ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

ברכת ההכנות כערך עצמי

הפרשה בחיי המעשה – שמיני - פרה - תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

מי מבין הקוראים כבר החל בביתו את ההכנות המרובות לקראת הפסח? ומי מבינכם כבר השתעשע בעבר, ברעיון, שאולי השנה הקרובה, תלכו לבית מלון לכל הפסח ותחסכו את המאמץ והטרחה של הנקיונות וההכנות לפסח, יהי המחיר אשר יהיה?!

 כמה פעמים עמדנו בפני אירוע חשוב שדרש הרבה מאד הכנות וטרחה, והבענו משאלת לב שיהיה איזה קסם, ההכנות יעשו מעצמן ומיד, ונחסוך את הזמן והטרחה. או שמשהו יעשה את זה בשבילנו, ונוכל להגיע ישירות לאירוע, מן המוכן, ללא מאמץ?! למרות שברור לנו שזה לא יקרה, ונאלץ לעסוק בהכנות ולטרוח.

ה'הכנות' לקראת 'תכלית' או 'תוצאה' הן אחד מיסודות עולמנו. דברים רבים בו אינם נמצאים מן המוכן, וכדי שיהיו או יקרו עלינו להכינם בעצמנו. פעמים רבות אף לטרוח לשם כך. זאת לא תקלה, זה חלק מובנה מהמתכונת של עולמנו. אין זה דבר פשוט. עצם הצורך בהכנות מרובות ומטריחות עלול לגרום לתסכול!

ברור לנו שכדי להגיע לתוצאה איכותית כמעט בכל תחום יש להשקיע הכנות איכותיות. אולם אין להשוות בין ההרגשה התכליתית שממלאת אותנו בהשיגנו את התוצאה, לבין העיסוק בהכנות שהיינו מוכנים לוותר עליהן או לצמצמן, באמצעות 'קיצור דרך', ומשתוקקים לזכות לתוצאה מן המוכן. אולם האם זה נכון? האם העובדה שבעולמנו לרוב אין תוצאות ללא הכנות אינה אמורה ללמדנו שלא במקרה ברא כך הקב"ה את עולמו?!

לפעמים מקדישים הכנות של שבועות וחודשים לאירועים של שעה אחת קצרה. לפעמים קורה שלמרות ההכנות המרובות, והטרחה, חל שינוי ולבסוף האירוע לא יוצא אל הפועל! ואז התסכול גדול יותר. ישנן יחידות מבצעיות שמכינות את עצמן חודשים ארוכים לקראת מבצע מסויים, ולבסוף לא נוצרו התנאים למימושו והוא מתבטל!

כך גם בבנית בית למגורים, וגם ב'הכנות' לרכישת מקצוע בחיים. נדרשים שנים של הכנה ולימודים, לעיתים קשים, כדי לקבל הסמכה לעסוק במקצוע.

גם בבנית עולמנו הרוחני נדרשות 'הכנות' כדי להגיע לתוצאות, ולבנות קומה רוחנית. היקף ההכנות הוא כגודל התוצאה וההישג שאנו מבקשים להשיג. גם את התהליך החינוכי אפשר לראות כסוג של 'הכנה', מורכבת ורבת שנים, לקראת שנות הבגרות והעצמאות. שאז ההשקעה תממש ותישא פירות.

במבט שטחי נראה שהיחס בין ההכנה לבין התוצאה הוא כיחס שבין 'עיקר' ו'טפל'. התוצאה היא העיקר והתכלית, וההכנה היא רק 'אמצעי' כדי להגיע לתוצאה, כ'טפל' ל'עיקר'. אולם אם נתעמק בכך נגלה שפעמים רבות גם ההכנות הן מטרה בפני עצמה! ועלינו לנסות לראות את החשיבות העצמית שיש בהן.

השבת פרשת שמיני – פרה, נקרא על השלמת שבעת ימי המילואים וההכנות, ועל חנוכת המזבח והמשכן ביום השמיני. ביום זה הושגה התכלית של השראת השכינה ותחילת עבודת הקבע במשכן. האם ימי המילואים היו רק הכנה ותרגול לקראת חנוכת המשכן? חוץ משני קרבנות התמיד, הוקרבו ב'ימי המילואים' מידי יום קרבנות מיוחדים, וחד פעמיים! פר חטאת, שני אילים ושלשה מיני מנחות! מכך ניתן ללמוד שההכנות של 'ימי המילואים' אינן רק אמצעי, יש להם גם 'תכלית' עצמאית.

גם קריאת פרשת פרה, שיש אומרים שקריאתה היא מדאוריתא, יש בה מעין הכנה לטהרה מטומאה לקראת הפסח: "שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו" (משנה ברורה סי' תרפה ס"ק א). העיון בפרשת פרה (במדבר יט א-כב) מלמד שיש בה שני חלקים, הכנת אפר הפרה, (עד פס' יד) והתכלית - השימוש בה כדי לטהר טמאי מת (עד סוף הפרק).

אולם דיוק בתהליך הכנת האפר, מלמד שיש בה תכלית בפני עצמה! ולא רק אמצעי והכנה.

וכלל הוא בקרבנות: "שמכשירי קרבן כקרבן!" (רמב"ם עבודת יוה"כ ה כז). וכן הוא בכל המצוות, להכנה יש ערך עצמי: "וכן כל הכנה שאדם מכין לדבר מצוה היא גופא חשובה מצוה" (פלא יועץ 'הכנה'). על פי 'תורת ארץ ישראל' שבירושלמי ישנה גם ברכה על 'מכשירי מצוה' לפני השימוש בהם וקיום המצוה בגופם: "העושה סוכה לעצמו אומר: 'ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה' וכו'. העושה לולב לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב וכו'. העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה וכו'. העושה תפילין לעצמו וכו'" (ירושלמי ברכות ט ג). מכאן שלהכנה למצוה כשלעצמה יש חשיבות עצמית המצריכה ברכה.

בהקשר לכך ניתן להזכיר גם את הצורך להתכונן שעה אחת לפני התפילה, את העיסוק בהלכות החג שלושים יום קודם החג, החובה לעסוק בהכנות לשבת, ובכלל שהעולם הזה הוא הכנה לעולם הבא: "רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא; הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" (אבות ד טז), אולם לעולם הזה ערך בפני עצמו.

לסיכום: ככל שההכנה הנדרשת, באמת, ארוכה ותובענית יותר כך ערכה העצמי גדול יותר. לעיתים גם אנו יכולים לראות בדיעבד כיצד התברכנו מדברים שעסקנו בהם בהכנות, לא פחות מהתוצאות שנגרמו על ידן.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון