ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

מפת אתגרי הקיום מאז ולתמיד

פרשה ומימושה – מסעי -  הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

לימוד פרשת מסעי לעומק, לאורך ולרוחב הוא 'קורס חובה' לכל מי שמתיימר להעמיד את עצמו בעמדת הנהגה מדינית בארץ ישראל בהווה ובעתיד.

אי אפשר להבין את המשמעות המלאה של פרשת מטות בלי לצייר בדמיוננו את התמונה; עם ישראל ניצב בערבות מואב, בשערי א"י, הרגע המיוחל שעליו חלמו בני ישראל בארבעים השנים הקשות של המדבר הגיע, עומדים סוף סוף להיכנס לארץ ישראל ולממש את התכלית של יציאת מצרים. מולם ניצב משה רבנו, הרועה הנאמן, המנהיג שהנהיג אותם מראשית הדרך, מעם של עבדים ליציאה ממצרים ולאורך כל שנות המדבר, ולא יזכה להנהיג אותו בשלב המכריע של הכניסה לא"י.  

כל זמן שא"י הייתה סוג של חלום לא היה צריך לעסוק בסוגיות המורכבות של כיבוש הארץ, של הפיכת הנוודות להתיישבות של קבע, וקיום עם ריבוני ועצמאי בארצו. כעת נדרש משה רבנו ע"י הקב"ה להכין את עם ישראל לכניסה לא"י; לתכנן ולהציג עקרונות וכללים כיצד להתמודד עם האתגרים כחלק מעיצוב הריבונות המדינית שלו בא"י.

עיון בפרשה מזוית מבט אסטרטגית מלמד שמשה רבנו פורש בפני העם ומנהיגיו את מפת אתגרי הקיום הרוחניים הריבוניים והאסטרטגיים של ההתיישבות בארץ-ישראל. מדהים להיווכח שמפת האתגרים לא השתנתה באלפי השנים שעברו מאז. האתגרים לא השתנו במהותם, רק השמות והצורות השתנו, הם פשטו צורה ולבשו צורה אחרת.

בפסוקים יש שרטוט מדויק וכולל של מפת אתגרי הקיום, כל אחד בפני עצמו, יחסי הגומלין שביניהם, והשילוב ההוליסטי בין כולם למקשה אורגנית אחת.

א. האתגר האמוני תרבותי – שימור הזהות העצמית מפני השפעות זרות: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען, והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו" (במדבר לג נא-נב). במדבר עם ישראל חי בבועה מבודלת מהשפעות זרות ובהגיעו לא"י הוא יחשף להשפעת דתות עמי כנען. שימור הזהות הדתית תרבותית ומניעת התבוללות הוא גורם רב השפעה גם על המאזן האסטרטגי הכולל.

ב. האתגר הריבוני בטחוני - שכולל בתוכו כמה מרכיבים. כיבוש מלא, התיישבות קבע והחלת הריבונות: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו'. והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (שם פס' נב-נג). עפ"י הרמב"ן: ה'הורשה' כוללת חובה להיזקק לפעולה מלחמתית על כל הסיכונים המשתמעים ממנה, והחלת ריבונות. 'וישבתם בה' – היא החובה להקים מפעל התיישבות נרחב ומשגשג על כל מרכיביו; ישובים, דרכים, תשתיות אזרחיות ואמצעי קיום (חקלאות) והחובה האישית לשבת בארץ: "שלא נעזבנו ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (רמב"ן עשה ד).

לכך ניתן לקשר גם את סוגית 'גבולות הארץ' המוזכרת בפרוטרוט בהמשך הפרשה: "זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה: והיה לכם פאת נגב ממדבר צין וגו'. זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב" (שם לד ב-יב). אמנם לרש"י סוגית הגבולות קשורה להגדרת האזורים עליהם חלות המצוות התלויות בארץ. אולם לאבן עזרא מדובר על הגדרת גבולות מדיניים: "והנה עוד פירש להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ" (שם לד ב). כמו כן ניתן דגש מיוחד על התלות של היציבות הריבונית בהשלמת המשימה: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם. וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה לאורך שנים" (שם פס' נה).

ג. אתגר ניהול המשאבים הלאומיים – צדק חלוקתי בניהול משאבי הנחלות, גם כמקור מחיה כלכלי: "והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו" (שם נד). ובהקשר זה גם הפניה של בני גלעד בהמשך הפרשה להגדרת הכללים לשימור הנחלות השבטי: "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תיסוב נחלה ממטה למטה" (שם פרק לו ח-ט). בכלל זה גם הקצאת הערים ללויים כבעלי תפקיד חיוני  ועדיפות לאומית: "צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם תתנו ללוים" (שם לה ב-ה).

ד. אתגר ההנהגה והאירגון השילטוני – בחלוקת הנחלות: "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ וגו'". (שם לד יז-כט). אין ספק שהדבר היה כרוך בהיבטים נוספים של הנהגה.

ה. אתגר השמירה על הסדר הציבורי, הטיפול בפשיעה וביטחון פנים – בחירת ערי המקלט כדי לשקם את הרוצחים בשגגה, ולרכך את חמתם של גואלי הדם למניעת שרשרת של נקמת דם: "את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר" (שם לה ו). "ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה. כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו" (שם פס' לג).

  כדי לקיים מדינה ריבונית בארץ חובה לתת את הדעת כל העת כיצד להתמודד עם האתגרים המורכבים שמוזכרים בפרשה. גם היום כל מי שמשרטט מצע כולל ומציע משנה מדינית עליו לתת מענה לכל אחד מהאתגרים ולשילוב ההוליסטי המאוזן שביניהם.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון