ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

אמון הציבור מתחיל בשופטים

הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – שופטים - תשפ"א

מחקרים וסקרים שונים מורים כי בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית ב'מדד אמון הציבור' במערכת המשפט. זוהי בעיה קשה המסכנת את אושיותיה של חברה מתוקנת. מטבע מהותה של מערכת שפיטה ואכיפה שהיא אינה נזקקת להסכמה של מתדייניה. אולם כמערכת ציבורית אחד ממקורות כוחה ומעמדה הוא 'אמון הציבור', ביושרתה, בעניניותה ובחתירתה לעשיית צדק. בעלי הדין יתקשו לקבל את הפסיקה לחובתם אם הם אינם משוכנעים שהשיקול היחיד שהנחה את מערכת המשפט בעניינם הוא עשיית הצדק.

מה גרם לשחיקה במעמדה של מערכת המשפט? יש המבקשים לתלות זאת בביקורת שמוטחת במערכת המשפט, חדשים לבקרים, מקרב בעלי ענין, שהחלטותיה אינם תואמים את האינטרסים שלהם או את תפיסת עולמם. לדעתם זוהי ביקורת לא  מוצדקת שמערערת את מעמד מערכת המשפט. אולם מצד שני, למבקרים, ישנן טענות כבדות משקל כלפי ההתנהלות של המערכת. כלפי אנשים מתוך המערכת שלא נותנים דוגמה אישית בהתנהלותם האישית והמשפטית, כלפי התנהלות מערכת התביעה שנראית להם כ'אכיפה בררנית', כלפי כניסה של מערכת המשפט לתחומים שאמורים להיות בסמכותה הבלעדית של הרשות המחוקקת, ואי נכונות של מערכת המשפט לקבל ביקורת ולהשתפר, וכן בעירוב שיקולים הנובעים מהשקפת עולם, שאינה מקובלת על חלקים גדולים בציבור, לתוך שיקולי השפיטה.

בפרשתנו משרטטת התורה את המתווה להקמת מערכת משפט תורנית. בין היתר היא מתווה את הדרך כיצד עליה להתנהל כדי שלא תאבד את 'אמון הציבור'.  "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'. ושפטו את העם משפט צדק. וגו'. צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ וגו'" (דברים טז יח-כ). מכאן הלכה למעשה: "מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר: 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'. 'שופטים' אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם" (רמב"ם סנהדרין א א, ובגמ' סנהדרין ט"ז ב').

הניסוח המיוחד של התורה במינוי השופטים - 'תתן לך' מעלה את השאלה: "קשה, 'שופטים ושוטרים תשים עליך' הוה ליה למימר? (היה לו לומר א.ש.), כמו: 'שום תשים עליך מלך'?" (השל"ה כאן, תורה אור). שכן מדובר על מינוי של שופטים על הציבור בדומה למינוי המלך?

המדרש לומד מכך שהשופט עצמו צריך 'לקשוט עצמו תחילה' ולהוות דוגמה אישית בהתנהלות שלו כלפי הנושאים בהם הוא דן: "צריך שיהיו השופטים בעלי זרוע במעשים טובים, שכך עשה משה: 'ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם' (שמות יח כה) - בתורה ובמעשים טובים ובגבורה. וצריך שיהיו נקיים מכל משפט! שלא יהא לאדם פתחון פה עליהם! כמשה שאמר לישראל: 'לא חמור אחד מהם נשאתי' (במדבר טז טו), ושמואל שאמר: 'הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי וגו'' (שמואל א יב). הוי אומר שופטים ושוטרים שלא יהא בהם דבר של פסולות!" (תנחומא שופטים ג). המדרש למד משינוי לשון הפסוק 'תתן לך' שהתורה מצווה על הדיין לנהל את עצמו על פי הדין לפני שהוא דן אחרים: "שהוא אזהרה לדיין! ש'שופטים ושוטרים תתן לך' בעצמך! ואח"כ תהיה שופט בכל שעריך! על דרך 'קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים'" (עץ יוסף על התנחומא שם, בשם השל"ה). בדרך זו גם ישמר אמון הציבור במערכת, כפי שמספר המדרש שם בהמשך:"מעשה ברבי חנינא בן אלעזר שהיה לו אילן נטוע בתוך שדהו ונופיו נוטות לשדה אחר. בא אדם אחד וקבל לפניו ואמר אילנו של איש פלוני נוטה לתוך שדי. אמר ליה לך ובוא למחר אמר ליה כל הדינין הבאים לפניך מיד אתה פוסק ודיני אתה מאחר, מה עשה רבי חנינא מיד שלח פועליו וקצץ את האילן שהיה בתוך שדהו ונוטה לשדה אחר, למחר בא אותו האיש לפניו לדין, א"ל לבעל דינו צריך אתה לקוץ אותו, א"ל ולמה אילן שלך ענפיו נוטין לשדה אחר, א"ל צא וראה כשם שאתה רואה את שלי כך עשה את שלך, מיד הלך ועשה כך, לפיכך כתיב שופטים ושוטרים שלא יהא בשופט דבר של פסולת" (שם, עי' בבא בתרא ס א, ושם מסופר על רבי ינאי, ושם גם מציינת הגמרא שמלכתחילה סבר שנוח לבני האדם להשתמש בענפי העץ לצל. אולם לבסוף קצץ אותו משום דברי ריש לקיש, שעל הדיין לתקן את עצמו תחילה).

פן נוסף שגם הוא נלמד מהפסוק על הממנים את השופטים, שגם הם צריכים להשמע למשפט ולא לחשוב שהם מעליו: "פירוש שהממנים עצמן לא יאמרו בדעתן שלא תשלוט עליהם מקל מרדותו של שופט ושוטר, כיון שהם הממנים אותו, אלא שימנום לשפוט ולרדות אותם, והוא אומרו תתן לך, פירוש עליך" (אור החיים כאן).

סיבות נוספות להתגעגע ולהתפלל מקירות הלב: "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה וכו'"

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון