ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

העיתוי המובחר והנבחר

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  אמור – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בשלהי הפרשה עוסקת התורה במצוות המועדים: "וידבר ד' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: מועדי ד' אשר תקראו א(ו)תם מקראי קודש אלה הם מועדי וגו'. אלה מועדי ד' מקראי קודש אשר תקראו א(ו)תם במועדם" (ויקרא כג א-ג).

מצוות המועדים מופיעה בכמה מקומות בתורה אולם בפרשתנו היא מופיעה בצורה מיוחדת: "בשלושה מקומות מזכיר פרשת מועדות: בתורת כהנים (ספר ויקרא בפרשת אמור) - מפני סדרן. בחומש הפקודים (בספר במדבר פרשת פנחס) - מפני קרבן (ציון הקרבנות המיוחדים המוקרבים במועדים). במשנה תורה (ספר דברים פרשת ראה) - מפני העיבור (עיבור השנה כדי שפסח יחול באביב וסוכות בזמן האסיף)." (ספרי דברים ראה קכז). בכל שאר המקומות בתורה המועדים מוזכרים בצורה חלקית ואצלנו בפרשה מוזכרים כל המועדים כ'סדרן'; במעגל שנתי כולל וסָדוּר לפי תאריכיהם; השבת, שלושת הרגלים, והימים הנוראים המשולבים בתוכם.

הציווי בפרשתנו כולל את המתח שבין שני הממדים של קדושת הזמנים. מצד אחד העיתוי של המועדים, הוא 'במועדם', במועד 'מובחר' אשר נבחר ונקבע ע"י הקב"ה על פי ערכו האוביקטיבי. מבחינה זו יש התאמה בין אופיו של הזמן לבין המועד שנקבע בו עפ"י התורה (עפ"י רמח"ל דרך ד' חלק ד' פרק ז-ח). ומצד שני העיתוי של המועדים תלוי באופן מוחלט בבחירה ובקביעה של עם ישראל, כתוצאה מקידוש החודש: 'אשר תקראו אתם' (הכתיב ללא וא"ו). מכאן למדו חז"ל: "קידשוהו אנוסים או שוגגין או מוטעים מנין שהוא מקודש? תלמוד לומר: 'אשר תקראו א(ו)תם במועדם 'אתם' אפילו מוטעין 'אתם' אפילו אנוסין! אם קריתם אתם מועדי ואם לאו אינן מועדי!" (ספרא אמור פרק י ג). קידוש החודש תלוי באופן בלעדי בעם ישראל עד כדי כך שגם אם קידשוהו שלא בזמנו בטעות או אף במזיד המועדים יחולו על פי קביעתם.

השילוב שבין שני הממדים הוא בכך שבחירת וקביעת העיתוי ע"י עם ישראל אינה אמורה להיות בחירה שרירותית – כקביעת 'סיבה למסיבה', על המועדים לחול 'במועדם' – בעיתוי המובחר האובייקטיבי שנקבע ע"י הקב"ה. מתבקשת התאמה בין העיתוי ה'מובחר' מצד עצמו בשל הבחירה האלקית, ובין העיתוי הנבחר ע"י עם ישראל: "לא מועיל קריאת בית דין למטה אלא במועדם למעלה. ואינו מועיל קביעת בית דין אלא בקביעות החודש או העיבור. ובזה האל גומר על ידם. אבל עצם המועד אינו תלוי בבית דין לקרוא ביום אחר או בחדש אחר כמו שעשה ירבעם" (העמק דבר  ויקרא כג ד).  

מצוות המועדים קשורה למושג ה'זמן'; הפיזיקאלי והפילוסופי. ה'זמן' הוא אחד מהממדים הנבראים של המציאות המוגבלת (כצד השני של ה'מקום'). הזמן אינו שקוף – ולא גורם טכני שנמדד מבחוץ. המהות שלו נמצאת ביסוד המציאות (עפ"י 'עולת ראיה' ח"ב – 'הגדה של פסח' - 'קדש').

הזיקה שבין הזמן לבין התורה באה לידי ביטוי בין היתר גם בקטגוריה מיוחדת של 'מצוות עשה שהזמן גרמן' (משנה קידושין א ז). מצוות עשה שחיובן תלוי בחלות של זמנים מסוימים, שעצם קיומם מצריך את קיום המצוות הללו בזמנים מוגדרים.

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים לעסוק במשמעות של הזמן בעולם הבחירה ובתהליכיה.

כל מה שמתרחש בעולם נמצא תחת מערכת הזמן. גם עולם הבחירה האנושית נמצא תחת מערכת הזמן. העיתוי המתאים לכל דבר נקבע ע"י הקב"ה ביסוד המציאות: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד, עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים, עת לחבוק ועת לרחק מחבק, עת לבקש ועת לאבד, עת לשמור ועת להשליך, עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשות ועת לדבר, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום" (קהלת ג א-ח). "כי לכל דבר יש זמן קבוע מתי יהיה" (רש"י שם ג א). "רצונו לומר כל מאורע שבעולם אינה באה מצד המקרה אלא הכל הוגבל מהקב"ה מתחילת חידושו שבזמן זה וזה יהיו מקריו ומאורעותיו כזה וכזה, ולכל זמן יש טעם בדבר מפני מה לא היה קודם או אח"כ" (תורה תמימה – ביאורים קהלת ג א).

סוד הבחירה האנושית של העיתוי המשולם היא איתור העיתוי המובחר והמתאים ביותר מצד עצמו, עיתוי שבו נשלמים מירב התנאים שנדרשים להצלחת הדבר אותו מבקשים לבחור ולבצע. אמנם העיתוי המתאים לכל דבר נקבע מצד ההנהגה האלקית. אולם הדבר עומד תחת בחירתו של האדם להתאים עד כמה שניתן, את העיתוי לזמן המתאים לו, כאשר בשלו התנאים להצלחתו, בבחינת: "דבר בעתו מה טוב" (משלי טו כג). דבר שאינו בעתו לא יצלח. חשיבות העיתוי הנכון הוא בין אם הוקדם לזמנו, ובין אם דוחים ומאחרים אותו ומחמיצים את השעה המתאימה.

עצם הבחירות וההחלטות קשורות ביסודן למערכת הזמן. חוץ מתוכן ההחלטה והבחירה מה ואיך לעשות והאם לעשותו, חשוב גם העיתוי של ההחלטה עצמה. במיוחד כאשר נמצאים בצמתי דרכים ובשלבים גורליים בחיים. דחיית הבחירות וההחלטות עלולות להחמיץ את השעה. ואז גם אם ההחלטה והבחירה תהיה נכונה, אם היא מאוחרות היא כבר אינה אפקטיבית ולא תצליח להשיג את יעדה כיון שיש פעמים ש'הסוסים כבר ברחו מהאורווה'. בבוא העת להחלטה נדרשת הכרעה. לעיתים היא קשה משום שיש הכרעות בדברים שהיתרונות והחסרונות אינם מובהקים דיים. או שההשפעה של ההחלטה הינה גורלית, והיא מרתיעה את הבוחר המחליט. במקרים כאלה קיימת נטיה לדחות את ההחלטה ואז מוחמץ העיתוי.

מחקרים רבים ומאמרים רבים נכתבו על בני דור ה-  Y שמתקשים בקבלת החלטות וקבלת אחריות. בדור זה גם קיימות אפשרויות רבות ושונות בכל תחום המקשות את הבחירה. קושי זה גורם לדחיינות ולהיסוס בהכרעות ובהחלטות. לכן יש מקום להדגיש את מרכיב העיתוי של ההחלטות והבחירות.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון