה עוצמה.

בשעת כתיבת הדברים עדיין לא ברור האם קיימת היתכנות לממשלת אחדות לאומית רחבה. מאידך, הוכח בפעם המי יודע כמה, שכאשר הציונות הדתית יוצאת מאוחדת לקמפיין הבחירות, וכשמתחת לאותה קורת הגג הפוליטית נמצאים כל הזרמים והתת-זרמים שבה, היא מנצחת וזוכה למספר דו-ספרתי של מנדטים. ובכל פעם שהיא יוצאת מפולגת היא מפסידה ומצטמקת.

מחיר היעדר האחדות ידוע. החמצנו הזדמנות לשפר את הסיכויים להכרעה ומניעת בחירות חוזרות בפעם השלישית, וכעת ישנו סיכוי גבוה, יותר מתמיד, שנדחק לקרן זוית ואולי אף לישיבה באופוזיציה.

כדאי לכולנו לעשות חשבון נפש, מה לא עשינו מספיק, למען האחדות והיכן שגינו, ומוטב שעה אחת קודם!

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון