ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

'כי תצא' ב'צבא העם' למלחמה

מודל 'צבא העם' או 'צבא שכיר מקצועי'

הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – כי תצא - תשפ"א

בתקופה האחרונה עולה מידי פעם הרעיון להחליף את המודל של "צבא העם", שגיבש בן גוריון, במודל של "צבא שכיר - מקצועי". המצדדים ברעיון, רואים בו פתרון לבעיות במימוש המודל של "צבא העם" כיום, בעקבות השינויים הערכיים שעוברים על העולם ועל החברה הישראלית. ישנם כאלה הרואים את "היתרונות" של מודל "צבא שכיר מקצועי" במדינות אחרות, והיו רוצים לאמצם. אחרים מצדדים בו בתקוה שבכך יוסר הלחץ הציבורי מאוכלוסיות מסויימות שאינן שותפות בנטל הבטחוני. (על היתרונות שיש במודל 'צבא העם', עם מספר שיפורים, ומקסם השוא שיש במודל 'צבא שכיר מקצועי' הארכנו במאמר שהתפרסם לפני מספר שנים: 'זהירות מקסם שווא של צבא מקצועי' ערוץ 7, ה' בתמוז תשע"ג 13/06/13.

 https://www.google.com/url?q=https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11308&source=gmail&ust=1629193980481000&usg=AFQjCNE3-FlQvUx4mSE8rF5qzsn9aVlk-Q">

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11308).

מתוך היכרות מסויימת עם כמה צבאות "מקצועיים", ומרמת ביצועיהם ו'מקצועיותם' המקצועית, אין מדובר על "סיפור של הצלחה!", זו תסמונת "הדשא של השכן-ירוק יותר!". העתקת המודל הזה למדינת ישראל ולצה"ל עשויה להיות מסוכנת לקיומנו. למרות חסרונותיו, יש במודל של 'צבא העם' במדינת ישראל בעידן הפוסט מודרני מספר יתרונות: ערכים, איכותיים, ציבוריים ומספריים (כמפורט במאמר הנ"ל).

 אולם מודל 'צבא העם' בישראל אינו המצאה חדשה! הוא כבר מצוי בפרשתנו, ומשקף את האתוס הישראלי ושורשיו הקדומים. בפתח הפרשה שלנו ממשיכה התורה את העיסוק במצוות המלחמה: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ד' אלקיך בידך ושבית שביו" (דברים כא י). בסוף הפרשה הקודמת פתחה התורה בגדרי ה'יציאה' למלחמה, בדרכי ההתארגנות לקרב ובנין הכח, ובדברי החיזוק של הכהן לעם שהתקבץ למלחמה: "כי תצא למלחמה וגו' והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם" (דברים כ א-ב). בתשעת הפסוקים שם מזכירה התורה את היוצאים למלחמה בשם 'העם' חמש פעמים! ללמדנו, שאין מדובר בצבא שכיר של שכירי חרב, אלא במודל 'צבא העם'. בשונה מעמים אחרים בהסטוריה, שהעריצו את המלחמה, וראו בה התגלמות של עוצמתם וגדולתם ולכן הקימו צבאות שכירים והשקיעו בהם את מיטב כספם. עם ישראל חרת על דגלו את היצירה והחיים, את היצירה הרוחנית בשילוב עם הפיתוח הפיזי, וראה במלחמה אילוץ, בעת הצורך, כדי להגן על עצמו. על כן השקיע את משאביו בחיי יצירה ועבודה, ובעת הצורך כשפרצה מלחמה כוללת הכריז על 'גיוס כללי' וכל העם נקרא לדגל. יש לציין שבמלחמת מדין, שהיתה מלחמה יזומה, שנדרש לה רק חלק מהעם, 'אלף למטה' (במדבר פר' לא א-לב), התורה אינה קוראת להם 'העם' אלא 'אנשי הצבא'! שם מוזכר הכינוי 'צבא' חמש עשרה פעמים בשלושים ושתים פסוקים!

ביטוי נוסף למודל 'צבא העם' שבפרשתנו הוא 'כי תצא'. ההתגייסות למלחמה נקראת 'יציאה'.  'העם' נקרא 'לצאת' ממקומו ומשגרת יומו למלחמה. לשם השוואה במלחמת מדין לא מוזכרת 'יציאה' אלא: "החלצו מאתכם", "וימסרו", "ויצבאו על מדין".

התנ"ך פתח לנו צוהר למודל המילואים של 'צבא העם' בימי דוד המלך. עיסוקו היה 'ביטחון שוטף', והגנה על הגבולות מטרור, כשלא היתה מלחמה כוללת: "... הַמַּחְלְקוֹת הבאה והיוצאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף" (דברי הימים א כז א). הצבא מנה 288 אלף אנשי מילואים, שהיו מתגייסים מידי שנה למחזורי מילואים של חודש: "שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים וכל חלק וחלק שמש את המלך חודש. וכו'. והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החדש" (רש"י שם).  לא כולם גוייסו למילואים, רק אלה שיכלו להתפנות מעסקיהם: "דוד לא בחר אלא אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכל לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך" (רש"י שם).  מי שהיה חלק מסד"כ המילואים נקרא: "מֻכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ" (משנה קידושין ד ה) "מוכתב באסטרטיא של מלך' - פנקס הגייסות שהיו יוצאין למלחמה עם מלכי בית דוד, וכו'" (רמב"ם פיהמ"ש שם). הוא קיבל יחס מיוחד ונחשב למיוחס: "אסטרטיא של מלך - בחלוקת חודש בחודש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחודש פלוני. ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן" (רע"ב שם).

לימים, במוצאי מלחמת ששת הימים העלה הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין ז"ל על נס מודל זה: "צבא זה שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזאת, מהעם בא ואל העם חוזר. עם המתעלה בשעת דחק, אשר יכול לכל אויב, בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן".

בל נתפתה למקסם 'הצבא השכיר המקצועי', הוא עלול להמצא, בשלב מאוחר מדי, כמקסם שווא, שחסרונותיו יעלו עשרות מונים על הבעיות שבמודל 'צבא העם' הקיים.

אסור להמר על הקיום הלאומי! 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון