ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

יציבות רוחנית במציאות חיים משתנה

הפרשה בחיי המעשה – פרשת בא -  הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

מכת החושך שבפרשתנו שונה משאר המכות. אין בה פגיעה בגוף, ברכוש או בתשתיות של מצרים. היא מנעה מהמצרים את האפשרות לתפקד ולנוע בחופשיות במשך שלושה ימים. חכמים בארו שהמכה כוונה גם לסרבני הגאולה בעם ישראל: "חושך למה הביא עליהן? יתברך שמו של הקב"ה שאין לפניו משוא פנים, והוא חוקר לב ובוחן כליות. לפי שהיו 'פושעים' בישראל שהיה להן פטרונין מן המצריים, והיה להן שם עושר וכבוד ולא היו רוצים לצאת. אמר הקב"ה: אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו, יאמרו המצריים כשם שעבר עלינו כך עבר עליהן. לפיכך הביא על המצריים את החושך ג' ימים כדי שיהיו קוברין מתיהם ולא יהיו רואין אותן שונאיהם, ויהיו משבחין להקב"ה על כך" (שמות רבה פרשה יד ג). ה'מקורבים' למלכות מצרים (ואולי אף 'משתפי הפעולה') נהנו מתנאי חיים מועדפים ולכן לא רצו לצאת ממנה. אולם מסתבר שלא רק הם. שכן רק כחמישית מבני ישראל יצאו ממצרים: "'וחמושים עלו בני ישראל': אחד מחמשה!" (תנחומא בשלח א). מה היתה הסיבה שגרמה למי שסבל מאד מהשעבוד להעדיף להישאר בה כעבד, ולא לרצות בשינוי וביציאה לחירות?

ה'עבדות', השעבוד והסבל גורמים לשחיקה ולתשישות נפשית עד לכדי יאוש האדם מגורלו. הסבל וההשפלה הקשים, עשויים לגרום לעבד לקיבעון, להתרגל למצבו. לעיתים אף להעדיף את הסבל המוכר על פני החשש הכבד מפני שינוי ומפני ה'לא נודע', של החיים במדבר, ומהמלחמות, שעלולים להיות אף קשים יותר. תחושה זו באה לידי ביטוי בדברי היאוש של בני ישראל בעמדם אח"כ לפני ים סוף: "הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמור: חדל ממנו ונעבדה את מצרים! כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר" (שמות יד יב).

הקיבעון גם עלול להביא לאידיאליזציה של הגלות. ככל שהגלות התארכה כך היו כאלה שביקשו לראות בה אידאולוגיה; 'לכתחילה' ולא 'בדיעבד'. (בדומה לתופעה שאנו מכירים מההיסטוריה המאוחרת יותר של עם ישראל, בגלות בבל, ובגלות האחרונה - מבית שני עד ימינו אלה).

לעומת הנטיה לקיבעון מפני שינוי בצורת החיים, בתחום הרוחני והאמוני התחולל שינוי עצום, עד כדי התבוללות רוחנית: "עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן, וכו'. וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן" (רמב"ם הלכות ע"ז א ג).

"ודע שיש מסורת קבלה ביד רז"ל שישראל נתלכלכו כל כך בשיקוצי מצרים עד שבערב פסח נכנסו בהיכל מ"ט (של שערי טומאה, א.ש.) שאם ח"ו היו מתעכבים יותר היו נכנסין בהיכל נ' ושוב לא היה להם תקנה עולמית" (חסד לאברהם מעין שני נהר נו, עפ"י זוהר חדש יתרו).

בחסדי ד' זכינו לצאת משעבוד מצרים לגאולה פיזית ורוחנית. ו"בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" (רמב"ם חמץ ומצה ז ו). עלינו ללמוד מהכשל של שעבוד מצרים לדורות. צריך לשמר את היציבות הרוחנית והאמונית מחד גיסא תוך כדי התמודדות עם השינויים התכופים במציאות החיים והסתגלות אליהם.

אנו מצויים בעידן שבו מתחוללים שינויים דרמטיים בקצב מהיר; מסביב לנו שינויים גיאופוליטיים המשפיעים על יחסי הכוחות בזירה הבינלאומית, שינויים טכנולוגיים ותרבותיים המשפיעים על אורח החיים ואיכות החיים ועל האצת קצב החיים. אלה מצטרפים לשינויים נוספים שמזמנים לנו החיים הבוגרים: נישואין וזוגיות, ניהול משפחה, גידול וחינוך ילדים, נשיאה בעול הפרנסה והקיום, ועוד. השינויים מחייבים התמודדות והסתגלות למצבים חדשים. לא לחשוש משינויים ולהתקבע בקיים, הגם שיש בהם מרכיב של אי וודאות, יציאה מאזור הנוחות המוכר, ותחושה של אבדן שליטה זמנית במצב. השינויים הם הזדמנות להתקדמות והתפתחות.

אתגר קיום התורה בחיי המעשה מצריך לפעול במקביל; מצד אחד - לשימור היציבות בעולם הרוחני והאמוני באופן שימנע שחיקה, ומצד שני - הסתגלות לשינויים במהלך החיים למניעת קיבעון. 

No Photojayafiller@gmail.com" />

ReplyReply allForward

צור קשר

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון