גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826
אסטרטגיה של מהפך הסטורי – מעבדות לחרות
לשבת   הגדול
הרב אליעזר שנוולד

 
פעמים רבות מתחולל מהפך היסטורי אסטרטגי בעל השלכות מרחיקות לכת –בזכות מהלך מקדים, קטן יותר שמכשיר את הקרקע לשינוי הגדול.
אין חרות של אמת ניתנת לעם על מגש של כסף! ולא באמצעות מעשה אחד. היציאה לחרות היא תהליך ארוך טווח, רחב היקף, שדורש מאמצים רבים והקרבה. אולם גם תהליך זה עשוי להיות מוכרע בזכות פעולה אחת שתחולל את המפנה וכל שאר התהליך ימשך ממנה. תובנה זו מונצחת במורשת של עם ישראל ב'שבת הגדול', השבת שמקדימה את חג הפסח, 'זמן חרותנו':"שבת שלפני הפסח קורין אותו 'שבת הגדול', והטעם לפי שנעשה בו 'נס גדול', שפסח מצרים מקחו בעשור, כדכתיב: "בעשור לחודש הזה ויקחו להם שה לבית אבות שה לבית" ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום ה', כדאיתא ב'סדר עולם', ונמצא שי' בחדש (ניסן), היה שבת. ולקחו להם כל אחד שה לפסחו, וקשר אותו בכרעי מטתו, ושאלום המצריים למה זה לכם? והשיבו לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו! והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן, ולא היו רשאין לומר להם דבר, ועל שם אותו הנס קורין אותו 'שבת הגדול'". (טור אורח חיים סי' תל)
עפ"י חז"ל, האירוע ההסטורי 'הגדול' של היציאה ממצרים התחיל ב'נס גדול'. למרות תסכולם וזעמם של האדונים המצרים על הפגיעה באלוהיהם לא היה ביכולתם לעשות לעם ישראל מאומה.

אולם עדיין יש לשאול: "מפני מה יחסו וקראו לזה הנס 'גדול' יותר משאר נסים, וכי לא היו נסים גדולים יותר מזה הנס? והא נס דקריעת ים סוף ושאר נסים שעשה השי"ת עם עמו ישראל היו יותר גדולים מזה הנס?" (רבי לוי יצחק מברדיטשוב. "קדושת לוי" – יתרו)
וכי לא היה נכון להכתיר את הכינוי "גדול" לתהליך כולו, ולא לשלב אחד ומסויים במהלכו? רבי לוי יצחק השיב: "ולזה קראו אותו נס גדול שנעשה ב'גדלות השכל' שלא היה להם שום מורא ופחד מן המצריים אעפ"י שהיו רוצין לשחוט את אלהיהם".

המהפך התודעתי של עם ישראל, מתודעה של עבד מושפל שתלוי באדונו לאדם עצמאי זקוף קומה, שיכול לעמוד איתן מול המשעבד שלו, היה מהפך אסטרטגי, שכן הוא זה שאפשר לתהליך ה'גדול' להתחיל, ובו הוא היה תלוי. תמצית המהפך שהכשיר את הקרקע לגאולה ולחרות היה "גדלות השכל"! ראשית: בהבנה אמיתית של מושג החרות שכן: "לא כל כך נקל הוא לתפוש את המושג של עבדות בכל מלואו והקיפו, עד כדי להכיר איך להפטר מכבליו, ולעמוד על המרחב של החירות, וכו'.. לא מלאכה קלה היא גם כן ההכרה של מושג החירות במילואו והיקיפו, עד כדי הבירור להיות נקשר בחירות של אמת ולא להכשל בחירות מזויפת, שהיא הרבה גרועה ושפלה מכל עבדות". (הרב קוק זצ"ל מאמרי הראי"ה עמ' 163). ניתן בנקל לשגות באשליה של חרות בעוד שלמעשה שקועים בעבדות נרצעת.

שנית:  "גדולת השכל" שאפשרה לעם עם ישראל הבנה מעמיקה מהו יחודו ומהם יעדיו. שכן: "הבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. וכו' החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, וכו'.. .. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב". (שם עמ' 157).

"גדולת השכל" היא גם זו שמולידה את הגבורה, זו שבאה ומפיחה בלבבות עוז רוח, ללא מורא, תעצומות נפש, ונחישות ללא פשרות, עד כדי הנכונות להסתכן ולהתעמת עם המצרים כדי לזכות לחרות ולעצמאות הנכספת. מבחינה זו "זכות חירותנו היא הנכונות לשלם את מחירה". 
  •  

              גרעין קהילתי וקרית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 

    FacebookGoogle+TwitterYoutube