ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

ממלכתיות ריבונית ומלכות שמים

פרשה ומימושה – שופטים -  הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

בפרשתנו עוסקת התורה במינוי המלך: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' אלקיך בו" (דברים יז יד-טו). מה השלכותיה למציאות ימינו במדינת ישראל, לשיטת ממשל דמוקרטית פרלמנטרית ולא מונרכיה מלוכנית? האם יש משמעות לקריאתה דווקא בחודש אלול?

בפרשתנו מינוי המלך מוזכר בהקשר ליוזמה שבאה מהעם: 'ואמרת אשימה עלי מלך', מכאן עולה  השאלה האם מדובר על העמדת מלך הוא 'רשות' אם העם ירצה, או 'חובה' ו'מצוה להעמיד מלך'. נחלקו בכך בגמ': "רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן" (סנהדרין דף כ ב). גם מפרשי התורה נחלקו בכך: יש המפרשים אותו כ'רשות' (רס"ג, אבן עזרא ועוד) ויש כ'מצוה' (רמב"ן, ספורנו, בכור שור והטור). הרמב"ם פסק להלכה שזוהי מצוה (רמב"ם מלכים א א).

מצוות מינוי המלך שבפרשתנו כוללת יצירת מערכת שלטונית ריבונית בעלת סמכויות להשלטת החוק ואכיפת הסדר הציבורי, וכן גם מצווה על הציבור להישמע ולציית לחוקי המלך: "'שום תשים עליך מלך' - שתהא אימתו עליך" (משנה סנהדרין ב ה). רבנו בחיי מדגיש שזוהי מצווה יוצאת דופן: "אע"פ שדרך התורה שלא ליראה מבשר ודם הלא אנו מוזהרים ליראה מן המלך ומהצבור ומתלמידי חכמים, מן המלך הוא שכתוב (דברים יז): 'שום תשים עליך' ודרשו רז"ל: 'שתהא אימתו עליך'. והטעם בזהלפי שהמלך קיום הארץ, כענין שכתוב (משלי כט): 'מלך במשפט יעמיד ארץ'. ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג): 'אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו'"  (רבנו בחיי – 'כד הקמח' - ערך 'יראה'). קיומה ויציבותה של החברה והמדינה תלויים בכוחו של השילטון ומכך נובעת חשיבותו ויחודיותו. על כן חובה לשמור על כבודו ומעמדו של השילטון בעיני העם, ובכלל זה גם את כל הגופים השלטוניים הכלולים בו כדי למנוע אנרכיה. מצד שני יש לייצר מנגנונים שימנעו מהשלטון לנצל לרעה את הכח שניתן בידו, ובמקום להקדיש את עצמו לשרת את העם ישרת את עצמו ויבקש לעצמו זכויות יתר.

למצוות המלך שבתורה יש גם משמעות רוחנית: "והיראה מן המלך הוא בכלל יראת השם, כי הוא יתברך ציווה בכך. ומצינו שהוקשה יראת המלך ליראת המקום. הוא שאמר שלמה (משלי כד): 'יְרָא את ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ'. כשם שתצטרך ליראה את השם יתברך אע"פ שאין אתה רואהו, ועם זה תפרוש מן העבירה, כן תצטרך שתתיירא מן המלך המולך בארץ ותשים צורתו נוכח פניך אע"פ שאי אתה רואהו ובזה תנצל מחיוב מיתה למלכות" (רבנו בחיי שם).

חודש אלול מהווה הכנה לראש השנה.  ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה בעולם. החסידות ציינה שבחודש אלול 'המלך בשדה' (ליקוטי תורה פ' ראה), מלכותו ניכרת בעולמו וקרובה יותר. האדם יכול לזכות בה לנגישות מיוחדת ולקרבה לקב"ה באופן ישיר ללא דרגות ביניים. מאידך, הנגישות והקירבה היתירה משפיעים על היראה המיוחדת שיש בימים אלו.

מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה נוהג להזכיר שדיני המלכות וכבודה אינה דווקא למלך, אלא לשלטון באופן כללי, והיא נוגעת גם למעמדו של השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל היום: "במנחות (צח.): לעולם ירוץ אדם לחלוק כבוד למלכות. ומלכות מובנה הנהגה מדינית איזו שהיא בישראל" (מתוך התורה הגואלת ח"ב, פנחס).  "גדר המלכות הוא: סדור עניני האומה בפנים ובחוץ. כל סידורי הנהגת כלל ישראל, הנהגת האומה הישראלית, זוהי בחינת מלכות, הנקבעת בסידור האלוהי של הנהגת האומה" (שם פרק ג - בנין מדינת ישראל ומלכות ישראל).

הדמוקרטיה היא מבנה שילטוני מורכב. שמבוסס על בחירת הציבור ושלטון הרוב, ועל איזונים שקיימים בין מערכות השילטון השונות. מצד אחד נדרשת שקיפות וביקורת ציבורית על מערכות השילטון כדי לאזן את הכח שניתן לו לבל ינצל אותו לרעה. ומצד שני יש להיזהר מביקורת אופוזיציונית לא פרופורציונאלית שעלולה לקעקע ולהחליש את 'מוראה של מלכות' ואת מעמדו של השלטון בעיני העם. דבר שעלול להביא לאנרכיה.

עקרונות אלה חשובים בכל ימות השנה אולם בתקופה של קמפיין בחירות הם מקבלים משנה חשיבות.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון