ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

הבחירה וסולם הערכים

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  מטות - מסעי – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

הפניה של שבט ראובן וגד למשה רבנו בבקשה לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי התקבלה בהסתייגות, בחשדנות ובביקורת, בין היתר בשל המניע של בקשתם. "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה וגו'. אם מצאנו חן בעיניך יֻתַּן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן" (במדבר לב א, ה). השיקול הכלכלי הוביל אותם לבקש להישאר בעבר הירדן המזרחי, ולא להיכנס לא"י המערבית, שקדושתה יתרה, והיא גם מוגנת יותר מבחינה בטחונית. הבקשה מלמדת על 'סולם הערכים' השגוי שלהם, עבורם היחס לרכוש הוצב מעל הערך של ישוב ארץ ישראל.

משה רבנו הסתייג מבקשתם, שנדמתה כגירסה מאוחרת של 'חטא המרגלים' בבקשתם שלא להכנס לארץ; 'וימאסו בארץ חמדה': "ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם ד'. כה עשו אבותיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ" (במדבר לב ז-ח).

בקשתם גם נתפסה כסוג של השתמטות משותפות בנטל המלחמה על כיבוש הארץ: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!" (שם שם ו). בני גד ובני ראובן הבהירו שאין בכוונתם להשתמט: "ויגשו אליו ויאמרו: גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים לטפנוואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל, עד אשר אם הֲבִיאֹנֻם אל מקומם, וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ. לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו" (שם שם טז-יח).

בדברים אלה נחשף נדבך נוסף בסולם הערכים השגוי שלהם, שמעמיד את היחס לרכוש ולקריירה מעל ערך המשפחה והבטחון. על כך מעיר להם משה רבנו: "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם! שהקדימו 'מקניהם' ל'טפם'. אמר להם משה לא כן עשו העיקר עיקר והטפל טפל! 'בנו לכם' תחלה 'ערים לטפכם' ואחר כך 'גדרות לצאנכם'" (רש"י שם לב טז). האמירה של משה רבנו היתה מעין כיוונון מחדש של ה'מצפן הערכי' שעל פיו ביקש 'לאפס' את המצפן הערכי של בני גד וראובן, ולהעמיד את המדרג הנכון ב'סולם הערכים' שלהם.

למרות שבסופו של דבר יושרו ההדורים אולם בני גד וראובן עתידים לשלם על כך 'מחיר בטחוני' בגלות בית ראשון: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה, וחיבבו את ממונם וישבו להם חוצה לארץ ישראל - לפיכך גלו תחילה מכל השבטים" (במדבר רבה כב ז).

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים להצביע על הבסיס והיסוד של הבחירות וההחלטות שתלויים ב'סולם הערכים'. גיבוש 'סולם הערכים' הוא שלב ראשוני ומשמעותי בעולם הבחירה. האדם חייב לגבש את מכלול הערכים החשובים בחייו. אולם לא פחות מכך הוא חייב לדרג אותם, ולקבוע 'סולם ערכים' ברור; איזה ערכים נמצאים בראש הסולם ואיזה ערכים נמצאים במקום נמוך יתר ביחס אליהם. מתוך 'סולם הערכים' הוא אמור לגזור את סדרי העדיפויות בבחירותיו ובהחלטותיו בחיים. מהו סדר העדיפויות והקדימויות כאשר ערך אחד בא על חשבון השני, מה חשוב ממה, מה 'עיקרי' ומה 'משני', ומה נדחה מפני מה. ומה סדר הקדימויות בהשקעת המשאבים של הזמן והממון.

בקביעת 'סולם הערכים' על האדם לקחת בחשבון את נטית יצר לב האדם להעמיד את הדברים הגורמים לו הנאה או מביאים לו תועלת במקום גבוה בסולם, על חשבון הדברים הערכיים והמקודשים. להעדיף את ה'ערב' על ה'מועיל' ואת שניהם על ה'טוב'. (ראה רמב"ם דעות ג ב, שמונה פרקים פרק ה, ספר העיקרים ג לה). התורה וההלכה מהוים 'מצפן ערכי' שמכוין את מדרג החשיבות של הערכים ב'סולם הערכי'.

בעידן שבו  אנו חיים קביעת 'סולם הערכים' נעשה חשוב מתמיד. התפיסה הפוסט מודרנית מערערת על האמת הערכית המוחלטת, ועל היכולת לקבוע 'סולם ערכים' אבסולוטי. גם התפתחות תקשורת ההמונים מאתגרת את גיבוש 'סולם הערכים'. ההיצף התקשורתי והתרבותי בו אנו חיים, שמורכב מבליל של עולמות ותרבויות וסדרי עדיפויות ערכיים הנגזרים מהם, יוצרים בלבול ערכי וטשטוש 'סולם הערכים' לצעירים ולמבוגרים.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון