ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

נישואי תערובת

פרשה ומימושה - לפרשת חיי שרה - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

בפרשתנו מבקש אברהם את אליעזר לצאת ולאתר בת זוג מתאימה עבור בנו יצחק: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו: שים נא ידך תחת ירכי. ואשביעך בד' אלהי השמים ואלהי הארץ; אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"  (בראשית כד ב-ד). בחירת בת זוג היא אחת הבחירות המכריעות בחייו של אדם. הזוגיות משפיעה על כל תחומי החיים ועל עתיד המשפחה. על כן זהותו של בן או בת הזוג; השקפת עולמו, מידותיו ואישיותו הינו גורם משפיע באופן מכריע על עתיד המשפחה. (ראה רבנו בחיי שם פס' ג').

בבניית הבית של יצחק עם בת זוגו תלויה גם הרציפות וההמשכיות של המפעל הרוחני המהפכני שהתחיל אברהם. אם בת הזוג לא מתאימה לכך כל ההישגים הרוחניים של אברהם עלולים לרדת לטמיון.

התורה נותנת משקל רב למערכת יחסים טובה בין בני הזוג לאהבה - "והיא חברתך ואשת בריתך" (מלאכי ב יד). ולשלום בית. ואף נתנה לכך עדיפות הלכתית: "תני רבי ישמעאל: גדול שלום, ששם הגדול שנכתב בקדושה, אמר הקדוש ברוך הוא ימחה במים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו (ויקרא רבה ט, ט, וכן לגבי נר שבת בגמ' שבת כג ב). הברכה  השביעית  שמברכים את בני הזוג בשבע הברכות: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רנה דיצה וחדוה אהבה ואחוה ושלום ורעות". היעדר 'שלום בית' הינו עילה לגיטימית לכפיית בני הזוג לגירושין: "והנני נותן קצבה וזמן לדבר הזה, דאם יארע איזה מחלוקת בין איש לאשתו, וכבר נלאו לתווך השלום ואין להם תקנה ימתינו עד שמונה עשר חודשים, ואם בינם לשמים נראה לבית הדין שלא יש תקוה לשום שלום ביניהם יפרידו הזוג ולכופם לתת גט עד שיאמרו רוצה אני כדבר האמור". ('חיים ושלום' לר"ח פלאג'י ח"ב, סי' קי"ב. וכן בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ד סי' ט"ז אות ב')

אולם התורה רואה את החשיבות של בנין הבית הרבה מעבר למסגרת שמעגנת את היחסים בין בני הזוג, היא רואה בו את מולקולת היסוד של העם ואת המסגרת שאין לה תחליף, שממנה נמשכת ההמשכיות של העם.

נישואין הוא החיבור המשלים בין ההווה הזמני והמתכלה לבין  לבית ההמשכיות והנצח, לדורות הבאים.

לפני כמה ימים עמדה על סדר היום הציבורי חתונתם של מגישת טלוויזיה פופולרית ממוצא מוסלמי ושחקן ממוצא יהודי. זהו לא המקרה היחידי של 'נישואי תערובת' בזמן הזה. אולם זה משך יותר תשומת לב בגלל שמדובר באנשים ידועים, ומוכרים.

דוברים בעלי השקפת עולם דתית ומסורתית הסתייגו באופן החלטי וחד משמעי מ'נישואי התערובת' האסורים על פי ההלכה. יש לומר שרובם, גם אלה הלא רהוטים שביניהם, עשו זאת בלשון עדינה ולא מתלהמת. דוברים בעלי השקפת עולם לאומית לא דתית, גם הם הסתייגו התנגדותם לנישואי תערובת מתוך דאגה לעתיד העם היהודי ושרידותו. והרצון לשמר את העם היהודי מ'השואה הלבנה' של ההתבוללות ומההיקפים העצומים של 'נישואי התערובת'.  יש מי שאף חישב בכלים דמוגרפיים שאחר מלחמת העולם השניה, עם ישראל איבד יותר אנשים כתוצאה מהתבוללות, מאשר אלו שנרצחו לא עלינו בשואה.

מנגד, שדרנים ודוברים בעלי השקפת עולם ליברלית חילונית ברכו על 'מימוש האהבה' חוצת הגבולות בין אנשים שונים ש'נשמעים ל'צו אהבתם', לרגש האהבה האישי הפנימי, לאלה 'שמצאו אהבה' ואינם מתחשבים בשום מחוייבות מסוג אחר. חלק מהם, כנושאי הדגל של 'הנאורות' כינו בבוז את המתנגדים ל'נישואי התערובת' כ'חשוכים' ו'גזענים'. וניצלו את המיקרופון הציבורי כדי לברך ולאחל את איחוליהם לזוג המפורסם. החתן עצמו הגיב למבקרים: "האהבה ניצחה!"

התפיסה הליברלית החילונית רואה את הקמת הבית כלא  יותר מאשר מימוש של רצונות בני הזוג למיסוד הקשר ביניהם. באופן ובמתכונת הרצויה להם בלא שום מחויבות, מוסרית או תודעתית, למה שמחוץ להם, ומעבר לחיים שלהם עצמם. העיקר הוא שיח זכויות הפרט. כל מה שקשור לכלל, נבחן לפי מה שהוא משרת את הפרט ומאפשר לו לעשות כרצונו. מבחינתם שיקולים הקשורים לגורל של העם היהודי או עם כלשהו בהווה ובעתיד, אינם קשורים לעצם הענין.

כלל, יסוד בתפיסה הליברלית שכל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו ואין לשום אדם הזכות לבקר ולהביע עמדה על מעשיו. ולכן לדעתם אין זכות לאחרים לבקר את חתונתם של אלה  שבחרו לעשות זאת, מרצונם וכאנשים פרטיים.

לאלה אנו מבקשים לומר, ש'בנין בית' אינו רק רומנטיקה שמשרתת את בני הזוג. זוהי 'אחריות'. על בני התא המשפחתי, בני הזוג וצאצאיהם, על מה שהם מקנים לצאצאיהם, מבחינה רגשית ופסיכולוגית, ועל הזהות הברורה והערכים שהם מנחילים להם. יש אמנם כאלה שהשקפתם הליברלית החילונית מובילה גם לערעור על מעמדה של המשפחה והצורך שבה. לאלה נאמר ש'אהבה' ללא אחריות, עלולה להישחק (יעידו על כך היקפי הגירושין העצומים, בקרב בני זוג שאהבו זה את זה בתחילת הדרך), וההמשכיות של המשפחה ומורשתה נותרת לנצח.

השיח הציבורי השטחי המתקיים בתקשורת, מרדד את השיח ומקטלג כל אייטם ל'רעים וטובים'. ביטויי רגש אנושיים; אושר, אהבה, עצב, אכזבה, תיסכול וכדו', מגייסים בקלות את האמפתיה האנושית ואת ההשתתפות בשמחה, בקרב העומדים מן הצד, שדרים וצופים. האוהבים המאושרים הם לבטח 'הטובים' בסיפור. ובכך עומדים המבקרים המצביעים על צדדים באירוע שאינם משמחים כל כך במקום של 'הרעים', אלה שאינם מבינים ואינם אמפתיים ו'מקלקלים את החגיגה'.

ובכלל ברוח ה'פוסט מודרנית' מי שמעלה טענה שנשמעת לאוזן הליברלית כשיפוטית מבחינה ערכית, ידו על התחתונה.

כתוצאה מכך השיח התקשורתי מצליח בקלות יתירה, להביך את מי שעמדתו היא נגד 'נישואי תערובת' בכלל ובמקרה הנידון בפרט. שכן, מי רוצה להיות במקום של 'הרעים'?! כל זאת למרות שהגישה הליברלית היתה אמורה להיות עקבית ופלורליסטית. ולהתייחס בכבוד ובלגיטימיות לעמדות אידאולוגיות, וערכיות המנוגדות לדעתם.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון