ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

הקידמה המדבר ומתן התורה

פרשה ומימושה – נשא – שבועות -  הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

 

פרשתנו מהווה המשך לפרשת במדבר – למפקד ולהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל.  קריאת פרשתנו מקבלת משמעות מיוחדת כשהיא סמוכה לחג השבועות זמן מתן תורתנו. יש בה גם קריאת כיוון להתמודדות עם אחד האתגרים המורכבים של העידן המודרני והתקשורת חוצת היבשות שהופכת את העולם לכפר גלובלי.

המדבר אינו רק התווך המפריד בין מצרים לארץ ישראל. תקופת המדבר בכללה היא תקופת ההכנה והעיצוב הרוחני היחודי של עם ישראל לפני כניסתו לארץ. עם שזה עתה נולד וקיבל את התורה במדבר סיני. בתעודת הלידה שלו, בשורה של מקום הלידה נכתב: 'במדבר'. משום ש"כל המעלה והדיבור שקנו ישראל הוא מן המדבר! וכן הוא אומר (שיר השירים ח ה): 'מי זאת עולה מן המדבר', עילוין של ישראל הוא מן המדבר, תורה מן המדבר, מן מן המדבר, שליו מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, הלבישם רקמה והעדם עדי והנעילם תחש ונשא את ראשם ונתיחסו למשפחותם ונתחבבו לפני המקום, הכל מן המדבר, שנאמר (דברים לב י): 'ימצאהו בארץ מדבר', וכו'. וכן הוא אומר (ירמיה לא א): 'מצא חן במדבר'". (שפתי כהן במדבר א א).

תקופת העיצוב הרוחנית נועדה להיות הכנה רוחנית לפני ההגעה לארץ נושבת, שיש בה אילוצים רבים של קיום החיים והפרנסה, ויש בה 'מסיחי דעת' רבים שעלולים להסיח את הדעת מהעולם הרוחני. "לא תמצא (התורה א.ש.) לא בסחרנים ולא בתגרים (שכבולים למלאכתם יומם ולילה א.ש.)" (עירובין נה א). על כן לא במקרה נבחר המדבר להיות המקום שבו עוצב עם ישראל כהכנה לכניסה לארץ נושבת. כמרחב סטרילי שבו היה משוחרר מהעיסוק בקיום הפיזי היום יומי ופנוי לעיסוק רוחני. לא במקרה גם נבחר מדבר סיני להיות המקום שבו ניתנה התורה שכן: "בשלשה דברים ניתנה תורה: במדבר ובאש ובמים, מה אלו חנם לכל באי העולם אף אלו חנם לכל באי העולם" (מכילתא פרשת החדש פרשה ה). המדבר הוא רשות נגישה ופתוחה לכל, ובכך השהות בו היא  ב'חינם'. מקום ללא ערך נדלנ"י. כך גם התורה היא אינה נחלתו של סקטור כזה או אחר, היא 'חינם' ונגישה לכל, וכל מי שרוצה להתייגע ולקנותה רשאי. "שלא יהא אדם אומר אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה אלא אבותיך גרים היו" (מדרש תנחומא ויקהל פרק ח). "ומה שהתורה היא הפקר, לפי שהתורה אינה מעולם הזה רק מעולם העליון, ולכך התורה היא אל הכל בשוה ואין לאחד חלק יותר מאחר" (מהר"ל נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק ב).  

התורה היא 'חינם' גם במובן שמי שקונה אותה זוכה בנכס ערכי ורוחני ממדרגה ראשונה ולא קונה לעצמו מקצוע מכניס.

יש מובן נוסף לכך שהתורה ניתנה במדבר. המדבר הוא מקום של ענווה ושל פרופורציות נכונות בין העיקר והטפל: "אמר רב מתנה מאי דכתיב (במדבר כא, יח): 'וממדבר מתנה' אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו. (עירובין נד א). "פירוש דבר זה כמו שהתבאר לפני זה, כי אין התורה שייכת רק אל מי שאין לו גאוה והכל שוה אצלו ולזה ראוי התורה" (מהר"ל שם).

דווקא בעידן של קידמה זקוק העם היהודי למסגרות מעצבות כדמות המדבר שתאפשר לו להמשיך את המהלך הנצחי של 'מתן תורה'.

הקידמה וכלי התקשורת שהיא פיתחה הביאה ברכה לעולם. היא הפכה את העולם לכפר גלובלי, שבו המרחק הפיזי כבר אינו מהווה מחסום בין עמים ותרבויות. היא מאפשרת לעמים להסתייע זה בזה, ולהתברך במשאבי זולתם. אולם השכלול הזה הפך להיות זירה שבה מושקעים מאמצים רבים ללכידת תשומת ליבו של האדם. שכלולו גורם היצף של מידע ומשיכת תשומת לב השתלטות ומחנק, עד כדי התמכרות. בכך הוא גורם להסחת הדעת מהעצמיות, מהעולם הרוחני ומהאלוקות. ומהמשך המימוש של 'מעמד הר סיני'. דווקא בעידן זה זקוק האדם ל'פינת מדבר' למרחב סטרילי משוחרר מהשפעות חיצוניות שבו הוא יכול להתנתק לשעות  איכות מכל מסיחי הדעת למיניהם, למלא מצברים ולהתייחד עם עצמיותו ואלוקיו, עם נפשו דעתו ודתו.

 אנחנו עם שנולד מן המדבר -

לספר במדבר ולכבודה של ירושלים

אנחנו עם שנולד מן המדבר

אנחנו נולדנו במדבר

המדבר הוא תבנית  נוף מולדתנו

אנחנו אנשי המדבר

בהיותנו שכאלה

אנחנו מסוגלים לראות את הערך  האמיתי של כל דבר

ללא פאר ללא הדר

ללא יפוי ללא האדרה

רק הדבר על פי ערכו כמות שהוא ולא יותר

בהיותנו שכאלה אנחנו נולדנו מתוך הנס

במקום שאדם לא יכול  להוולד

ובמקום שאדם לא  יכול  להתקיים

על כן הנס אינו מפתיע אותנו

הוא מובנה עמוק בעומק ישותנו האישית והלאומית

בהיותנו שכאלה  אנחנו חשים את ההשגחה האלקית

אשר מלווה אותנו מאז  מיני קדם

בלעדיה לא היינו מתקיימים

המציאות הקיימת לא יכולה  להטעותנו

גם זמן רב מאז שיצאנו מן המדבר

לארץ נושבת

אנחנו עם שעלה מן המדבר\

ממדבר העמים מהגלות הארוכה

שם לא יכולה רגל אדם לעמוד

שם לא יכלה אומה לשרוד

והנה עלינו מן המדבר ונתקומם

 אנחנו עם שעלה מן המדבר

ופנינו לירושלים

כי אנחנו גם אנשי ירושלים

ולציון יאמר איש ואיש יולד בה

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון