ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

חובה להתעשת ברגע האמת

הפרשה בחיי המעשה – פרשת תרומה - הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

מה בין הקמת המשכן, לבחירות שבפתח?

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח). הקמת המשכן והשראת השכינה הם 'בנין אב' להבנת מורכבות המימוש של רעיונות ואידאלים בתוך המציאות המוגבלת בה אנו חיים.

"שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה, ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', אמר: רבונו של עולם: 'כי האמנם ישב אלוקים על הארץ?! הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי' (מלכים א ח כז). אמר לו: משה, לא כשם שאתה סבור, אלא עשרים קרש בצפון, ועשרים בדרום, ושמונה במערב, ושמונה במזרח, ואצמצם שכינה שלי ואשכון ביניהם" (תנחומא כי תשא י).

השכנת שכינה אלוקית אינסופית בתוך בית גשמי מוגבל בגודלו עוררה אצל משה רבנו תמיהה ורתיעה; כיצד הדבר יתכן. תשובת הקב"ה עמוקה מיני ים; רצונו 'לשכון ביניהם' - בעולם המוגבל, כחלק ממנו. לשם כך הוא 'יצמצם' את שכינתו ולא יביא לידי ביטוי את אינסופיותו המוחלטת: "מניח אני את העליונים, וארד ואשכון ביניכם, וכו'. נתאוה הקב"ה; כשם שיש לו דירה למעלה, כך יהא לו דירה למטה" (תנחומא בחוקתי ה). זהו הפתרון של הפרדוקס; הנראות של מקום שכינתו האינסופית הוא מבנה מצומצם ומוגבל של 'עשרים קרש בצפון ועשרים בדרום, וכו''.

בדברי המדרש יש עיקרון כללי: המציאות הגשמית המוגבלת מלאת החסרונות והפגמים מהווה 'דירה' לאינסוף האלוקי שכולו שלימות וטוהר! בדומה לכך גם מימוש הקדושה, הערכים והאידאלים בחיי המעשה. הם באים מעולם הטוהר, השלמות והאמת, אולם כשהם יורדים ומצטמצמים לעולם האנושי והמעשי הם נוצקים בכלים מוגבלים ורבי חסרונות. מי שמצפה לראות אותם מתממשים בשלמותם ולא יסתפק בפחות מכך עלול להתאכזב. זאת הסיבה שדווקא אנשים אידאליסטים מתקוממים כנגד המצב הבלתי נמנע שהאידיאל לא מתממש במציאות בשלימותו. והם הראשונים לבקר את אלה המבקשים לממש את האידיאל שהם מאמינים בו, שכן אין סיכוי שהמימוש יהיה מושלם. הם יעמדו בראש המבקשים לפעול כנגדם ולהדיחם. אולם אם אכן 'יצליחו' בכך ימנע מימוש האידיאל שהם עצמם מאמינים בו. כי בעולמנו אם ישנה ברירה בין 'הכל או כלום!' כנראה זה יהיה 'כלום'!

זהו כנראה גם פשר המחלוקת בין הדעה שהציוי על הקמת המשכן היה, מלכתחילה, מיד לאחר מתן תורה, כדי לחבר את השכינה לעולם המוגבל: "וכיון שקיבלו ישראל עול שמים בשמחה ואמרו: 'כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע', מיד אמר הקב״ה למשה שיאמר לישראל שיעשו לו משכן" (אליהו רבא יז).

ובין הדעה שהוא היה רק לאחר משבר חטא העגל ושבירת לוחות הברית שניתנו מסיני: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם": אימתי נאמרה למשה הפרשה הזו של משכן? ביום הכפורים עצמו, וכו'. ואתה מוצא שביום הכפורים נתכפר להם, ובו ביום אמר לו הקב"ה: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'". (תנחומא תרומה ה). כ'תיקון' או כ'לקח' מהמשבר; שרק השלמה עם צמצום השכינה בין 'עשרים קרש בצפון ועשרים בדרום' תאפשר את השראתה ותמנע את שבירת הלוחות בעתיד.

האידאל הדתי לאומי הוא אידאל נעלה ויסודי ביהדות. הוא משלב בין קודש לחול ובין התורה לחיי המעשה, של הפרט והאומה. אידיאל זה הפך כבר לפני יותר ממאה שנים לתנועה רעיונית שיש לה מוסדות חינוך ותורה יחודיים, תנועות נוער מובילות, תנועת התנדבות עניפה, מפעל התיישבות מפואר וגרעינים בפריפריה. בשנים האחרונות יש בו גוונים שונים. בניה של התנועה משתלבים ותורמים תרומה יחודית בכל מוסדות המדינה, ומובילים בהגנת המדינה, בכלכלה ובמדע. מדינת ישראל זקוקה למפלגה שתייצג את האידאל הזה ותממש אותו. וגם שיהיה מי שיעמוד על המשמר שמוסדות אלה יקבלו את המשאבים שיאפשרו להם להמשיך את פועלם למען המדינה. הטענה שמדובר על גישה 'סקטוריאלית' היא הבל. משום שהצרכנים של פירות ה'מוסדות' האלה הם כלל אזרחי המדינה. אולם מטבע הדברים מפלגה היא כלי אנושי פוליטי מוגבל. ויש שהיא גם עושה טעויות. מי שמתנה את תמיכתו בה בתנאי שתהיה מפלגה מושלמת ישאר בלא כלום. הימנעות מהצבעה (שנותנת כח ליריבים הפוליטיים) או הצבעה למפלגה שאינה חורטת אידיאל זה על דגלה יפגע ביכולת לממש את האידיאל הדתי לאומי בחיי המדינה.

אנו מתקרבים לרגע האמת. אני פונה לאחי בני ובנות התנועה הדתית לאומית היקרים. ברגע האמת חייבים להתעשת.

מצביעים 'טֵי"ת בֵּי״ת'!

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון