ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

ויט שכמו לסבול

פרשה ומימושה - לפרשת ויחי - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט 

סיפור נפילתו בשבוע שעבר של סמ"ר יובל מור יוסף הי"ד שהיה תלמיד ישיבת ההסדר קרית אונו, פותח צוהר למהפכה שהתחילה לפני כשני עשורים. לסיפורם המופלא של בוגרי תיכונים דתיים שלא למדו בישיבות תיכוניות ומשתלבים בישיבות הסדר ועושים חייל.

בסיומה של הפרשה מברך יעקב את בניו. בברכתו ליששכר נאמר: "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד" (בראשית מט יד). ברש"י שם הביא שני פירושים: האחד הישגים יוצאי דופן של יששכר אליהם הגיע בלימוד התורה בזכות 'ויט שכמו לסבול'. והשני מצביע על יכולת ייחודית של שבט יששכר בשדה הקרב בזכות אותה תכונה: "ויט שכמו לסבל - עול תורה. ויהי - לכל אחיו ישראל. למס עובד - לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין, שנאמר: 'ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יורה ישראל, ראשיהם מאתיים' (דה"א י"ב ל"ג), מאתיים ראשי סנהדראות העמיד, וכל אחיו על פיהם... ואונקלוס תרגמו בפנים אחרים: ויט שכמו לסבול - מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר, ויהי האויב כבוש תחתיו למס עובד" (רש"י שם).

הנכונות להתאמץ, להתמודד עם קשיים, ולשאת בעול, היא תכונה שמניבה פירות בעולמה של תורה, והצמיחה מבני יששכר ראשי סנהדרין לרוב. והיא גם מניבה פירות בעת קרב כאשר נדרש מאמץ עילאי. לא בכדי נסמכו שני פירושים אלה לאותו פסוק. שני תחומים אלה נובעים משורש משותף. הגבורה בשדה הקרב והגבורה הרוחנית שנדרשת להתגדלות בתורה הם שני צדדים של אותה מטבע. עקרון זה מצאנו גם במלחמת עמלק הראשונה, כאשר משה מצווה ליהושע לבחור את הלוחמים למשימה: "בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק" (שמות יז ט). מהן התכונות שעל פיהן נבחרו הלוחמים? "בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא. שתהא זכותן מסייעתן" (רש"י שם). כלומר הלוחמים נבחרו על פי גבורתם הפיזית וגם על פי המעלה הרוחנית והמוסרית שלהם. האם מדובר בשתי תכונות אופי שונות ומנוגדות, או בתכונות שמשלימות זו את זו. הנצי"ב פירש שהם שני צדדים של אותה מטבע הגבורה: "'בחר לנו אנשים' - גיבורים כדרך מלחמה בדרך הטבע. ובתרגום איתא 'אלו בעלי פיקודיא', היינו גיבורים במלחמתה של תורה, שהמה מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית כמו שכתבתי כמה פעמים" (העמק דבר שם).

עם שיבת עם ישראל לארצו אנו נוכחים מחדש שקיימת זיקה הדוקה בין השניים בין הגבורה בלימוד התורה לבין הגבורה בשדה הקרב. ובין חיזוק המוטיבציה ללימוד התורה וחיזוק המוטיבציה לשרות  משמעותי וקרבי בצה"ל.

לפני כעשרים שנה יזם של הרב יהושע ויצמן שליט"א מהלך שמטרתו פתיחת שערי ישיבות ההסדר והנגשת עולם התורה לציבור גדול של בוגרי התיכונים הדתיים. ולאפשר להם להתחבר ללימוד תורה משמעותי משולב עם שרות צבאי איכותי. בשנותיו הראשונות של מפעל ישיבות ההסדר, לא התאפשר לתלמידי התיכונים הדתיים להשתלב בישיבות. היתה מגבלה טכנית וחוקית, וגם פער לימודי שלא אפשר להם להשתלב. רק בודדים הצליחו בכך. כיום ישנם כל שנה מאות בוגרי תיכונים שמשתלבים בישיבות ההסדר. מהם גם שעלו והתעלו בלימוד התורה ומשמשים כיום כרבנים חשובים.

יובל מור יוסף הי"ד למד בתיכון דתי באשקלון. לאחר סיום התיכון הצטרף לישיבת ההסדר בקרית אונו שיועדה לבוגרי תיכונים דתיים.  רבותיו מעידים שבישיבה התקדם בצורה מיוחדת בלימוד התורה. כבן ישיבה ותיק. במקביל לכך הוא גם התחזק ברצונו להתגייס לשרות קרבי ומשמעותי בצה"ל. יובל הי"ד היה יכול להיפטר משרות קרבי בשל מצבו המשפחתי המיוחד. אולם הוא התחזק ברצונו לשרת שרות קרבי ולשרת את המדינה בצורה המכסימלית. לאחר השרות תכנון לחזור ללימוד התורה בישיבה. כמה סמלי ומצמרר הדבר שיובל הי"ד התנדב להחליף את חבריו במשימה בה נפל. דמותו האצילה כבן ישיבה ולוחם תהווה השראה לעוד רבים מבוגרי התיכונים שיבואו אחריו.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון