ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בחירה וזהות עצמית

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  במדבר – שבועות – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

ספר במדבר, כשמו, עוסק בקורות את עם ישראל במדבר החל מהשנה השניה לצאתם ממצרים, ועד כניסתם לארץ ישראל. ומתחיל לאחר תיקון חטא העגל, ובנית המשכן: "וידבר ד' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" (במדבר א א).

חכמים דרשו את הפתיח המיוחד של הפרשה והספר והדגש על המיקום – מדבר סיני: "'וידבר ד' אל משה במדבר סיני' למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר. באש מנין? 'והר סיני עשן כולו וגו'' (שמות יט),  ובמים מנין? שנאמר (שופטים ה): 'גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים' ובמדבר מנין? 'וידבר ד' אל משה במדבר סיני'. ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חנם לכל באי העולם, כך דברי תורה חנם הם, שנאמר (ישעיה נה): 'הוי כל צמא לכו למים'. דבר אחר: 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה לכך נאמר במדבר סיני" (במדבר רבא א ז). מדוע המדבר הוא מרכיב כל כך משמעותי בנתינת התורה?

המדבר הוא לא רק התווך הגיאוגרפי שבין ארץ מצרים לארץ ישראל. המדבר הוא המקום שבו עובר עם ישראל תהליך מעצב, חשוב ומשמעותי ביותר בהיסטוריה שלו ושל העולם כולו. המעבר מהשפעה גדולה של תרבות זרה, מצרית, לגיבוש ועיצוב זהות ותרבות רוחנית עצמית. זהות יחודית של עם ישראל שונה מכל העמים: "כי הנה עד יציאת מצרים היו ישראל מעורבים בשאר האומות גוי בקרב גוי, וביציאתם נגאלו ונבדלו" (דרך ה' – ח"ד פ"ח). בטרם יכנס לארצו ויכונן את ממלכתו עם ישראל נדרש לעבור מעין 'סדרת חינוך' רוחנית. לעם מיוחד, בתחילת דרכו, יש צורך בגיבוש זהות עצמית מגובשת וברורה עד כמה שניתן. 'סדרת החינוך' גיבשה את זהותו והיוותה מצפן שכיוון את התנהלותו בצמתי ההיסטוריה שלו מאז ועד עולם. השיא של התהליך היה במעמד מתן תורה במדבר סיני (שאירע בשנה הראשונה לצאתם ממצרים). שהיא מקור הזהות היהודית המבדיל בין ישראל לעמים.

לתהליך זה בחר הקב"ה דווקא במדבר: "המעלה אותנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה, בארץ ציה וצלמות, בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם" (ירמיהו ב ו). המדבר היא 'ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם' משום שאין איש יכול להתקיים בו. עם ישראל מתקיים בו באופן ניסי, מתבודד בתוך עצמו ומתבדל מעמי העולם כדי לגבש את זהותו העצמית. במדבר, שהוא 'ארץ' שלא 'ישב אדם שם' -  משתחרר עם ישראל מהתלות בהתמודדות עם צרכי הקיום והשרידות. (עי' גם תפארת ישראל למהר"ל  פרק כו). בשנות המדבר עם ישראל חווה בצורה בלתי אמצעית קיום ניסי, מידי יום. הוא שכן במחנה שמרכזו משכן שבו שרתה שכינה. ומשה רבנו מלמדם את תורת ישראל אשר מבדילה אותו מכל העמים: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".

 בגלל תהליך עיצוב הזהות העצמית במדבר מכונה עם ישראל כעם שעלה 'מן המדבר'. "'מי זאת עולה מן המדבר' (שיר השירים ח ה). וכי מן המדבר העלה אותם? והלא ממצרים העלה אותם! וכו'" (מדרש זוטא שיר השירים ג ו).  אלא מכאן ש"כל המעלה והדיבור שקנו ישראל הוא מן המדבר! וכן הוא אומר "מי זאת עולה מן המדבר", עילוין של ישראל הוא מן המדבר, תורה מן המדבר, מן מן המדבר, שליו מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, הלבישם רקמה והעדם עדי, והנעילם תחש, ונשא את ראשם, ונתיחסו למשפחותם, ונתחבבו לפני המקום, הכל מן המדבר, שנאמר (דברים ל"ב, י'): "ימצאהו בארץ מדבר", וכו', וכן הוא אומר (ירמיה ל"א, א'): "מצא חן במדבר" (הש"ך במדבר א א).

התהליך המדברי שמתואר בספר במדבר היה מורכב ומסובך. היו בו אירועי גאות ושפל, נסיקה ונפילה, הצלחות וכשלונות, עליות ומורדות, בנין ומשברים. אירועים בהם התעצבה והתגבשה הזהות היחודית וכאלה שבהם היא התערערה והיטשטשה.

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים להצביע על המשמעות הקריטית של גיבוש ה'זהות העצמית' ועל השפעתה על הבחירה ותהליכיה.

'זהות עצמית' היא מכלול של: תכונות אופי מולדות, תפיסת עולם ואמונה, ערכים, יעוד בחיים ושאיפות מכוננות. היא נותנת תשובה לשאלה מי אני? הזהות העצמית מבדלת את האדם ומייחדת אותו מזולתו. הפסיכולוג היהודי אריק אריקסון סבר שאחת מהמשימות של האדם בתהליך בנית האישיות הוא לגבש ולעצב את זהותו העצמית. הוא העמיד את התהליך כניגוד להבניה החברתית ולמה שהחברה משדרת לאדם.

תהליך העיצוב של הזהות העצמית הוא סוג של 'מדבר' אישי, שיש בו בידול מסויים והתכנסות בתוך ה'אני' העצמי. בתהליך זה עליו להתמודד עם השפעות חיצוניות שעלולות לטשטש אותה.

'זהות עצמית' היא המצפן המורה לאדם את הכיוון בחיים. במיוחד כאשר אדם נמצא במצוקה או כאשר  הוא ניצב בצומת דרכים בחיים ועליו להכריע לאן לפנות ובאיזה אפשרות לבחור. לבחור עפ"י ה'זהות העצמית' שלו ולא על פי מה שנחשב אצל אחרים. ה'זהות העצמית' קוראת לאדם להיות הוא עצמו ולא להיות חקיין המחקה באופן חיצוני את התנהגותם של אחרים. לשם כך זקוק האדם לזקק את תפיסת ה'אני' שלו בתוכיותו. "'ואני בתוך הגולה', ה'אני' הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, וכו'. חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איכה, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחוואה לאל זר" ('אורות הקודש' ח"ג עמוד קמ). הרב קוק מסמן את המשבר התרבותי שפוגע בגיבוש הזהות העצמית: "באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" (שם).

המשימה המוטלת על האדם היא: "את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (שם).

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון