ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

קשיים אמיתיים או מדומים
הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – בשלח - תשפ"א  
ישנם רגעים נפלאים בחיים אולם גם לא מעט רגעים של קושי. ההתמודדות עם קשיים היא חלק מהדינמיקה של החיים. לא כל הקשיים הם באותה רמה. יש קשיים שגרתיים שניתן להתמודד אתם בצורה קלה יחסית, ומנגד ישנם קשיים יוצאי דופן שמבחינה אובייקטיבית ההתמודדות אתם היא בלתי אפשרית. בתווך בין אלה לאלה, ישנם קשיים גדולים, שההתמודדות איתם קשה אך אם מתאמצים ומגייסים כוחות ותעצומות נפש היא אפשרית. פעמים שהאדם נשבר מלכתחילה ואין לו כוחות לגייס את תעצומות הנפש.  ישנם אנשים מפונקים שגם קושי שגרתי קשה להם מאד, והם נכנעים ולא מנסים להתמודד. התמודדות מוצלחת עם קשיים יוצרת תחושת מסוגלות, שמקלה על ההתמודדות עם קשיים נוספים בעתיד. מאידך, ישנם שנוטים לייצר קשיים מדומים או להגזים ולהעצים את הקושי יותר ממה שהוא באמת, ולפעמים אף להציג אותו כבלתי אפשרי להתמודדות. פעמים רבות זה משרת צורך שלהם, להשחיר את התמונה כדי להשיג משהו.  הערכת הקושי צריכה להיות מידתית. מצד אחד לא להפריז ומצד שני לא להקל ראש בקושי, לבטל או לזלזל בו. ההתמודדות עם הקושי היא סובייקטיית ומשתנה מאדם לאדם. פעמים רבות כאשר הערכת הקושי נדרשת בהקשר אישי, או ציבורי, מומלץ לבחון אותו ע"י דרוג רמת הקושי מ1 עד 100. לשם כך נקבע סולם: הדבר הכי קשה שאנו מכירים יהיה רמה 100 ומנגד קושי קל יחסית להתמודדות יהיה רמה 1. וכעת נשאל באיזה מידה המקרה הנדון קרוב ל-1 או ל100.
בתחילת הפרשה משרטטת התורה את תוואי המסע של עם ישראל לארץ ישראל, בציר מאגף, דרך המדבר, ולא בדרך הקצרה, דרך ארץ פלישתים: "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא, כי אמר אלקים, פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף" (שמות יג יז-ח). הקביעה האלוקית  'פן ינחם העם בראותם מלחמה' מציינת אבחנה אובייקטיבית של הקושי.  בהיותו עם עבדים שזה עתה יצא לחופשי: "אמר הקב"ה כך גלוי לפני אם יהיו מנוסים לא יעמדו בנסיון" (חזקוני שם). למרות שאם הקב"ה היה רוצה היה מעצים באופן ניסי את יכולת העמידה של העם באתגר הקשה: "שהסב ד' אותם מן הדרך הישרה שהיא הייתה המטרה הראשונה, מחמת חשש מה שאין יכולת לגופותיהם עליו כפי הטבע, וכו'. שאין בטבע האדם שיגדל בשעבוד העבדות בחומר ובלבנים וכדומה להם, וישטוף ידיו לשעתו מלכלוכם, וילחם עם ילידי הענק, מיד, וכו'. שניהלם ד' בעיכובם במדבר עד שנתאמצו נפשותיהם , כפי שכבר ידוע כי המדבריות ופראות הגוף מביאים אומץ, והפך זה מביא מורך, וגם נולד עם אשר לא הורגל לכניעה ולעבדות, וכל זה היה בציווים אלהיים על ידי משה רבנו, וכו'. ואיזה מונע היה לד' מלהוליכם דרך ארץ פלשתים, ויתן להם יכולת להתייצב למלחמות, ואין צורך לכל הסיבוב הזה בעמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, וכו'. שכל הנסים, ואף על פי שהן שינוי טבע של מצוי מאחד הנמצאים, הרי טבע אישי בני האדם לא ישנה אותם ד' כלל על דרך הנס" (מורה נבוכים ח"ג ל"ב, עיי"ש ההקשר).
יש שפירש שאובייקטיבית היו יכולים לעמוד באתגר הקשה, רק לא היו להם תעצומות נפש ורוח לחימה: "אילו היה הדבר תלוי ברצונם, היו שבים לעבדות מצרים, כדברי הכתוב, בראתם מלחמה בדרכם אל העצמאות שתבטיח את חירותם, וזאת למרות: וחמשים עלו בני - ישראל מארץ מצרים! החרב לא נעדרה ממותנם, אך אומץ הגבורה ורוח הלחימה נעדרו מליבם, ובעיקר הם חסרו עדיין מידת הבטחון בה', אותה מידה הנותנת לאדם רצון ואומץ - לב, כוח והתלהבות לכל דבר ובכל הנסיבות, שהרי יודע הוא כי הכל בידי שמים"  (רש"ר הירש שמות שם).
משבר הקורונה שאנו מצויים בו יוצר קשיים מכל שלושת הרמות של הקושי: השגרתי, הבלתי אפשרי, וזה שבאמצע. קשיים בתחום הבריאותי – שגורם למספר גדול של חולים ונפטרים ל"ע,  הנפשי – מתחים ולחצים בשל הסגרים והמגבלות, והכלכלי – רבים שלא מתאפשר להם להתפרנס כבשגרה. במקביל, אנו נמצאים תקופה ארוכה בתוך משבר פוליטי מתמשך, שאינו מגיע להכרעה. במצב מתוקן היתה מתקיימת הפרדה בין השניים, וההתמודדות עם משבר הקורונה והדברת הנגיף תיעשה בשילוב ידיים, ובאחדות. אולם, לצערנו, משמש משבר הקורונה כקלף פוליטי. לשני הצדדים. מצד אלה המבקשים לתרגם את ההצלחות בטיפול במשבר לאלקטורט פוליטי, להצניע את הכשלונות וליפות את תמונת המצב (את עצם המגפה וחלק ממחיריה לא ניתן לזקוף לחובתם), ומנגד אלה המבקשים להצביע על הכשלונות כדי לנגח את ההנהגה הקיימת. בין היתר ע"י העצמת  הקושי של הציבור בתחום הבריאותי החברתי והכלכלי, מעבר למה שהוא באמת, והשחרת תמונת  המשבר, מעבר לממדיו האמיתיים. 
צריך לומר לאלה ולאלה: זה שקוף, הציבור אינו תמים. אם רוצים לזכות באמון הציבור צריך להציג את תמונת הקשיים בצורה כמה שיותר אמינה ומדוייקת.

יש עוד תחומם נוספים במהלך משבר הקורונה בהם נדרשים גורמים שונים להעריך את מידת הקושי כדי לקבל החלטות ולהנחות הנחיות. כגון בעת פתיחת הסגר בהדרגה, איזה תחומים יפתחו ראשונים כי להם יותר קשה (בהתחשבות גם במידת ההשפעה שלהם על היקף ההדבקה). וכן בתחום השיקול ההלכתי כגון בשאלה שהועלתה לקראת הסגר בליל הסדר, בהתחשב בקושי של בני הגיל השלישי, יש שהעצימו את מידת הקושי הכללי של בני הגיל השלישי, בשל הבדידות והנתק מבני משפחותיהם, וטענו שצריך לנקוט בקולות הלכתיות מפליגות. בכל אלה צריך להשמש בכלי שיאפשר הערכה מדויקת ככל הניתן של מידת הקושי ולא לנטות להפרזה.

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון