ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

'והיו לאחדים' דתיים מסורתיים חילוניים וחרדים

הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – יתרו – שבת מברכים- תשפ"א  

תמונות המתקהלים בהלויות, בהפגנות ובמסיבות הסעירו השבוע את הרוחות. בצדק. אל מול מספרים הולכים וגדלים של נפטרים, חולים קשים ומונשמים, היינו מצפים, מכולם, דתיים, מסורתיים, חילוניים וחרדים, את המובן מאליו, לגלות אחריות וערבות הדדית כ'עם אחד' המצוי בשעת חרום. שנתעלה כולנו מעל המחלוקות אל מול חומרת המצב. ונתאחד כולנו ב'לב אחד כאיש אחד'. שנהיה 'מאוחדים' מבלי לדרוש שנהיה 'אחידים'. כאיש הדואג לשלום אחיו ומאמצו אל ליבו גם אם הוא שונה ממנו. וגם אם הדבר דורש ממנו לשנות את ההתנהלותו. ובאם הוא נדרש להוכיחו על  התנהלות בלתי ראויה, הוא עושה זאת 'ללא הנחות' אבל גם באופן מידתי, הנאמן לעובדות ולא בדרך של הסתה. לא בהשתלחות איש באחיו ובשימוש בפייק ניוז. שנכיר בקושי האובייקטיבי שנוצר מנזקי הנגיף ולא נתפתה למצוא לנו 'שעיר לעזאזאל' ונטיל את  כל האשם במשבר הקשה על מי מאחנו. ושלא 'יתפוס' מי מאתנו 'טרמפ' על המשבר כדי לסגור עם אחיו חשבונות ישנים, אידאולוגיים, פוליטים או דתיים.

בפרשה נקרא על מעמד הר סיני: "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני, ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט ב). "'ויחן שם ישראל' - זה שאמר הכתוב: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" - בקש הקב"ה ליתן תורה בשעה שיצאו ישראל ממצרים, והיו חולקים זה על זה, והיו אומרים בכל שעה: "נתנה ראש ונשובה מצרימה",  מה כתיב: "ויסעו מסוכות ויחנו באתם", שהיו נוסעים במריבה וחונים במריבה. כשבאו לרפידים הושוו כולם ונעשו 'אגודה אחת', ומנין שנעשו אגודה אחת, שנאמר: "ויחן שם ישראל", 'ויחנו' אין כתיב כאן אלא 'ויחן', אמר הקב"ה: התורה כלה שלום, ולמי אתננה לאומה שאוהבת שלום, הוי: "וכל נתיבותיה שלום" (תנחומא ישן יתרו ט').

בכל המסעות והתחנות במדבר עד כה, "היו חולקים זה על זה". בעלי התקוה שרצו בכל מאודם להמשיך במסע לארץ ישראל עם קצרי הרוח שבקשו לשוב מצרימה. והיו מאשימים זה את זה במצב הקשה של החיים במדבר. רק כאשר הכירו בגודל השעה, וזכו לשעה של אחדות, ונעשו 'אגודה אחת' נפתח חלון הזדמנויות הסטורי חד פעמי– שאיפשר לזכות במתנה ולקבל את התורה.  ומכאן לדורות: "'אתם נצבים היום', מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם שנאמר (ישעיה ס) "והיה לך ד' לאור עולם". אימתי, בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת, שנאמר: (דברים ד) "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום" בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת, ואלו נוטל אחת, אחת אפי' תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר: (ירמיה ג', ד') "בימים ההמה ובעת ההיא נאם ד' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו'' כשהן אגודים מקבלין פני שכינה" (תנחומא נצבים א). אם מבקשים אנו להאיר לנו את האפילה עלינו לבקש את האחדות.

לא במקרה נסמכה נבואת תחיית 'העצמות היבשות' לתחיית האחדות: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו.  וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך. וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמור הלוא תגיד לנו מה אלה לך וגו'. דבר אליהם וגו'. והיו העצים אשר תכתוב עליהם בידך לעיניהם. ודבר אליהם: כה אמר ד' אלוקים הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם למלך, ולא יהיו עוד לשני גוים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (יחזקאל פרק לז).

"והיו כאחדים". אל מול החרופים והגידופים, על המתקהלים מכל הקהלים, נזכור שנגזר עלינו לחיות כאחים.

ובשבת מברכים לחודש הפורים– נקרא: "לך כנוס את כל היהודים". 

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון