ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בחירה במבחן

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה- לפרשת ויגש  – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בתחילת הפרשה, לאחר שהגביע נמצא באמתחתו של בנימין, באה לידי מבחן קשה ומאתגר הערבות שלקח יהודה על עצמו בפני אביו.

יהודה בחר לקחת על עצמו אחריות עצומה ומחוייבות גדולה כלפי אביו, להיות ערב להשיב את בנימין הביתה ממצרים: "ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו. אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים" (בראשית מג ח-ט). "אנכי אערבנו - שאשים נפשי ועיני עליו לשומרו, מחמה ומצנה ומחיות רעות ומליסטין, אמסור נפשי עליו, וכל טצדקי דאית לי למעבד אעשה בשבילו בכל מאמצי כחי" (רבי יוסף בכור שור שם). קבלת האחריות של יהודה מפיסה את דעתו של יעקב ואת חוסר האמון שלו. בלעדי ערבות זו אביו לא היה מסכים לשלוח עמם את בנימין למצרים, לא היה מתאפשר לרדת שנית למצרים כדי להביא משם אוכל, והמשפחה לא היתה יכולה להמשיך ולהתקיים.

הבחירה לקחת על כתפיו אחריות כה כבידה, אינה בחירה טבעית, באופן טבעי אחריות מסוג זה נופלת בדרך כלל על כתפיו של הבכור בין הבנים (הוא היה הרביעי מבין הבנים עי' מש"כ בשם הגר"א ב'קול אליהו' בראשית מד יח). סביר להניח שבבחירתו לקח יהודה בחשבון את גודל האחריות ואת הסיכונים הצפויים בעמידה מול ה'משנה למלך מצרים', שליט כל יכול, שמתנהל בצורה עריצה ובלתי צפויה, מעליל עליהם עלילות, ומגלה התעניינות מחשידה במשפחת בית יעקב.

את רמת המחוייבות המכסימלית האפשרית של הערבות מתארת התורה כמחוייבות שאינה מוגבלת לתנאי העולם הזה, שבו קיימת אפשרות שהבלתי צפוי יקרה, וההתחייבות תאותגר ע"י אילוצים שאין אפשרות לבן אנוש לעמוד בפניהם, והמחוייבות תיפרם. המחוייבות כוללת גם מחוייבות עליונה, של העולם הבא: "והוה ערב לגביה דאבוי ביה בהאי עלמא ובעלמא דאתי (בעולם הזה ובעולם הבא א.ש.)" (זוהר  בראשית ח"א דף רו א).

כעת באה הבחירה של יהודה לקחת את הערבות על עצמו למבחן עליון הוא מתייצב בנחישות ובתבונה בפני יוסף להגנתו של בנימין. זהו מאבק איתנים מול מי שנדמה כשליט כל יכול עריץ וחסר לב."ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה". (בראשית מד יח). "ואל יחר אפך בעבדך - שהרי יש לחוש לחמתך, משום 'כי כמוך כפרעה' - שניכם שוים בגדולה ויראתי מחרון אפך, כי למי אקבול עליך, לפיכך צריך אני שתשים לבך לויכוח שלי"  (חזקוני שם). יהודה מבין את הסיכון שיש בהתייצבות מול יוסף ומצד שני הוא מבין שמדובר בעלילה שקופה: "כי ירא אני לומר לך בפירוש מה שעם לבי, כי יודע היה יהודה, כי יוסף ציוה לתת הגביע באמתחת בנימין, וכו', אלא היה ירא לומר לו בפירוש. ולכך אמר לו כשתבין "אל יחר אפך בעבדך" אם אני מוכיחך, כי כמוך כפרעה - כי יודע אני שאתה כמלך, ואין לומר למלך בליעל!" (בכור שור שם).

בחירתו לקחת על עצמו את הערבות על בנימין עומדת כעת במבחן עליון, הוא אינו סוטה ממנה, ומוכן לשלם מחיר כבד כדי לעמוד בה, בעצם סיכון חייו בהתייצבות מול יוסף, ובנכונות שלו להכנס לכלא במקומו: "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור: אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו. כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי" (בראשית מד לב - לד)."לפיכך אני מבקש להיות עבד תחתיו כדי שלא אחטא לאבי כל הימים כמו שקבלתי עלי" (ספורנו שם פסוק לג). העמידה האיתנה של יהודה מובילה לבסוף למפנה הדרמטי, ויוסף מתגלה לאחיו!

עולם הבחירה האנושית מתאפיין בכך שהוא נדרש גם לעמוד במבחנים שיאתגרו אותו. עצם הבחירה היא קושי מסוג אחד, אולם גם לאחר שהבחירה התקיימה וההחלטה נפלה יש לקחת בחשבון שהבחירה עלולה לעמוד במבחן, ומימושה יצריך התמודדות עם אתגרים מסוגים שונים, לעיתים אף קשים מאד, ולמרות זאת נדרש לעמוד בבחירה שלנו, ולא לחזור בנו ממנה.

אף על פי כן הבחירה עומדת למבחן אמיתי רק כאשר המבחן מתרחש בפועל במלא עוצמתו, או אז העמידה האיתנה והנחישות לדבוק בבחירה ולא לוותר עליה אינה פשוטה. יהודה עומד במבחן של בחירתו שלו, ובכך מביא למפנה.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון