ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

חוקה לישראל

הפרשה בחיי המעשה – חקת - תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

ישנם שמאמינים, יש לומר, במעין אמונה דתית, ש'חוקה' היתה פותרת את כל תחלואי החברה הישראלית. אמנם היו נסיונות חוזרים ונשנים, מאז הקמת המדינה, לכונן 'חוקה לישראל' שלא צלחו. ולבסוף הם הסתיימו בהחלטה שלא להחליט! הסיבה העיקרית לכך היא חילוקי דעות אידאולוגיים ודתיים בין חלקים בחברה הישראלית. אולם למעשה בשנות התשעים התחוללה "המהפכה החוקתית" על-ידי בית המשפט העליון. המערכת המשפטית הנתמכת ע"י האקדמיה הפכה את 'חוקי היסוד' שנחקקו בעקבות 'הצעת הררי' למעין 'חוקה'. למרות שהיא חלקית ואינה שלמה ומקיפה.

בחודש תמוז (י"ט בחודש) חל יום פטירתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז"ל. הרב הרצוג ז"ל שימש כרב הראשי לישראל בימים שבהם הוקמה המדינה. עוד לפני שהמדינה קמה בפועל הוא צפה פני עתיד ונטל על שכמו משימה גדולה לכונן עבור המדינה חוקה יהודית, בדיני ממונות ועונשין, שתהא מבוססת על עקרונות התורה והאמונה, ותיתן מענה לצרכים של מדינה דמוקרטית מודרנית. וכך כתב: "כבר באותם הימים כשהרבה דימו שהרעיון על דבר ייסוד מדינה יהודית עצמאית מלכותית הרי זהו חזון שלא ניתן להתגשם לפני בוא משיח צדקנו, שאפתי אני להקים תנועה אדירה שמטרתה תהא להשפיע על המועצה המחוקקת העתידה, להכניס בתחוקה (קונסטיטוציה) סעיף יסודי שיקבע שהמשפט במדינה יהא משפט התורה. ידעתי היטב היטב שיסתער עלינו גל של טענות שאם נעמיד הכל על שורת הדין ככתבה, נתקל בקשיים עצומים ברקע של פסולי דיינות ועדות, בגלל חוסר הכושר הדתי של הרבה מהדיינים והעדים, וכן מבחינת הדין עצמו, כגון עדות נשים וכו' ועל כן התחלתי לתור (לחפש א.ש.) וכו', עצות, ודרכים (כמובן אך בנוגע לדיני ממונות ועונשין על פשעים פלילים, לגדור בפני עושי עוולה), ובעודי מעיין וחוקר וחותר, והנה המדינה כבר קמה! וכו'"  (הרב הרצוג, התפרסם ב'שנה בשנה' תש"ל).

פרשת פרה אדומה פותחת בפתיחה יחודית: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ד' לֵאמֹר" (במדבר יט ב). מקובל לפרש את המשמעות של כינוי המצוה כ'חוקת התורה' בכך שמדובר על מצוה שטעמה האלוקי אינו מובן לשכל אנוש: "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי. שכתוב: 'זאת חוקת התורה'" (במדבר רבה יט ח).  

חכמים הבדילו בין מצוות שהן 'משפטים' שמובנים בשכל אנוש, לבין 'חוקים' שההסבר האלוקי שלהם לא ניתן להבנה. אולם לספורנו יש פירוש מיוחד ומעמיק שממנו משתמע שבמצות פרה אדומה יש מעין מודל של 'חוקת התורה', עקרונות יסוד, ששייכים לכלל מצוות התורה, ולאופן שניתן ליישמן בחיי המעשה, של היחיד ושל האומה (מומלץ לעיין בו בשלמותו): "והנה כבר אמרו ז"ל לכך כתב בה 'חוקה' - גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה' וששלמה אמר עליה: 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני' (קהלת ז, כג) ומעיקרי ההעלם בזה הוא שהיא 'מטמאה את הטהורים ומטהרת את הטמאים'. אמנם בהביננו אל כל המצוה אולי דבר יגונב ונקח שמץ מנהו. וזה כי מצאנו ראשונה שכל העוסקים בה מעת שריפתה ואילך טמאים והם השורף והמשליך עץ ארז ואזוב ושני תולעת בשרפתה והאוסף והנוגע והנושא. אמנם המזה והמקדש הם טהורים. וכו'.

שלישית ראוי להתבונן שבהיות 'כל אמרת אלוה צרופה' (משלי ל, ה) היא בלי ספק מישרת המעשים אל המצוע כי כל אחד משני הקצוות נמאס כאמרו: 'ונעקש דרכים יפול באחת' (שם כח, יח).

רביעית ראוי להתבונן שאין דרך נאות להישיר את הנעקש דרכים ולהשיבו אל המצוע זולתי בהטותו אל קצה הפכו כמו שיקרה בחליי הגוף כאמרו 'חבורות פצע תמרוק ברע' (שם כ, ל) אף על פי שאותה ההטיה אל הקצה היא בעצמה נמאסת ותשחית ענין מי שתהיה דרכו ממוצעת, כענין התרופה המשלשלת שתועיל לחולה ותזיק לבריא.

ששית ראוי להתבונן מה שאמרו ז"ל שעץ ארז יורה על הגאוה והאזוב יורה על הפכה (ערכין טז ב) ובהיות שני התולעת עם שניהם יורה ששניהם חטא, כאמרם: 'בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה' (סוטה ה א) בפרט למי שיצטרך לנהוג נשיאות לתועלת הרבים. וכבר אמרו ז"ל שנענש שאול על שלא הקפיד על כבודו וכו'. נאמר אם כן שעם היות המצוה חוקה ואין להרהר אחריה ולא להיות מסופק אם היא הגונה ואם לאו כי כל אמרת אלוה צרופה (משלי ל, ה) ולה טעם נשגב בלי ספק נודע למלך שצוה אותה ואולי גם למשה רבינו והדומים לו. הנה יש בה איזה רמז לדרך התשובה הצריכה לכל חוטא שהיא אמנם שיטה אל קצה הפך מעשיו המטמאים כל לב טהור למען ישיג דרך המצוע ויטהר וזה הדרך עם היותו טוב ומטהר לחוטא הוא אמנם מגונה ורע ומטמא כל לב טהור כאמרם: 'וכי באיזה נפש חטא זה?! אלא שציער עצמו מן היין!' (תענית יא א). אמנם מי חטאת המורכבים מעפר שרפה וממים שהם שני קצוות אשר מהם יתחדש מצוע יורה שבמצוע תהיה תקנת החוטא הנקראת טהרה, כאמרו: 'מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו' (ויקרא טז, ל). וכו'. ובכן יהיה בפרטי שמירת המצוה הזאת בכתבה וכמו שבא בקבלה רמז לכל אלה שהם מכונות התורה בלי ספק" (ספורנו במדבר יט ב).

במצוות פרה אדומה יש חיבור ממצע ושילובי בין המורכבות של הניגודים. היא מטמאת את המכינים אותה ומטהרת את המיטהרים על ידה. שילוב בין עץ הארץ המורה על הגאוה ואזוב שמורה על השפלות ושני התולעת שממצעת ביניהם.  ומי חטאת המורכבים מעפר שרפה (אש) וממים שהם שני ניגודים. דרך התיקון והטהרה הוא להגיע אל המיצוע השילובי. לעיתים דרך הטיה זמנית לקצה הנגדי כפי שבאר הרמב"ם (שמונה פרקים פ' ה'). שם מתחברים הקודש והטהרה עם החול ועולם המעשה.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון