ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

ניידים ונייחים – במדבר בציון ובירושלים

הפרשה בחיי המעשה – במדבר – יום ירושלים- תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

בעולם מתנהל מאבק איתנים בין המצדדים בזהות הלאומית כמרכיב מהותי וטבעי לאדם, שמשפיע גם על הזהות האישית, ובין המצדדים בראיה אוטופית ש'כל בני האדם זהים ושוים', ללא הבדל, כולל לא הבדל מגדרי. לדעתם הזהות אינה משקפת 'אמת אובייקטיבית' כלשהי אלא תהליך מלאכותי של 'הבניה חברתית'. לדידם הגדרת זהות יחודית שמבדלת מבחינה כלשהי, קבוצת אנשים מחברתה, או בין גברים לנשים מזוהה עם 'גזענות' לסוגיה. לדעתם מה שמניע את הגדרת הזהות הוא מאבקי כח ושליטה, בין ה'חזקים' ל'חלשים'. לשיטתם גם אין מקום לעסוק ב'זכויות האזרח', אלא רק ב'זכויות אדם', משום שבהכרח זכויות המעדיפות 'אזרח' שיש לו הגדרת שייכות למדינתו, 'מפלה' את זכותם של  אנשים אחרים שאינם אזרחים (כגון מסתננים וכו'). לכן הם מבקשים לטשטש את הזהות הלאומית כחלק מטשטוש של כל הזהויות, הדתיות, התרבותיות, והמגדריות.

המאבק הזה לא פוסח גם על התהליכים התרבותים בישראל. לפני כשנתיים יצא הספר "ניידים ונייחים" (של ד"ר גדי טאוב) שמבקש 'למסגר' את הויכוח ולהמשיג אותו ולתלות אותו בקשר ובמחוייבות של היחיד או הקבוצה למקום לאומה ולתרבותה. ה'נייחים' הם אלה שקשורים לתרבות יחודית אופיינית לעם ולמקום מסויים. לעומתם ה'ניידים' רואים בעצמם 'אזרחי העולם הגדול' ואת תרבותם כתרבות אוניברסלית, המשותפת לכל אדם באשר הוא. ולכן, מבחינה תודעתית הם לא קושרים את גורלם עם העם או עם מקום מסויים.

פרשת השבוע, וכך גם החומש כולו, נקרא 'במדבר' על שם הפסוק הראשון: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (במדבר א א). הפרשה עוסקת במפקד של שבטי ישראל, לפי יוצאי צבא, ובארגון המדוקדק של מחנה ישראל במדבר. מבנה המחנה מותאם לשהיה במדבר ולסדר התנועה בעת התניידותו במדבר ממקום למקום. בהמשך הספר מוזכרים גם אירועים מכוננים ומשבריים בתקופת המדבר, אירועים מכוננים שעיצבו את אופי האומה גם לעתיד. מכאן שהחומש נקרא 'במדבר' לא רק משום שם המקום בו נאמר, אלא משום שהוא משקף את מהות הספר. בהתאם לכך מכונה עם ישראל כעם ש'עלה מן המדבר': "'מי זאת עולה מן המדבר' (שיר השירים ח ה). וכי מן המדבר העלה אותם? והלא ממצרים העלה אותם! וכו'" (מדרש זוטא שיר השירים ג ו). ה'מדבר' ותהפוכותיו עיצבו את אופיו: "כל המעלה והדיבור שקנו ישראל הוא מן המדבר! וכן הוא אומר "מי זאת עולה מן המדבר", עילוין של ישראל הוא מן המדבר, תורה מן המדבר, מן מן המדבר, שליו מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, הלבישם רקמה והעדם עדי, והנעילם תחש, ונשא את ראשם, ונתיחסו למשפחותם, ונתחבבו לפני המקום, הכל מן המדבר, שנאמר (דברים ל"ב, י'): 'ימצאהו בארץ מדבר', וכו', וכן הוא אומר (ירמיה ל"א, א'): 'מצא חן במדבר'". (ש"ך במדבר א א).

הנוף המדברי נתפס כ'חד גווני' חסר אופי ויחודיות. אין בו צמחיה וגם הטופוגרפיה שלו דלה בפרטי נוף מיוחדים ומבדלים שמקשים על ההזדהות בשטח. אולם דווקא מתוך השהיה במדבר, מכונס ומבודל בתוך עצמו, ה'נידות' הכשירה את ה'נייחות'. עם ישראל גיבש את זהותו היחודית, הרוחנית והלאומית. אותה הוא הצליח לשמר מאז כבר יותר משלושת אלפי שנים, למרות האתגרים והקשיים שהיו מנת חלקו. התהליך המעצב שעברנו במדבר הכשיר אותנו להתנחל בארץ, להתמודד עם הצורך לכובשה, להתחבר לקדושתה העצמית, ולעלות קומה בעיצוב של זהותנו היחודית. אמנם נאלצנו לא פעם לאחוז במקל הנדודים, ולגלות מארצנו, אולם היה זה מתוך אילוץ ולא כאידאולוגיה.

הגרעין היסודי של החיבור לקדושת הארץ קשור לירושלים ולעליה לרגל למקדש 'שלוש רגלים בשנה'. ומכאן משאת הנפש של היהודים לירושלים, כמקום מעצב זהות, לאומנת ואישית, גם בקרב אלה שלא נולדו בה ולא ביקרו בה לעולם: "וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ" (תהלים פז ה). "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה" (כתובות עה ב). ובכל הדורות נשבענו: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהילים קל"ז ה).

קשר זה בא לידי ביטוי לפני חמישים וחמש שנים בשחרור ירושלים והר הבית. בפקודת היום של מוטה גור מח"ט הצנחנים, ובהתפרצות הרגשות של הלוחמים ליד הכותל. דתיים ושאינם דתיים עירוניים ובני קיבוצים מכל העדות והמגזרים עם הרב גורן זצ"ל ותקיעת השופר.

גם אוייבנו מכירים בכך ועל כן הם מנסים לתקוע טריז בין עם ישראל לירושלים, למנוע ממנו להניף בה את דגליו, ולאתגר את ריבונותו בהר הבית.

עדיין מהדהדים באזננו דבריו של מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בכותל לאחר  שחרורו: "אל כל עם ישראל, ואל כל אומות העולם, ידעו כולם שאנחנו עושים חידוש היסטוריה, חידוש ימינו כקדם. ההיסטוריה הישראלית חוזרת לתוקף נצח קדמוניותה, מעכשיו ולעולם, ולא נזוז מכאן אף פעם. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני."

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון