ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

בחירה בחיי המשפחה

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת -  תזריע ומצורע – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

צמד הפרשיות תזריע ומצורע נפתח בהתרחבות התא המשפחתי; בדיני הלידה, היולדת והיִלוד: "אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים וגו', ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים וגו', ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תור לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן. והקריבו לפני ד' וכפר עליה וטהרה ממקור דמיה. זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה" (ויקרא יב ב-ז). פרשה זו עוסקת באחד הדברים הנאצלים והנשגבים עלי אדמות; בבחירה של בני הזוג להעניק חיים חדשים ולהביא חיים חדשים לעולם. חכמים מצאו בה רמזים גם לשלב המוקדם של היווצרות העובר וההריון, ולהשפעת הבחירה וההתנהלות האינטימית של בני הזוג על היווצרות העובר. כך למדו גם מההלכות שלאחר הלידה והשפעתם על הזוגיות וחיי המשפחה.

הרש"ר הירש מצא בביטויים של התורה גם את המיצוי של הנשיות באמהות, בעצם הבחירה להביא חיים לעולם: "המעשה הנעלה והאציל - שכל עתיד מין האדם תלוי בו, וכל יצירת הנשיות תמצא בו את תכליתה - הוא מעשה האם לצורך האדם המתהווה וכו'.  התהליך הנעלה, שהוא תמצית כל ייעודה עלי אדמות" (רש"ר הירש שם). הרב הירש עומד שם על כך שבבחירה להבאת חיים לעולם יש משיכה יצרית ביולוגית שדומה לבעלי החיים לצד הפעולה הנאצלת של הבאת חיים חדשים לעולם.

התבוננות בפרשה זו בצורה כללית יותר מפנה את המבט אל התא המשפחתי, לחשיבותו וליעודו הנאצל. מצד אחד הוא נוגע בהתרחבות התא המשפחתי לרגל הלידה, ומבטא בכך שהתא המשפחתי הוא המסגרת היסודית שבו מופיעים חיים חדשים, ובו נוצרת ההמשכיות של המין האנושי ושל עם ישראל. ומצד אחר הוא ממקד את המבט בהיבט המקודש והנאצל של התא המשפחתי. לבחירה של בני הזוג להקים תא משפחתי מתוך קדושה ע"י 'חופה וקידושין'. במסגרת התא המשפחתי הופכים בני הזוג להיות שותפים ליצירה המופלאה, הנאצלת והנשגבת ביותר עלי אדמות, של הופעת חיים חדשים בעולם. בכך הם זוכים להיעשות שותפים לקב"ה, שכן: "שלושה שותפין באדם - הקב"ה, אביו ואמו. אביו מזריע הלובן, וכו' אמו מזרעת אודם, וכו'. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה".(נדה דף לא א). שמא יש בכך משמעות נוספת לדברי רבי עקיבא: "איש ואישה זכו  - שכינה בניהם. וכו'" (סוטה יז א).

הקודש של התא המשפחתי קשור גם לאתגרים שהוא מעמיד בפני בני הזוג שכרתו ברית בינהם. אתגרי הזוגיות מצריכים ויתור ונתינה הדדית זה לזה, אתגרי הנשיאה בעול של קיום המשפחה בחומר וברוח, ואתגרי הנתינה וההקרבה מעצמם לילדיהם.

המסגרת של התא המשפחתי היא אחת המסגרות המאותגרות ביותר בעידן הפוסט מודרני. הערעור על כל ערך מקודש לא פסח גם על המסגרת היסודית של הקיום האנושי. לא רק כחלק מהערעור הפוסט מודרני על המוסכמות אלא כחלק מ'שיח הזכויות' והמהפיכה הפמיניסטית. הרצון של האשה לקריירה ולמימוש עצמי שנראה אצל חלק מהן כשאיפה שבאה בסתירה לתובענות של חיי משפחה וגידול ילדים. העירעור על המסגרת הקלאסית של המשפחה שיש בה אב ואם, בא מכיוון נוסף. כחלק מהלגיטימציה הפוסט מודרנית לפורמט משפחתי חד מיני, שאינו בעל פוטנציאל של הולדה בדרך הטבעית.

הערעור סדק גם את טבעיות התובנה בצורך של המסגרת המשפחתית ויעדיה ובצידוק של הכניסה למחוייבות כובלת, ולצורך בויתור ונתינה הדדית של בני הזוג מעצמם כדי לבנות ולקיים את המשפחה.  יש גם כאלה המערערים על הצידוק שיש בבחירה להביא חיים חדשים לעולם ולשאת בעול הכרוך בכך. ויש אף נשים המערערות על הרגש האימהי הטבעי המבקש מימוש בדמות אמהות ולידה.

כתוצאה מכך ישנן חברות בעולם המערבי בהן יש דמוגרפיה שלילית וירידה בהיקף הילודה, הגורמת לכך שהן הולכות וקטנות מבחינה דמוגרפית וכתוצאה מכך גם מבחינה כלכלית, וההשפעה שלהן מבחינה גיאו-אסטרטגית הולכת וקטנה (גם אם בטווח המיידי הדבר אינו ניכר עדיין, בטווחים הארוכים של עוד עשרים שנה הדבר יהיה ניכר יותר). עובדה זו והאיום הקיומי הכרוך בה עדיין לא חלחלה לעולם התרבותי ולא הצליחה לאתגר את התפיסות המערערות על המוסד המשפחתי הקלאסי.

מאידך הסטטיסטיקה מורה על עליה משמעותית בהיקף הילודה במדינת ישראל.  ישראל היא המדינה הפורה ביותר ב-OECD, והיא נמצאת במקום הראשון בעולם בהשקעה בטיפולי פוריות ובעידוד ילודה, בפער עצום משאר המדינות.

נדמה שבעידן זה יש בקריאה של פרשת תזריע, גם מעין קריאה להמשיך ולבחור בחיים, ביתר שאת. לבחור בחיי המשפחה מתוך קדושה של 'חופה וקידושין'. לבחור להתמודד עם כל האתגרים שיעמדו בפניהם, ולבחור בהענקת חיים חדשים, על כל המשתמע מכך.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון