ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

צדק צדק תרדוף

הפרשה בחיי המעשה פרשת שופטים תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

לוח השנה משובץ בתאריכים שמעוררים מידי שנה זיכרונות, מחשבות ולקחים. בכ' באב תשס"ו הסתיימה מלחמת לבנון השניה, והפסקת האש נכנסה לתוקפה, לאחר 34 ימי לחימה. בכל שנה סביב התאריך הזה צפה התמונה מה'בור' של פיקוד הצפון, של יום סיום המלחמה. הדיבורים ותחושות התסכול של המפקדים. ואח"כ גם הלכי הרוח והחמיצות בחברה הישראלית. אבל זה לא הזיכרון היחיד. עולה גם הזיכרון של חווית העשיה האינטנסיבית המשותפת – כתף אל כתף, ביום ובלילה, עם האנשים הנפלאים המסורים והמוכשרים, שבמשך יותר מחודש השתדלו לעשות את המיטב למען מדינת ישראל.

בתזמון יוצא דופן, השנה ביום רביעי כ' אב תשפ"ב עסקה התקשורת בפסיקת בית המשפט, המורה לבטל את צו איסור הפרסום על זהותו של עד המדינה, שגוייס להפללת תא"ל במיל' גל הירש, בטענה, לכאורה, על העלמת מס. הפסיקה היתה שלב נוסף במאבקו של גל בתיק שנמשך עם צו איסור פרסום כבר יותר משבע שנים! תוך עינוי דין!...

חלק מהתמונות שעולות ביום זה הן גם התמונות המשותפות עם המפקדים במלחמה ההיא, בשעות הקשות, תוך כדי לחימה, בשטח, ובמפקדות תחת מטחי טילים. וגם הזיכרון של המפגשים עם גל כמפקד האוגדה, בחמ"ל ובשטח. וביום הזה הם צפו והחמיצו את הלב. תחושה של עוול וחוסר צדק, לאיש שמדינת ישראל חייבת לו כ"כ הרבה, על עשייתו למען בטחונה.

קשה היה שלא לקשר זאת עם התחושה הקשה של אנשים רבים, בעקבות החשיפה המטלטלת של בכיר במח"ש לשעבר, כמה שבועות לפני כן, מכלי ראשון, של מה שמתרחש מאחרי הקלעים במערכת התביעה בישראל. שמערערת את האמון של הציבור במערכת המשפט. אחת המערכות החשובות ביותר בכל חברה. ותחושת האחריות והמחוייבות לגורלה של המדינה.

בפרשתנו מצווה התורה ערב הכניסה לארץ ישראל על הקמת מערכת המשפט בארץ: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וגו'. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (דברים טז יח-כ).

 מכאן למד הרמב"ם על החובה להקים את מערכת המשפט בארץ (הלכות סנהדרין א א, סהמ"צ עשה קע"ו). התורה מגדירה ומדגישה את היעוד של מערכת המשפט: 'לשפוט צדק'. זה אמור להיות העקרון המנחה בבחירת האנשים למערכת המשפט: "כשתתן לך שופטים אתה הממנה את השופטים בחר את היותר שופטי צדק" (ספורנו שם). תכונת הצדק גוברת גם על קיומן של תכונות שיפוטיות אחרות.

זו גם המחוייבות של הדיינים ואנשי מערכת להקפיד על עשיית הצדק: "וטעם הכפל ('צדק צדק תרדוף' א.ש.), לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד" (רמב"ן שם). מפסוק זה גם למדה הגמ' שמערכת המשפט לא אמורה רק לפעול במידת הדין אלא גם במידת הפשרה: "'צדק צדק תרדוף' - אחד לדין ואחד לפשרה" (סנהדרין לב ב). כתומר: "צדק דין שלך, וצדק פשרה שלך, לפי ראות עיניך, ולא תרדוף את האחד יותר מחברו" (רש"י שם) , גם בפשרה צריך לעשות צדק, שהמפשר לא ירדוף את האחד יותר מהשני! (הטור חו"מ סי' יב). ובכלל  מערכת המשפט צריכה להקפיד על צדק ושוויון בפני החוק ולא ליצור אכיפה בררנית. ובוודאי לא להשתמש בה ככלי, ע"י הטיית הדין, כדי להתערב ולהשפיע על תחומים שאינם בסמכותה.

הרמב"ם גם לומד שחובת העמדת מערכת המשפט היא דווקא בארץ ולא בחו"ל (סנהדרין א ב, בניגוד לרמב"ן, בפרשתנו בפס' יח). שם יש חובה לעשות דין ולא להעמיד מערכת. אולם מהפסוקים הללו משתמע יותר מכך. שהעמדת מערכת המשפט היא הערובה לקיום החברה וליציבות הממלכה בארץ: "למען תחיה וירשת את הארץ - כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן" (רש"י שם). 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון