ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

מדינת רווחה או כלכלה חופשית

פרשה ומימושה – בהר -  הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות שמשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת הקרקע אחת לשבע שנים ולהפקיר את פרי השדה לכל דורש (ויקרא כה ו). מצווה המאזנת את הבעלות הפרטית המוחלטת של האדם על פירות שדהו והופכת אותם בשנה זו לרכוש הכלל. כסוג של שוויון חברתי. בשנה זו מתקיימת גם שמיטת כספים וביטול החובות. לאחריה מצוות היובל שמתקיימת אחת לחמישים שנה (ויקרא כה ז).  בשנה זו  יש שחרור גורף של העבדים לחופשי המבטא את הגבלת העבדות והשולטנות של איש על רעהו. נחלות שנאלצו למכור אותן במהלך השנים חוזרות לבעליהם המקוריים, סוג של צדק חברתי שמשמר בצורה מאוזנת את הזיקה של הנחלה למשפחתה המקורית. התורה מייצרת הזדמנות להתחלה כלכלית מחודשת, ומונע השתלטות נדלני"ת בלתי מרוסנת של בעלי ממון  על הנחלות. מתוך גישה שהארץ אינה בבעלות מוחלטת של הקונה: "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" (ויקרא כה כג). בהמשך, התורה גם קובעת את האפשרות 'לגאול' ולהשיב לבעליה קרקע שנמכרה בדלית ברירה, בלי שהקונה יוכל למנוע זאת (ויקרא כה כה). וכן איסור הריבית שקובע מסגרת הלכתית מוסרית למען הנזקקים להלוואה – שתהיה מתוך ערבות וסולידריות וללא כוונת רווח: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך  והחזקת בו וגו' אל תקח מאתו נשך ותרבית" (ויקרא כה לה-לו). בכך היא קובעת גם שהצמיחה הכלכלית במשק ומנועי הצמיחה יהיו מושתתים על רווח מנכסים ממשיים, מעבודה, מייצור ומתעשיה ולא על כסף שמייצר כסף. ומצוות עבד עברי שגם היא מאפשרת סוג של עבדות למטרות שיקום עבריינים ותמיכה קיומית במי שבא מאוכלוסית מצוקה נזקקת, אולם היא מטילה עליה הגבלות כבדות. ברמת הכפיפות של העבד לאדונו, ומשך תקופת העבדות. ומעניקה לו זכויות סוציאליות שונות.

בתקופה האחרונה – מתקיים פולמוס ציבורי על הגישה הכלכלית הנכונה למדינת ישראל. ואף קמה מפלגה שחרטה על דגלה גישה של 'חרות' וכלכלה חופשית כמעט אבסולוטית, ברוח הגישה הליברטריאנית האמריקאית של המאה הקודמת. ביסודה של גישה זו עמדה הרואה פגם מוסרי בכך שהמדינה מתערבת ברכושו של הפרט, ומגבילה את יכולתו ליזום מהלכים עסקיים וכלכליים ע"י מערכת של חוקים רגולטוריים. בנוסף היא טוענת שגם מבחינה פרקטית גישתם משחררת את המשק ממגבלותיו ומניבה הישגים כלכליים משופרים יותר. ואת הנזק העצום שגרמו הקומוניזם והסוציאליזם (בהתעלמות מהשפל שהביא הקפיטליזם בתחילת המאה הקודמת שהוליד את הסוציאליזם). לטענתה גם אין מן הראוי שהמדינה תכפה על הפרט להפריש מכספו לשכבות מצוקה נזקקות, ע"י גביית מיסי חובה. ולהותיר לפרט את החרות והבחירה לתת צדקה על פי רצונו.

כיוון שבראש המפלגה עומד אדם שומר תורה ומצוות וגם מרבית בוחריה, הדיון גלש גם לעולם היהדות וההלכה. לטענתם ה'חרות' והבחירה החופשית אינם רק ערכים אנושיים אלא גם ערכי התורה והיהדות. יש שכינו לקיחת כספים מהפרט, ע"י מיסוי, לטובת אחרים כאיסור 'גזל'. וטענו שמצות הצדקה והערבות ההדדית מוטלים על הקהילה ולא על המדינה.

מפרשתנו למדנו פרק בתפיסה הכלכלית-חברתית של התורה שאינה מצדדת באופן מובהק באחד מהדפוסים הכלכליים שבקצוות. היא לא קפיטליסטית ולא סוציאליסטית. היא תפיסה יחודית ומאוזנת. מצד אחד יש בה הכרה בקנין הפרטי, ובצורך לאפשר את התנהלות הכלכלה במעורבות רגולטורית מינימלית. ומצד שני היא דורשת ערבות הדדית קולקטיבית. 'ישראל ערבים זה לזה' סוג של מדינת רווחה. היא מצווה על הצדקה והחסד. ואף קובעת שניתן לכפות על היחיד לתת צדקה למען העניים והשכבות החלשות, בעל כורחו (ב"ב ח ב). היא דורשת 'צדקה ומשפט' - לקבל אחריות קולקטיבית על השכבות החלשות ואוכלוסיית המצוקה ולאפשר להם לשקם את מצבם הכלכלי. היא תובעת מהמערכת השלטונית למנוע התעמרות החזקים בחלשים ו'להציל עשוק מיד עושקו' ולרסן את הכח הבלתי מוגבל של בעלי ההון.

איזון זה מתבקש גם כיום מתוך התחשבות בצרכים של כלכלת שוק מודרנית. 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון