ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

תעמולת הסקטוריאליות

פרשה ומימושה - לפרשת בשלח - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

ביום השביעי לצאת ישראל ממצרים מוצא עם ישראל את עצמו בסכנת קיום לאומית. לכודים בין הפטיש לסדן. הים לפניהם ההרים מימינם ומשמאלם והמצרים מאחריהם. המצב חייב החלטה קולקטיבית מוסכמת. הדעות בעם נחלקו לארבע מפלגות: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים: אחת אומרת: נפול לים. ואחת אומרת: נחזור למצרים. ואחת אומרת: נעשה מלחמה כנגדן. ואחת אומרת: נצווח כנגדן" (ילק"ש שמות יד רמז רלג).

ארבע מפלגות עומדות על הים. לכל אחת אידאולוגיה הקרובה לנטיית ליבה ודרך ראייתה את העולם, מנסה לשכנע את חברותיה ואת עצמה בצדקתה.

המפלגה של הפסימיים הפאסיביים רואי השחורות המיואשים – קראה לפול בים. בראייתה הגרוע מכל עלול להתממש ובהעצמתה את גודל הסכנה והאיום היא לא ראתה מוצא ודרך להתמודד עם האיום, והעדיפה להתאבד מאשר ליפול ביד המצריים האכזרייים והנקמנים.

מפלגת השרידות הפרגמטית – קראה להיכנע למצרים ולחזור לשעבוד במצרים. במצב שבו לא היה סיכוי לנצח ולשרוד עדיף לחיות, גם אם זה כרוך בחזרה לעבדות. אולי בהזדמן הזדמנות חוזרת בעתיד לנסות לצאת לחרות.

מפלגת האקטיביסטים הבטחונית  הלוחמניים האידאולוגים – קראה לצאת להלחם במצרים. באמונה שלמרות הפער הצבאי לטובת המצרים יש בהם יכולת לנצח את המצרים. בכל מקרה לא להתייאש לא לאבד תקווה. להאמין ביכולת הלאומית ולא להכנע.

מפלגת האקטיביסטים הרוחנית דתית שמאמינה בניסים על טבעיים בזכות התפילות – קראה לערוך תפילה כללית. במצב של הנחיתות הצבאית מול המצרים רק התפילה תעזור.  "כי אין לד' מעצור להושיע ברב או במעט" (שמואל א' יד ו).

באותה שעה נדרש עם ישראל להדברות ולשכנוע בין מפלגותיו כדי לגבש החלטה לאומית מוסכמת מה לעשות. יש להניח שהרוחות להטו והטונים עלו. כל מפלגה בשלה משוכנעת באידאולוגיה שלה, טענה כנגד אחיותיה טענות שונות ובכללן שהאידאולוגיה שלהן עלולות להביא את העם לאבדון.

הבחירות בפתח. הבחירות בישראל הן בחירות בין תפיסות עולם ואידאולוגיות. למרות שנראה שהבחירות הולכות ונעשות פרסונאליות, בין כוכבים, שלהם מפלגה, עדין ניתן להבחין במגוון של האידאולוגיות המרכיבות את המפה הפוליטית הישראלית: אידאולוגיה לאומית חילונית, סוציאליסטית חילונית, ליברלית, פרגמטית, אידאולוגיה דתית חרדית, אידאולוגיה דתית לאומית וכו'. מדינת ישראל טרם סיימה את עיצוב דרכה. שאלות קיומיות והרות גורל מונחות על כף המאזניים. כל מפלגה מתייחסת אליהם לאור האידאולוגיה שלה. הדרך שבה מתנהלת המדינה בשאלות אלה, בנקודת זמן מסויימת, משקפת את יחסי הכוחות הכוללים במפה הפוליטית ואלה נקבעים מידי כמה שנים  בבחירות.

בטרם החלה תעמולת הבחירות הרשמית כבר עולות אמירות המכנות את המפלגה הדתית הלאומית כמפלגה סקטוריאלית. האמירה באה מצד אלה הדוגלים בהשתלבות הציבור הדתי בחברה הישראלית ללא שמירה על גוון אידאולוגי יחודי ואינם רואים צורך במפלגה שתייצג סקטור מסויים ותדאג לצרכים של הסקטור אותו היא מייצגת. מבחינתם יש ערך שהמשאבים יחולקו בצורה שיוויונית. זהו כינוי מגמתי ומקומם. תעמולה שמקורה במפלגות גדולות שמבקשות לזכות בקולותיהם של בני הציונות הדתית על חשבון המפלגה הדתית לאומית. צריך לומר בצורה חד משמעית שמפלגה דתית לאומית אינה מפלגה סקטוריאלית אלא אידאולוגית – כלל ישראלית. לא פחות משאר המפלגות האידאולוגיות.

מפלגה אידאולוגית דתית לאומית נצרכת סביב שולחן קבלת ההחלטות הלאומית. היעדרותה חלילה עלולה לגרום לפגיעה במדינת ישראל והתנהלותה.

הצגתה כסקטוריאלית וסחטנית שדואגת רק לאינטרסים צרים ולצרכים של אוכלוסיתה (ולעיתים על חשבון אוכלוסיות אחרות) היא מקוממת. האם הירתמות בניה לבטחון לחינוך לרווחה ולהתיישבות היא סקטוריאלית?! האם המאבק שניהלה מפלגה זו לתקצוב שוויוני של מוסדות החשובים לאידאולוגיה שלה כגון החטיבה להתיישבות, הגרעינים התורניים שמתמסרים לתרום לחינוך לרווחה ולקהילה בפריפריות ובערים, ולגישור בין האוכלוסיות השונות בערים הגדולות, האם זה סקטוריאלי? האם קיום המכינות הקדם צבאיות, השרות הלאומי, ישיבות ההסדר, זה סקטוריאליות? מי המרויח העיקרי מקיומם של מוסדות אלה- הסקטור הדתי לאומי, או הציבור בכללו?

כדאי שהציבור לא יפול בפח תעמולת הסקטוריאליות.

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון