ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

קללת הלעומתיות וגאולת הפוזיציה  

איכה אשא טרחכם משאכם וריבכם

הרב אליעזר שנוולד

הפרשה בחיי המעשה - לפרשת דברים - חזון –- תש"פ  

דברי הפרידה של משה רבנו מעם ישראל מאפשרים לנו לזהות תופעות חברתיות וציבוריות שאיתן נאלץ להתמודד כמנהיג. באופן לא מפתיע חלק מהם קיימות גם כיום, בחלוף יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנים, והן מאתגרות את החברה והמנהיגות. "ואומר אליכם בעת ההיא לאמור: לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו'. איכה אשא לבדי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם! הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" (דברים א ט-יג).

מהו ה'שילוש' של ה'טורח', ה'משא' והריב' עליו קובל משה רבנו? וכיצד מינוי 'אנשים לשבטיכם' עשוי לפתור את הבעיה? וכן מה ניתן ללמוד מהשימוש של משה בביטוי "'איכה' אשא" ולא 'איך' אשא?

פרשתנו נקראת תמיד ב'שבת חזון' הסמוכה לט' באב, מדוע יש הנוהגים לקרוא פסוק זה במנגינת הקריאה של מגילת איכה?

עפ"י חז"ל היתה למשה רבנו אופוזיציה לעומתית וביקורתית: "ומשאכם, מלמד שהיו אפיקורוסים (חצופים ומזלזלים בכבוד תורתו א.ש.)! הקדים משה לצאת אמרו: מה ראה בן עמרם לצאת?! שמא אינו שפוי בתוך ביתו! (הסתכסך עם אשתו א.ש.) איחר לצאת אמרו: מה ראה בן עמרם שלא לצאת?! מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות ומחשב עליכם מחשבות קשות וחמורות! וכו'" (ספרי דברים פיסקא יב). יש כאן תאור מופלא של אופוזיצית 'אנטי משה רבנו' או בלשון ימינו 'רק לא משה רבנו' ששפטו את התנהלותו המנהיגותית והאישית מ'הפוזיציה'. לא משנה מה עשה הם תמיד מצאו את הדרך לבקר אותו ולייחס לו כוונות זדון. מהותה של ה'פוזיציה' שהיא אינה נותנת דין וחשבון לאמת, ליושרה ולאינטליגנציה ולכן גם אם למחרת הביקורת עשה משה את ההיפך הגמור, גם אז מצאו דרך 'יצירתית' לבקר אותו. בגירסה נוספת של המדרש ה'פוזיציה' הביאה את האופוזיציה למשה להטרלה מוחלטת: "דבר אחר:  'טרחכם ומשאכם וריבכם' - אם הקדים משה לצאת אומרים: מה ראה בן עמרם שמהר לצאת ובניו ובני ביתו מלקטים הגס שבמן!? (החלק המשובח שבמן א.ש.) איחר לצאת אומרים אכל ושתה וישן! הלך משה באמצע (הדרך א.ש.) אומרים: מבקש לעמוד מפניו! (דווקא כאן כדי שנכבדו בקימה א.ש.) הלך לצדדים (שלא יאלצו לכבדו א.ש.) אומרים: מצוה היה לנו מעמידת זקן והוא מבקש לעקרה ממנו! (הוא נגדנו ולא רצה לאפשר לנו לקיים את מצוות הכיבוד א.ש.) אמר להם משה: הלכתי באמצע לא יצאתי ידיכם, הלכתי לצדדים לא יצאתי ידיכם!" (ספרי שם). משה יכל לצפות מראש את עמדתם של מבקריו, לא היתה לו בכך כל הפתעה, ההפתעה היחידה היתה הדרך היצירתית שבה הצליחו לנמק את ביקורתם בכל פעם מחדש. חוסר ה'יושר האינטלקטואלי' שאיפשר לטעון דבר והיפוכו בלי לראות בכך אבסורד. אף אם לשם כך בדו שקרים ו'פייק' עובדות, מבלי למצמץ.

הלעומתיות מנטרלת את המנהיגות: "לא אוכל לבדי שאת אתכם וכו'. והנה נוח לגדל יונק שנגרר אחר דעת האומן מה שהוא בעצמו מבין צרכי היונק. ויותר ממה שהאומן מבין אין היונק מבקש, משא"כ יונק שדעותיו משונות מדעת האומן אין האומן יכול לישא משאו. כך נוח לגדול הדור לישא משא הצבור כשאין להם דעות משונות מדעת המנהיג ממה שהוא מבין ומשכיל מה שהדור נצרך לכך ביותר. אבל כשיש להם דעות משונות וכל אחד אומר כך נצרך להיות, אין גדול הדור יכול לישא משאם. וזהו שהוכיח משה את הדור שגם אז בחורב הבין שדעותיהם משונות מדעותיו ואין בדעתם ורצונם להיות נגרר אחר דעת משה" (העמק דבר דברים א ט)

'פוזיצה' היא מבוי סתום. היא עמדה נפשית של 'אנטי' ששום טיעון הגיוני לא יעזור כדי להפריך אותה או להחזיר את האמון והשכל הישר. לעומתיות היא התנהלות בקוים מקבילים שאינם נפגשים, כי אין שם הגיון שיכול לגשר על הלעומתיות ואי אפשר ליצור פלטפורמה משותפת. משה רבנו הבין את הפוטנציאל המסוכן שבמצב הזה ללכידותו של העם ולאפשרות להנהיגו ועל כן הוא מציע להם יצוג ושותפות בהנהגה "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" בתקוה שבכך יביא גאולה לעם, וישיב את אמונם בהנהגה.

חז"ל זיהו קוים משותפים בין ה'איכה' המשולשת של משה לקינת ה'איכה' המשולשת של ירמיהו על החורבן ולקריאת ה'איכה' של ישעיהו: "משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינים אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפוחזה ואחד ראה אותה בנוולה, משה ראה אותה בשלותה ואמר: 'איכה אשא לבדי', ישעיה ראה אותה בפוחזה ואמר: 'איכה היתה לזונה' (ישעיה א', כ"א), ירמיה ראה אותה בנוולה ואמר: 'איכה ישבה בדד' (איכה א', א')" (ילק"ש רמז תת"א). המצב הקשה של ירושלים והשחיתות המוסרית מתואר בתוכחת ה'איכה' של ישעיהו: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה, מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים. כספך היה לסיגים, סבאך מהול במים. שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמונים, יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם" (א, כא-כג).

גם בדור החורבן המחלוקת ה'פוזיציה' והלעומתיות קרעו את העם. שם ירמיהו לא הצליח להתמודד ולמנוע את החורבן שעלו הוא מקונן 'איכה' משולשת: "ולזה ירמיה וכו'. קונן עליהם שלוש איכות, וכנגד אלו השלוש איכות אמר (משה א.ש): 'טרחכם ומשאכם וריבכם'. 'טרחכם' - כנגד 'איכה ישבה בדד' - שמטריחים ואומרים 'איכה ישבה בדד' איך היה דבר זה עיר רבתי עם היתה כאלמנה וכו'. . 'ומשאכם' - נגד 'איכה יעיב באפו' שהיא מקוננת ומיללת ואומרת דברים שאין יכול לסבול שמקרעים הלב וכו'. 'וריבכם' - נגד 'איכה יועם זהב' שהיא כולה דברי ריבות וכו'" (שפתי כהן רבי דוד הכהן תלמיד רבי יוסף קארו, דברים  א  יב).

בקריאת הפסוק של פרשתנו בשבת 'חזון' במנגינת 'איכה' אנו מבקשים לרמוז על הקשר בין ה'איכה' של משה לשל ירמיהו.  ובקריאת ה'איכה' המשולשת בט' אב נבקש מעצמנו ומזולתנו, למען השם, להפיק את לקחי העבר, ולרפא את שברנו מקללת הלעומתיות, שנזכה לגאולת ה'פוזיציה' ולשיח מחבר, כי בנפשנו הוא.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון