ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

מעגלי בחירה יעוד ושוויון

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה - לפרשת תצווה – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

בפרשתנו מצוה התורה על בחירת הכהנים מתוך בני ישראל: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי. אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן" (שמות כח א). הדגש של התורה הוא על בחירת הכהנים מתוך כל שאר בני ישראל. הבחירה האלוקית יוצרת מעגלי בחירה מבחוץ פנימה, בחירת עם ישראל מתוך העמים - "אתה בחרתנו מכל העמים", בחירת הלויים מתוך עם ישראל (כמבואר בספר במדבר), בחירת והכהנים מתוך הלויים, ובחירת הכהן הגדול מתוך הכהנים.

 כמו כן מצווה התורה לעשות את בגדי השרד לכהנים: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח ב). הבגדים אינם בגדי-עבודת המקדש (אור החיים כאן), אלא בגדים המבטאים ומשקפים את מעלת הכהנים יחודם ובחירתם: "לכבוד ולתפארת שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים וכו', כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, וכו'. ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עוזם" (רמב"ן שמות כח ב).

חכמים קישרו בין בחירת הכוהנים מתוך כל שאר בני ישראל לבין מעגלי בחירה נוספים. מעגלי הבחירה במקום במקביל למעגלי הבחירה באדם: "'מתוך בני ישראל' - מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל. ומארץ ישראל בחר בבית המקדש, ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל ומישראל לא בחר אלא שבט לוי ומשבט לוי בחר אהרון שנאמר (שמואל א ב): 'ובחור אותו מכל שבטי ישראל'. תרומה לצד והמעשר לצד, נדב ואביהוא לצד, אלעזר ואיתמר לצד. אלעזר ואיתמר נבחרו, שנאמר: 'ובחור אותו מכל שבטי ישראל' לכך נאמר (תהלים סה) 'אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך'" (שמות רבה לז ד). הבחירה נובעת מהיחודיות וממדרגת הקדושה שיש בדבר הנבחר!: "למה ישראל דומין? לשדה זרועה חיטים. המוץ אומר: לא עמל בעל החיטים אלא בשבילי?! התבן אומר: לא עמל אלא בשבילי?! הקש אומר: לא עמל אלא בשבילי?! אמר להן החיטה: המתינו לגורן ונראה! כיון שהגיעה עת הגורן בא הרוח ונטל את המוץ, נטל בעל השדה את התבן והניחו בארץ, נטל את הקש והסיקו באור, נטל את החיטים, מדדם ונתנם באוצר. ידעו הכל שלא עמל אלא בשביל החיטה. כך ישראל בין האומות. המצרים אומרים: בשבילי נברא העולם. כוש אומרת: בשבילי נברא העולם. בבל אומרת: בשבילי נברא העולם. כיון שנגלה הקב"ה וגאל את ישראל בניסים, באותות ובמופתים, וקידשם ונתן להם תורה ומצוות ועילם על כל האומות דכתיב (דברים כו יט): 'ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה', ידעו הכל שכל העולם בזכותן של ישראל" (מדרש הגדול שמות כח א).עקרון זה מצינו גם במעגלי קדושת המקום: "עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. וכו', עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, וכו', לפנים מן החומה מקודש מהם, וכו',  הר הבית מקודש ממנו, וכו', החיל מקודש ממנו, וכו', עזרת נשים מקודשת ממנו, וכו',  עזרת ישראל מקודשת ממנה, וכו', עזרת הכהנים מקודשת ממנה, וכו', בין האולם ולמזבח מקודש ממנה, וכו', ההיכל מקודש ממנו, וכו', קודש הקדשים מקודש מהם, וכו'" (משנה כלים א ו-ט). בדומה לכך קיימת בחירה בקדושת הזמנים, בבחירת השבת והמועדים מימות החול: "ובחר ביום שבת קדשו לקדשו מכל הימים" (קידוש עדות ספרד).  "שביעי בחרת מכל המניינים. ואותו קדשת בשבועות ושנים" (שמירות עדות ספרד לליל שבת).

המעגליות באה לידי ביטוי בדימוי של המוקד המרכזי ללב: "כי ישראל באומות הם בבחינת הלב באברים" (הכוזרי ב לו). ובהרחבה: "דישראל עבד לון קודשא בריך הוא לבא דכל עלמא, והכי אינון ישראל בין שאר עמין כלבא בין שייפין, כמה דשייפין לא יכלי למיקם בעלמא אפילו רגעא חדא בלא לבא, הכי עמין כלהו לא יכלין למיקם בעלמא בלא ישראל, ואוף הכי ירושלם בגו שאר ארעאן, כלבא בגו שייפין, ועל דא איהי באמצעיתא דכולי עלמא, כלבא גו שייפין, וישראל מתנהגן גו שאר עמין, כגוונא דלבא גו שייפין" (זוהר ח"ג רכא ב). "שישראל עשה אותם הקב"ה, לב, של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים, וכמו שאברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות כמו לב בין האברים. ועל-כן היא באמצעו של כל העולם, כלב שהוא באמצע האברים" (הסולם שם אות קנב).

העיקרון של 'מעגלי הבחירה' נובע מהתפיסה היעודית, הקיימת במציאות ככלל, ובכל מרכיביה בפרט. לפיה בכל תחום בעולם יש יעוד הניצב במרכזו וסביבו במעגלי משנה מרכיבים התומכים בו. עקרון זה משתקף במציאות ע"י סימון המרכיב המרכזי שמשקף את היעוד, והמרכיבים הנוספים הנובעים ממנה או תומכים אותה שנמצאים במעגל השני, ומסביב למעגל השני, במעגל השלישי, יש מרכיבים התומכים או נובעים מהמעגל השני, וכן הלאה. את יחסי הגומלין בין המרכיב המרכזי למרכיבים שבשאר המעגלים יש המגדירים כ'עיקרי ומשני' או כ'חשוב ושולי'. התייחסות שטחית לתפיסה היעודית נוטה לראות בה ניגוד לתפיסה השוויונית. שכן האחרונה מבקשת לראות את כלל המרכיבים במציאות באופן שווה. אולם גם היא אינה יכולה להתעלם מההיררכיה הקיימת במציאות, ומהעדר שוויון וזהות בין המרכיבים הקיימים בעולם. אין ארגון שאין בו ראש ומוביל וסביבו שאר העובדים במעגלים שונים. ההתנגדות של התפיסה השוויונית נובעת בדרך כלל ממשקעים היסטוריים מוצדקים, וכריאקציה לניצול המעמד של המרכזיות והבּחִירוּת לנטילת זכויות יתר, ואפליה של המעמד של בני המעגל השני והשלישי ושלילת זכויותיהם היסודיות. נדמה שהשיא היה בפיתוח תורת הגזע ההזויה שהחלה במאה ה-19 באירופה ובארה"ב, שלפיה יש 'גזע עליון' וגזעים נחותים. תפיסה שהגיעה לשיא שפלותה בנאציזם.

מעגלי הבחירה קיימים גם בחיי האדם ובחירותיו. הדרך הנכונה היא שמבין כל הדברים, עליו להגדיר סדרי עדיפויות; מה 'עיקרי' ומה 'משני' מה נמצא ב'מעגל הראשון' ומה בשאר. עליו  לבחור את מוקד חייו שיביא לידי ביטוי את יעודו. במוקד זה הוא ישקיע את עיקר זמנו, מרצו ומשאביו, ובשאר ישקיע בהתאם לאופן שהם משרתים את היעוד העיקרי. ללא מיקוד ודרוג החשיבות האדם מפזר את מאמציו ולא יגיע למיצוי יעוד חייו. התייחסות לכל הדברים בצורה שווה הינה מעוותת ועלולה לגרום להחמצת היעוד של החיים.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון