ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

שימור התודעה הלאומית והנדסת התודעה

הפרשה בחיי המעשה - לפרשת כי תבוא -  תש"פ  

 הרב אליעזר שנוולד

מצות הביכורים פותחת את פרשתנו. הבאת הביכורים  למקדש אינה נעשית בצורה סתמית. היא מלווה במצוה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד' לאבותינו לתת לנו" (דברים כו ג)

מביא הביכורים מודה לקב"ה על הפירות ועל ירושת הארץ: "שבאתי מארץ אחרת אל זאת הארץ. אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. וכו'. ולפיכך אני הגר שבאתי אל הארץ לתושב - בכח מתנתו, הבאתי הבכורים הראויים לנותן קרקע במתנה או באריסות" (ספורנו שם).

במקרא ביכורים יש סקירה היסטורית של אבני דרך עיקריות בתולדות האומה, ושל האתגרים הקיומיים שנאלצה להתמודד בדרכה. עובדות היסוד שעליהן מושתת סלע קיומנו: "וענית ואמרת לפני ד' אלקיך: ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה. ונצעק אל ד' אלוקי אבותינו וישמע ד' את קולנו, וירא את עָנְיֵנוּ ואת עֲמָלֵנוּ ואת לַחֲצֵנוּ. ויוציאנו ד' ממצרים; ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" (שם פס' ה-ט). יעקב אבינו שירד לפדן ארם להקים את בית ישראל ונאלץ להתמודד עם לבן, שעבוד מצרים בעבודת פרך, יציאת מצרים וההגעה לארץ ישראל. באמירה זו ישנה הבעת תודה לקב"ה: "'ואמרת אליו' - שאינך כפוי טובה" (רש"י שם). תודה על הקיום הניסי של עם ישראל, ועל מתנת הארץ ויבולה. "ויספר חסדיו יתברך עלינו ועל כל עם ישראל דרך כלל" (החינוך מצוה תרו). בכך האמירה הזו משמרת ומרעננת את התודעה הלאומית: מנין באנו, מהו יחודנו ויעודנו, מהו נס קיומנו, ומהי זיקתנו המיוחדת לארץ ישראל, לא רק כפלטפורמה לקיום הלאומי אלא כארץ המובטחת ע"י הקב"ה וכמתנת שמים: "עתה הוא מביט לאחור לימי בראשית אלה של עם ישראל, ומדגיש את העובדות ההיסטוריות המעידות עד סוף כל הדורות שבעת ייסוד הקיום הלאומי היהודי, פעלו רק רצון ה׳ וכוחו הכל־יכול; שום גורם אחר לא השתתף ביצירת הלאומיות היהודית" (רש"ר הירש שם). יש בכך מענה לשחיקת התודעה הלאומית שנגרמת עם השנים. שגורמת להתייחס אל הקיים כמובן מאליו.

בניגוד לתודעה לאומית שמבוססת על עובדות היסטוריות אמיתיות, עתיקות יומין, שמצריכה שימור, בתקופה האחרונה בולטת מגמה הפוכה, שהולכת ומתעצמת: פעילות אינטנסיבית ל'הנדסת תודעה'. גורמים בעלי אג'נדה, מבקשים ל'הנדס את התודעה' של הציבור הרחב. גורמים שמשתמשים באמצעי התקשורת הנשלטים על ידם בצורה מניפולטיבית כדי לנסות לשנות את התודעה של הציבור. בניגוד ל'עובדות אמת שמייצרות תודעה' מבקשים 'מהנדסי התודעה' 'לייצר' ולשפץ 'עובדות' בהתאם ל'תודעה' ולאג'נדה שהם מבקשים לקדם. השיטות אינן חדשות. הטכניקות ל'הנדסת תודעה' מוכרות מני אז. אולם הכלים שהתחדשו הם רבי עוצמה והשפעה. בעזרת יחצני"ם וספינולוגים מנסים לייצר שטיפת מח ע"י חזרה על 'מסר' ועל 'עובדות' פעמים רבות גם אם הם לא בהכרח נכונים כדי שהם יקלטו בתודעה. שימוש בטכניקות של הוצאת דברים מהקשרם, כותרות שאינן בהכרח משקפות את תוכן הדיווח, יצירת ספינים ופייק ניוז, ש'ירימו להם להנחתה' שישמשו מנוף לקמפיין תודעתי. ניפוח מספרים כדי להעצים את היקף התופעות (כגון מספר משתתפי המחאה), יצירת דרמטיזציה מאירועים זניחים, שימוש בסופרלטיבים לשוא, חיבור תמונה, תמימה לכאורה, להאשמה (כגון: נתניהו יורד ועולה מהצוללות), הכל כדי שיתאים לאג'נדה.

 אולם נדמה שהציבור כבר פחות 'קונה' את זה. הוא נעשה חשדן לדיווח התקשורתי, ונעשה הרבה יותר ביקורתי וצורך מידע מהרשתות החברתיות. הסקרים מלמדים על תופעת בומרנג - ככל שיש שימוש גדול יותר בטכניקות של 'הנדסת תודעה' ע"י גופים שונים הציבור הולך ומאבד בהם את האמון.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון