ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

החינוך מתחיל בבית

הפרשה בחיי המעשה – פרשת צו - הגדול -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

שבת פרשת צו השנה היא גם 'שבת הגדול' שבה אנו מציינים תחנה חשובה בהכנה לקראת הפסח. אנו מבקשים לעסוק במהות של ה'חינוך' היהודי ש'מתחיל בבית'. המושג 'חינוך' קשור במהותו לאירוע 'חנוכת המשכן' שבפרשה, שהתקיים בחודש ניסן (לדעת חכמים בר"ח ניסן).

החינוך הוא אחד ממרכיבי היסוד של החברה והמשפחה היהודית, בכל הדורות, 'החינוך מתחיל בבית'. הוא אתגר שהמשפחה עסוקה בו לאורך כל ימות השנה אולם בחג הפסח ובליל הסדר הוא מקבל דגש מיוחד. העידן המודרני מציב אתגרים מורכבים בפני החינוך בכלל ובפני ההורים המופקדים על החינוך שבבית. משימה תובענית זו צריכה להתבצע במקביל לשאר המטלות התובעניות והמורכבות המוטלות עליהם.

בימים אלה של הסגר מתמשך שבו מתקיימת שהות אינטנסיבית של המשפחות בבתים האתגר החינוכי שמתקיים בבית נעשה מורכב שבעתיים.

בסופה של הפרשה ובתחילת פרשת שמיני אנו מתואר תהליך 'חנוכת המשכן' שהתחיל בשבעת ימי המילואים והסתיים ביום השמיני בהקמת המשכן. עליו נאמר: "ויקריבו הנשיאים את 'חנוכת המזבח' ביום הִמָּשַׁח אותו ויקריבו הנשיאים את קָרְבָּנָם לפני המזבח" (במדבר ז י). הקמת המשכן היתה בחודש ניסן: "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן" (שמות מ יז).

'חנוכת הבית' התקיימה גם בזמן הקמת המקדש הראשון ע"י שלמה (מלכים א' פרק ח ס"ג). וגם בהקמת הבית השני (עזרא ו טז).

רש"י ביאר בכמה מקומות את המשמעות של המושג 'חינוך' כפעולה שמתחילה להכשיר את הדבר ליעודו: "והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה. וכן (משלי כב): 'חנוך לנער' (במדבר ז): 'חנוכת המזבח',  (תהלים ל): 'חנוכת הבית' וכו'" (רש"י בראשית יד יד). זהו המשותף שבין פעולת החינוך באדם, במשכן בבית המקדש ובביתו של האדם, שבחנוכת הבית הוא מייעד את הבית בתחילת השימוש שלו לשם היעדים הרוחניים שלשמו הוא קיים, ובתוך הבית לאותו ייעוד יחנכו גם את הצאצאים.

רש"י קושר בין המושג 'חינוך' לבין 'ימי המילואים' שבא מלשון 'מלוי ידיים', הכשרת הכהנים לעבודתם העתידית במשכן:  "'ומלאת יד אהרן ויד בניו' פירש רש"י: 'על ידי הדברים האלה', דהיינו: כל העבודות שהיו בימי המלואים. לפי שהמילוי דשם פירושו: 'חינוך' שכתב רש"י שם זה 'מילוי ידים' וה'חינוך' היה ע"י כל העבודות, וכן לעיל בפרשה זו פירש"י: ''למלואים' - ליום חינוך כהונה'" (הט"ז ויקרא ח כב).

הציוי על הפסח היה במצרים בר"ח ניסן: "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" (שמות יב ג). עשור ב"יום שבת היה. ולפי שעשו בו ישראל מצוה ראשונה כגון: מקח הפסח בעשור נקרא 'שבת הגדול'" (חיזקוני שם). זה מקורו של שבת הגדול.

ויש מי שפירש שנקרא כך מפני הנס הגדול: "שבת שלפני הפסח קורין אותו 'שבת הגדול' והטעם: לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים מקחו בעשור וכו'.  ונמצא שי' בחדש היה שבת, ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו, ושאלום המצריים: למה זה לכם? והשיבו: לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו! והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר! ועל שם אותו הנס קורין אותו 'שבת הגדול'" (טור או"ח תל).

הציווי על קרבן פסח, מופנה לבית ולמשפחה כיחידה אחת: "שה לבית אבות - למשפחה אחת, הרי שהיו מרובין יכול שה אחד לכולן? ת"ל: 'שה לבית'" (רש"י שמות שם). מכאן למדו חכמים שכל המשפחה נמנים על הקרבן והחיוב של האכילה מוטל גם על הקטנים שבמשפחה.  

בזמן אכילת הפסח בליל הסדר גם מקיימים את מצוות 'והגדת לבנך' יסודות חינוכיים רבים מתקיימים במעמד זה. עצם סיפור יציאת מצרים הוא שורש האמונה והיהדות, שאותו מעבירים מ'אבות לבנים'. המצוה היא דווקא על האבות וההורים משום שהם הבסיס לחינוך לא רק במה שהם אומרים אלא בעיקר באופן שהם מיישמים את הדברים ומהוים דוגמה לבניהם: 'החינוך מתחיל בבית'. בלילה ישנה הדרכה גם כיצד להתאים את המסר החינוכי ליכולת הקליטה של הבנים– 'על פי דעתו של בן', ו'כנגד ארבעה בנים דברה תורה'. ולכל בן יש לספר על פי יכולתו. ויש לעשות שנויים כדי לעורר את הבנים לשאול, כדי שתהיה אזנם כרויה לקבל את התשובה. ועוד. (עפ"י רמב"ם חו"מ פ"ז). ליל הסדר אמור להיות לילה חינוכי רוחני משמעותי שיקרין על כל השנה.

בנין המשפחה וחינוך הבנים בעידן המודרני מעמיד אתגר גדול בפני ההורים. בימים אלה של סגר והתכנסות של המשפחה הגרעינית בבית על ההורים להתמודד עם אתגר מורכב יותר. מצד אחד הוא עלול להוות מוקד לחיכוך ומתחים, ומצד שני הוא יוצר חשיפה ושהות משותפת שיוצרת הזדמנות לפעולה חינוכית עמוקה.  

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון