ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

הבחירה והתמודדות עם הקשיים

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה- לפרשת ויחי  – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

 

ברכותיו של יעקב לבניו נוגעות לאופיים של הבנים, בהווה ובעתיד. יעקב משתמש בדימוי לבעלי חיים שונים. אנו מבקשים ללמוד מכך כללים ועקרונות לעולמנו, כאן ועכשיו.

בברכתו של יעקב ליששכר הוא מדמה אותו ל'חמור גרם', ומדגיש את אופיו של יששכר שהיה נכון לשאת על כתפו משא כבד ולעמוד בקשיים רבים ובזכותם הצליח: "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים וגו', ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד" (בראשית מט טו). "'יששכר חמור גרם' - רצה לומר חזק ובעל גרמים וסובל משא גדול וזה הוא שאמר: 'ויט שכמו לסבול'" (ספר השורשים לרד"ק - ערך גרם).

הדימוי לחמור שהוא בהמת עבודה ומשא שנכון לשאת משאות כבדים ולהתאמץ מאד, ולא לסוס שהוא בעל חיים אקסלוסיבי יותר, בא להדגיש שאופיו של יששכר הוא הנכונות לעמול ולקחת על עצמו אתגרים קשים מאד, בלי לחפש לעצמו הקלות ותנאי מחיה משופרים. מהמשכו של הפסוק אנו למדים שהנכונות לשאת בקושי הוא שהביא את יששכר להישגים נדירים. אנו מבקשים ללמוד מכאן על תהליכי הבחירה של האדם.

חכמים פרשו את הפסוק בכמה תחומים. בתחום התורני: "ויט שכמו לסבול - עול תורהויהי - לכל אחיו ישראל,  למס עובד - לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין שנא' (דה"א יב): 'ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים'. מאתים ראשי סנהדראות העמיד וכל אחיהם על פיהם. וכו'" (רש"י שם). כלומר, הנכונות של יששכר לעמול בתורה ולהתמודד עם אתגרים קשים בלימוד הביאה אותו להישג חסר תקדים שממנו יצאו מאתיים ראשי סנהדראות. תחום נוסף הוא ירושת הארץ והביטחון: "'ויט שכמו לסבול עולה של ארץ ישראל ויהי למס עובד', רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן רבי אלעזר אומר: כל השבטים הניחו יתירות ושבטו של יששכר לא הניח יתירות. רבי שמואל בר נחמן אמר אף שבטו של יששכר הניח יתירות אלא שהיו בעלי מסים" (בראשית רבה צח יב). כלומר הנכונות להתמודד עם האתגר של כיבוש כל נחלתו מנע ממנו אח"כ בעיות עם יושבי המקוםוזכה לשלווה בטחונית בנחלתו. "ואונקלוס תרגם בפנים אחרים: 'ויט שכמו לסבול' מלחמות, ולכבוש מחוזות, שהם יושבים על הספר, 'ויהיה' האויב כבוש תחתיו 'למס עובד'" (רש"י שם).

תחום נוסף קשור לעבודת האדמה: "ויט שכמו לסבול - עבודת האדמה. ויהי למס עובד - על שהיה נותן ממנה תרומה ומעשרות לכהנים וללוים" (רבי יוסף בכור שור שם ובפירוש הריב"א).  

המכנה המשותף בין כל הפרושים מורה שהדברים תלויים זה בזה, עצם הנכונות להתמודד עם הקשיים היא אשר מביאה להישגים. אין קיצורי דרך ואין פטנטים שביאים תוצאות ללא מאמץ. ההצלחה תלויה בעמל! "אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן" (מגילה ו ב).

עקרון זה התבאר בדברי מרן הרב קוק זצ"ל בספרו 'מוסר אביך': "תנאי גדול התנה החסיד ב"חובות הלבבות" עם הנפש שתתרצה לקבל מרירות הסם (מרירות התרופה, ברובד הנפשי, כדי להרפא ולעשות את הדבר הנכון א.ש.). וזהו דבר מוכרח מאד, וכל-זמן שיאמר לעצמו שלום שלום. ורק בנועם לבד ילך באורח סלולה, הוא קרוב אל המכשול, כי יותר יש לחשוד את הדמיון, שמפני שאינו חושש כל כך אם לא יעזוב הדרך הרע מתוך כך אינו מצטער בקרבו, משנאמר שתיכף ומיד מבין ומכיר את השביל הטוב איך להנצל. ומכל מקום אחרי הרצון והקבלה לסבול מרירות הסם אין זה דבר מוכרח שיהי' דוקא סם מר, כי הרבה סמים מתוקים ישנם, ועל כל פנים שאין מרירותם גדולה. וביותר באהבת הבריאות יומתק הסם אצל המקבל" (הרב קוק זצ"ל מוסר אביך  פרק ב א). הדרך למתיקות ההצלחה עוברת פעמים רבות דרך המרירות של הקשיים.

כאשר עומדות על הפרק כמה אפשרויות האחת קשה אבל נכונה יותר, והשניה קלה יותר, וצריך לבחור ביניהן, קיימת נטיה פסיכולוגית לבחור באפשרות הקלה. אם אין נכונות מלכתחילה לסבול את הקושי, ולרצות אותו, הדבר משבש את השיפוט וכושר ההחלטה. פעמים רבות עצם הנכונות 'לסבול' היא העיקר, משום שאח"כ מתברר שהדמיון התריע בפני הקושי הרבה יותר ממה שהוא באמת.

בעידן המודרני, קיימת רתיעה מקושי וסבל, גם מכזה שהוא הכרחי בדרך להצלחה. כדי לבחור בחירות נכונות חובה להתמודד עם נטיה זו.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון