ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בחירת הלב ופרשנות המציאות

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  בהעלותך – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בפרשתנו מתחיל המסע שאמור להוביל את עם ישראל במסלול ישיר לארץ ישראל. כבר בשלביו הראשונים פורץ משבר המתאוננים: "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד'. וישמע ד' ויחר אפו ותבער בם אש ד' ותאכל בקצה המחנה וגו'. ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ד'" (פרק יא א-ג). הרצי"ה קוק זצ"ל סימן אותו כמשבר הראשון בסדרת המשברים של המדבר: "'ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד'' - כאן זה מתחיל. ביקורת, קשיא, על הקב"ה. וזה שייך לאוירה המדברית. העדר ישוב הדעת של שלמות הקדושה, שלמות הדבקות האלקית" ('מתוך התורה הגואלת' ח"ב חקת תשל"ו).

המפרשים חלקו בשאלה מה היה חטאם של המתאוננים שהביא לענישה כל כך חריפה? האם רק ה'ביקורת' על הקב"ה?

הספורנו ורש"י פרשו שמדובר בתלונה קנטרנית קיטוּרית ומתריסה של חלק מהעם, כנגד הקב"ה, על לא דבר: "כמתאוננים - על טורח הדרך, לא מתאוננים בלבם באמת, כי לא היתה אצלם שום סיבה ראויה לזה שיתאוננו, אבל היו מתאוננים בדבריהם" (ספורנו שם). אולם רש"י מיקד את חומרת התלונה הקנטרנית בהתייחסות למסע הראשון בן שלושת הימים: "תואנה שהיא רעה באזני ד' שמתכוונים שתבוא באזניו ויקניט, אמרו: 'אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים שלא נחנו מענוי הדרך'. 'ויחר אפו' - אני הייתי מתכוין לטובתכם שתכנסו לארץ מיד!" (רש"י שם).  המסע הראשון הרצוף בן שלושת הימים נועד 'לקצר טווחים' ולקצר את הזמן בדרך לארץ ישראל, כדי לצאת סוף סוף מהמדבר ל'ארץ נושבת', 'ארץ זבת חלב ודבש'. אולם הקנטרנים והמקטרים בחרו להפוך, בצורה מרושעת, את פרשנות המציאות מטוב לרע, ופירשו אותה כרצון אלקי בלתי מתחשב להקשות עליהם את הדרך. חומרת החטא היה נעוץ בהיפוך מדעת ומתוך כוונה תחילה, מרוע לב, שהביאה לקריאת המציאות ופרשנותה המעוותת ביחס לכוונה האלוקית הטובה – והצגתה כרעה.

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים להצביע על תחום אחר של הבחירה האנושית שביכולתה להטות את ראית המציאות ופרשנותה.

עד כה עסקנו בהיבטים שונים של הבחירה האנושית בזיקה לעולם ההחלטות. ביכולת האנושית היחודית לבחור באופן חופשי ועצמאי ולקבל החלטות על הדרך בחיים או על  דרכי התנהלות. הצבענו על כך שההחלטות הללו  מבוססות על יסודות ראשוניים של אישיות והשקפת עולם. אולם פרשתנו נוגעת בפן נוסף של עולם הבחירה, ראשוני יותר, שמשפיע על עיצוב תפיסת העולם. הבחירה האנושית משפיעה על אופן ראיית המציאות והדרך שבוחרים לפרש אותה. הרס"ג בהקדמתו לספר אמונות ודעות מראה שישנם שלושה כלים אוניברסליים שמשמשים את התבונה האנושית כדי לברר את האמת, ולגבש השקפת עולם: החושים, השכל וההכרח, (שהוא ההכרה בדבר סמוי באמצעות הדברים הגלויים שהוא מחולל). למרות שעל פניו נראה שמדובר בכלים אובייקטיביים ולא תלויים, פעמים רבות גם המציאות הנקלטת בחושים נתונה לפרשנות המתבונן ומשאלות ליבו. בכוחה של הבחירה האנושית ונטיות הלב, להשפיע על כלי התבונה בפרשנות המציאות הנקלטת בחושים עד כדי עיוות התמונה באופן הפוך לגמרי ממה שהיא. לעיתים הדבר נעשה בצורה מודעת ולעיתים בצורה לא מודעת. הבחירה משפיעה על סוג המשקפיים שבאמצעותם תבחן המציאות והאופן שבו היא תראה בעיני המתבונן וכתוצאה מכך גם תשפיע על עיצוב תפיסת עולמו. ניתן לשייך לכך את דברי חז"ל שראיית העין תלויה בלב ובנטיותיו: 'ולא תתורו אחרי לבבכם' מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. או הלב אחר העינים? אמרת: וכי ('והלא' א.ש.) יש סומא שעושה כל תועבות שבעולם, (שנמשך לחטא בלי לראות א.ש.) הא מה תלמוד לומר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם' מגיד שעינים הולכים אחד הלב!" (ספרי פרשת שלח פיסקא ט). האג'נדה, האינטרסים ונטיית הלב עלולים לגרום לעין לראות את התמונה הכוללת באור מסויים. לעיתים אף לבחור שלא לראות בתמונה פרטים שלא נוחים לנטיית הלב ולא מתאימים לאג'נדה. כך פירש את המדרש הרב אליהו די וידאש, (מתלמידיו של הרמ"ק): "ואמר עוד לקמיה 'ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה שכתוב 'תנה בני לבך לי, ועיניך דרכי תצורנה' (משלי כג, כו) אמר הקב"ה: הן יהבת לי לבך ועיניך, אנא ידענא דאת דילי' (ירושלמי, ברכות א ה). הרי מבואר היות הלב מקור לכל המדות, אם לטוב אם להפכו, ולכן הפסוק מקדים הלב לעינים" (ראשית חכמה שער הקדושה, פ"ז). באופן דומה מבאר מרן הרב קוק זצ"ל את הקשר שבין את ההשפעה של הרצון על השיפוט של השכל: "על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית, אבל ודאי גם הוא איננו עצמות המהות היסודית של הרוחניות הנשמתית. השכל והמדות הם התגלות שניה ושלישית. כשיש ברצון הפנימי קלקול, אי אפשר שלא יתגלה זה הקלקול בשכל וגם במדות, והחסרון שברצון הפנימי פוגם הוא גם כן את העצמיות הפנימית באיזה מדה" (אורות הקודש ח"א עמ' רנט).

תופעה זו מחייבת את האדם שמבקש את האמת בבחירותיו לפעול כל העת על מידותיו כדי לזכך את נטיות ליבו לבל ישפיעו עליו:  "על כן אי אפשר שאור החכמה, ומאור התורה, יאיר באדם בבהירות מובהקה כל זמן שלא שב בתשובה שלמה, המתקנת את היסוד הרוחני, שהיא גורמת שתהיה ההתגלות הרצונית התגלות בהירה ומבהיקה, ואז ממילא מזהירים הם גם כן הענפים השכליים והמדותיים, ואור התורה הולך ומתעצם, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" (שם). "הרי לך שהלב הוא שורש ומקור הכל, ועל כן הסכים רבן יוחנן בן זכאי ואמר רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם, שאמר לב טוב, כי הנה כל המדות קנאה ותאוה וכבוד הם בלב, ויש בו דעות רבות מהמדות טובות ורעות, הגאוה והענוה הזיכרון והשכחה, היגון והשמחה. וכן הרבה דברים מסורים ללב, שעליהם נאמר ויראת מאלקיך, על כן התפלל דוד לב טהור ברא לי אלקים, ומחוייב לראות תמיד שיהיה קדש הקדשים נשאר בקדושתו שיהיה מדור לשכינה" (השל"ה שער האותיות אות ל).

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון