ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

לימוד תורה

שלילת הבחירה כעונש

'ובחרת בחיים'– הבחירה בפרשה- לפרשת בא – תשע"ח– הרב אליעזר שנוולד

תחילת הפרשה מיידע הקב"ה את משה רבנו ומכין אותו לקראת הכבדת לב פרעה, באופן שישבש את שיקול דעתו ואת בחירתו: "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. וגו'. וידעתם כי אני ד'" (שמות י א-ב).הכבדת הלב יוצאת דופן ביחס לשאר המכות: "'כי אני הכבדתי את לבו' - בכל המכות לא מצינו לשון זה רק עכשיו, וכו', כלומר; אל תתמה אם הוסיפו לחטוא אחר שאמר 'ד' הצדיק' שהרי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו" (חזקוני שם). בכך מכין הקב"ה את משה לקראת ההתנהלות הסרבנית הלא הגיונית של פרעה, שמתקשח, למרות הקטסטרופה שמונחתת על ראשה של מדינתו. אנו עוסקים בסוגיות הבחירה החופשית להלכה ולמעשה, על כן אנו מבקשים לדון בהכבדת הלב ו'שלילת הבחירה' כפעולה דרמטית ורבת משמעות, שכן הבחירה החופשית היא אחת מאושיות הקיום של העולם האנושי, המדמה את האדם לבוראו: "רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה:'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע'(בראשית ג כב), כלומר:הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם, ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו, בדעתו ובמחשבתו, יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע". (רמב"ם תשובה ה א).

מאז שחר ההיסטוריה התנהל ויכוח על 'הבחירה החופשית'. היו שסברו שהאדם נתון בתוך מערכת דטרמיניסטית (סיבתית - שאין בה בחירה), שבה דבר אחד תלוי בשני ומשתלשל ממנו ואין לאדם בחירה חופשית ויכולת השפעה. הם טענו שגורמים שונים, גלויים וסמויים, פסיכולוגיים, מולדים, או חברתיים מכתיבים באופן מוחלט את החלטותיו. לשיטתם 'תחושת הבחירה החופשית' האינטואיטיבית הקיימת באדם הינה רק אשליה.  לאחרונה, עקב התפתחות גדולה במחקר המוח הויכוח חזר להדהד משום שיש חוקרים הטוענים שהפעולה הנוירולוגית של המוח תומכת בגישה הדטרמיניסטית, שהתודעה והתחושות התת הכרתיות אינן נשלטות ע"י בחירת האדם והן ונובעות מפעולה חשמלית של המוח. שהאדם רק 'מדמיין' לעצמו שהוא זה שמחליט באופן מודע.

היו גם שסברו שהאדם מצוי תחת מערכת פטליסטית (שהגורל קבוע מראש). שגורלו נקבע באופן מוחלט ע"י גורמים אחרים, ולא על ידו, ולו אין יכולת לשנות את גורלו.

התורה שוללת גישות אלה וסבורה שלאדם יש 'בחירה חופשית'. הגורמים השונים עשויים להשפיע בהטיה לכיוון מסוים אולם לבסוף ההחלטה של האדם היא חופשית, והוא יכול להחליט בניגוד להטיות הללו: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג ב). כך גם הגורל אינו קובע לאדם באופן מוחלט "הכל צפוי, והרשות נתונה" (אבות  ג טו). הבחירה החופשית היא יסוד התורה, המוסר והמשפט, שכן היא אשר מטילה את האחריות של האדם על מעשיו. "ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה! שנאמר:'ראה נתתי לפניך היום את החיים', וכתיב:'ראה אנכי נותן לפניכם היום', כלומר,שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים. וכו'.שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם" (רמב"ם תשובה ה ד).

הרמב"ן מצא לנכון להעיר כאן שהסרבנות של פרעה שבאה מהכבדת הלב, נועדה לאפשר את המשכת תהליך עשרת המכות, אולם היא לא תגרור בעטיה עונשים נוספים על פרעה. ו"אמר לו הטעם כי עשיתי כן, למען שאשית בקרבם אלה האותות אשר אני חפץ לעשות בהם שידעו מצרים את גבורתי, לא שאעניש אותם יותר מפני הכובד הזה" (רמב"ן שם). הערה זו נצרכה משום שלא יעלה על הדעת להעניש משהו שנשללה בחירתו החופשית והוא לא חטא מרצונו. ללא 'בחירה חופשית' אין אחריות אישית של האדם על מעשיו ואין שכר ועונש כלל: "אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשהכך?! וכו', והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו, ומה מקום היה לכל התורה כולה?! ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק?!'השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!'" (רמב"ם תשובה ה ד).

לאור כל זאת יש צורך לבאר את המקומות בתורה, שמשתמע מהם ההפך הגמור: "פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה (של הבחירה החופשית א.ש.) ונכשלין בהן רוב האדם ויעלה על דעתן מהן שהקב"ה הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה והרי אני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים וכו'" (רמב"ם תשובה ו א). "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה הוא. וכו'. לפיכך כתוב בתורה:'ואני אחזק את לב פרעה', לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר:'הבה נתחכמה לו' נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו לפיכך חזק הקב"ה את לבו" (רמב"ם תשובה ו ג).

בניגוד לתפיסה הדטרמיניסטית והפטליסטית התורה מושתתת על כך שיש בחירה חופשית. שלילת הבחירה של האדם היא כלי ענישה שמופעל במצבים קיצוניים. שלילת הבחירה מפרעה באה רק לאחר שהוא מבחירתו החופשית נמנע מלשחרר את עם ישראל (בפרשה הקודמת). ולאחר שהוא חיזק את ליבו שלו, הקב"ה חיזק את לבבו, כעונש.

 
 
 
 

רוצים לדבר?

רוצים לברר?

רוצים לבקר?

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון