ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

הונאה עצמית בבחירה

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  בהר – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בפרשתנו מצווה התורה פעמיים על איסור אונאה: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנֹה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו! וגו'. ולא תונו איש את עמיתו! "(ויקרא כה יד-יז). חכמים לומדים מכפל הצווים שמדובר על שני צוים שונים, על אונאת דברים ועל אונאת ממון: "'אל תונו איש את אחיו' – זו הניית ממון. יכול זו הניית דברים? וכשהוא אומר 'לא תונו איש את עמיתו' – הרי אוניית דברים אמורה, הא מה אני מקיים "אל תונו איש את אחיו" – זו אונאת ממון!" (ספרא בהר פר' ג ד). איסור ההונאה כולל את האיסור לרמות את הזולת בעניינים כספיים במקח וממכר, שחברו סומך עליו ומאמין לו, או בעניינים נוספים הכלולים באונאת דברים, וכן שלא לגרום צער ובושה לזולת: "שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ" (רש"י ויקרא כה יז). "ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים" (בבא מציעא  נ ב).

בצו השני אף מוסיפה התורה ומזהירה: "ויראת מאלקיך כי אני ד' אלקיכם". כלומר אין מדובר כאן על ציוי שבין אדם לחברו בלבד אלא יש לו השלכות גם על בין אדם למקום. "ואם תאמר מי יודע אם נתכוונתי לרעה לכך נאמר ויראת מאלהיך היודע מחשבות הוא יודע. כל דבר המסור ללב שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו נאמר בו ויראת מאלהיך" (רש"י ויקרא כה יז). פירושו של רש"י מושתת על ההתנהלות והטבע האנושי. אדם מתפתה לרמות את זולתו ב'דבר המסור ללב', כאשר הוא מניח שחברו נותן בו אמון ולא יוכל להבחין שהוא מרמה אותו. אולם רק האדם מוגבל ביכולתו לזהות את השיקולים המסורים ללב,ואילו הקב"ה בוחן כליות ולב יודע "כי האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב" (שמואל א טז ז). למעשה האונאה של הזולת היא סוג של אונאה עצמית, שכן האדם אומר לעצמו: "מי יודע אם נתכוונתי לרעה?!" התורה מדברת על אדם שמאמין בנוכחותו של הקב"ה בעולם, אולם הוא מרמה את עצמו ומצייר לעצמו שאין בעולם מי שיודע את כוונתיו האמיתיות, "לכך נאמר 'ויראת מאלקיך' - היודע מחשבות הוא יודע!". הקב"ה יודע את כוונותיו רק האדם הוא זה שמבקש להתעלם מכך.

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים לעסוק במשמעות של השפעת התופעה של ה'אונאה העצמית' על הבחירה ותהליכיה.

התופעה האנושית של 'אונאה עצמית' העסיקה את המחשבה האנושית מקדמת דנא. לעיתים מדובר ב'אונאה עצמית' שבה האדם מודע באופן מלא לכך שהוא מרמה את עצמו ומצייר לעצמו את המצב בצורה שונה ממה שהיא. ולעיתים מדובר במציאות שהוא לא מודע לגמרי לכך שהוא מצייר את המציאות בצורה שונה. התבונה האנושית מותחת קו מדומה בין שקר מובהק לבין 'אונאה עצמית'. בעת הונאה עצמית האדם יוצר לעצמו מעין ישות חיצונית אלטרנטיבית שהוא דן מולה וכלפיה  יש מקום גם לדברים סותרים.

 במהלך השנים נערכו מחקרים ודיונים פילוסופים ופסיכולוגיים בנסיון להבין מה מביא את התבונה האנושית לרמות את עצמו ולציר לעצמה ולצייר את המציאות באופן שונה ממה שהיא. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גם בקרב בעלי חיים ומצאו שגם בעלי חיים במצבים מסויימים מתנהגים כאילו הם נמצאים במצב שונה לחלוטין. המסקנה של החוקרים היתה שהדבר נובע מסוג של השרדות. ממצב שבו בעל החיים קולט שהוא לא יוכל לשרוד או להתמודד עם המצב ועל כן הוא פועל באופן אינסטנקטיבי כאילו הוא במצב אחר, קל ופחות מאיים ממנו.

הפילוסוף ז'אן פול סארטר התמקד בתורתו הפילוסופית ב'הונאה העצמית' וטען שהיא הדרך שבה בוחר האדם להתמודד עם מציאות, שהוא חש שהיא באה בסתירה לנורמות מקובלות בחברה, או ככישלון אישי. הוא מודע בצורה כזו או אחרת למציאות אך מעדיף לתאר אותה לעצמו באופן מיופה ממה שהיא, לצבוע אותה בצבעים אחרים ולהקנות לה פרשנות כלבבו. כך הוא גם ביחס לדימוי שהאדם מנסה ליצור לעצמו כדי לגשר על הפער בין מה שהוא באמת, על אישיותו ורצונותיו לבין מה שהוא חושב שהסביבה מעריכה.

על מנת שהאדם יהיה ישר בבחירותיו עם אלוקים ואנשים, עליו להיות קודם כל ישר עם עצמו. עליו להיות מודע לנטיה של האונאה העצמית ולקחת אותה בחשבון ולבחון האם הוא מעריך את האפשרויות העומדות בפניו על פי מה שהן באמת או על פי מה שהוא היה רוצה מלכתחילה שיהיו.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון